סוגיא אהובה
"תנורו של עכנאי" כדילמה ביעוץ ארגוני מבית מדרשו של יצחק אדיג'אס
שי בן-טל | ט"ז שבט 27.1
מנכ"ל עמותת עתיד במדבר, דוקטורנט בחוג למחשבת ישראל באוניברסיטת בן-גוריון.
הסיפור הידוע על המחלוקת סביב "תנורו של עכנאי" שמובילה לקביעה דרמטית על לימוד התורה וההלכה.
תקציר הסוגיא
בדיני טומאה וטהרה ישנו כלל כי כלים שלמים מקבלים טומאה, ואילו שברי כלים, אינם מקבלים טומאה. נחלקו התנאים לגבי תנור שחתכו אותו לחוליות (חלקים נפרדים) ומילאו חול בין חוליה לחוליה, ואח"כ כך חיברו אותו. לדעת רבי אליעזר אין לתנור כזה דין של כלי שלם אלא הוא שבר כלי – הוא לא מקבל טומאה. לדעת חכמים תנור זה נחשב כתנור רגיל, ככלי שלם – הוא מקבל טומאה. תנור כזה, נקרא 'תנורו של עכנאי', כלומר תנור של נחש. כמו שנחש שוכב בעיגול, כך הקיפו את התנור הזה באין ספור דיונים הלכתיים, עד שפסקו כחכמים וטימאו את התנור הזה.
מסופר שבאותו יום, רבי אליעזר ענה לחכמים על כל טענותיהם והביא ראיות רבות לשיטתו, ובכל זאת לא פסקו כשיטתו. למרות שלא קיבלו את שיטתו, רבי אליעזר היה בטוח שהאמת איתו וההלכה אמורה להיפסק כשיטתו. לכן הכריז רבי אליעזר בבית המדרש 'אם ההלכה כדברי, החרוב (היה סמוך לבית המדרש עץ חרוב) יוכיח', ומיד נעקר החרוב ממקומו מרחק רב. רבי אליעזר היה בטוח שלאחר האות הזה מהשמים שההלכה כמותו, יפסקו החכמים כדבריו. אמרו לו החכמים 'אין מביאים ראיה מן החרוב'. החכמים ענו לרבי אליעזר שלאחר שהם הכריעו את ההלכה לכיוון מסוים, אין להתחשב בסימנים משמים שמורים שההלכה צריכה להיות בכיון אחר. רבי אליעזר לא ויתר והכריז שוב 'אם ההלכה כמותי אמת המים תוכיח'. מיד החלו המים הזוחלים באמת המים לשוב על עקבותיהם. שוב ענו החכמים לרבי אליעזר 'אין מביאים ראיה מאמת המים'. רבי אליעזר לא ויתר ואמר 'אם ההלכה כמותי כותלי (קירות) בית המדרש יוכיחו'. מיד התחילו כותלי בית המדרש לנטות, עד שכמעט נפלו. רבי יהושע שחרד מגורל בית המדרש, גער בכתלים ואמר להם 'אם תלמידי החכמים מתנצחים זה עם זה בהלכה, אתם (הכתלים) מה טיבכם', מה אתם קשורים לריב זה. הפסיקו הכתלים לנטות כלפי מטה מפני כבודו של רבי יהושע, ולא חזרו לעמוד זקופים כבתחילה מפני כבודו של רבי אליעזר. רבי אליעזר ראה שהחכמים לא משתכנעים מאותות רגילים, לכן הוא החליט להוציא הודעה מפורשת מהשמים שההלכה כמותו. אמר רבי אליעזר 'אם ההלכה כמותי מן השמים יוכיחו', מיד יצאה בת קול (קריאה אלוהית מהשמים) ואמרה 'מה לכם אצל רבי אליעזר (מה אתם רוצים ממנו, מדוע אתם חולקים עליו) שהלכה כמותו בכל מקום' (לא רק במחלוקת זו אלא גם בכל הדברים בהם הוא חולק על חכמים). עמד רבי יהושע ואמר "לא בשמים היא" (דברים ל,יב), כלומר כשאנו פוסקים הלכה אין לנו להתחשב בהוראות מהשמים. לכן אין להתחשב בדברי ה'בת קול'. התורה בעצמה קבעה שמי שיכריע בדיני התורה יהיו רוב החכמים, ולכן לא מחשיבים את השמים בדיון.
לאחר מכן, רבי אליעזר עדיין לא קיבל את דעת החכמים ולכן הוחלט לנדותו. רבי אליעזר שנפגע מדברי החכמים ובראשם מדברי רבן גמליאל שהיא נשיא הסנהדרין, הקפיד וכעס על כך שנידו אותו. באותו זמן, היה רבן גמליאל בספינה בלב ים. לפתע החלה סערה ואיימה להטביע את הספינה. הבין רבן גמליאל שזהו עונש על שנידו את רבי אליעזר ואמר 'ריבונו של עולם גלוי וידוע לפניך, שלא לכבודי עשיתי ולא לכבוד בית אבא אלא כדי שלא ירבו מחלוקות בישראל', ומיד שככה הסערה. אשתו של רבי אליעזר הייתה אחותו של רבן גמליאל, החל מאותו זמן היא חששה שתפילתו של בעלה תהרוג (משמים ינקמו את נקמתו של רבי אליעזר) את אחיה. לכן היא לא הניחה לבעלה ליפול על פניו בתפילה. פעם אחת היא לא נזהרה, ובעלה נפל על פניו. כשהיא ראתה זאת היא אמרה לו 'קום, כבר הרגת את אחי,. ואכן, כעבור זמן מועט יצא כרוז המודיע על פטירת רבן גמליאל. 

"במשך יותר מאלפיים השנים שהגמרא קיימת, עסקו בחומר זה רבבות חכמים. טובי המוחות של עם ישראל הקדישו את חייהם כולם בהתמדה עצומה ללימוד הגמרא. משום כך לא ייפלא כי לעיתים דומה לו ללומד שכמעט אינו יכול לחדש דבר, שהרי כל נושא, כל עניין וכל משפט כבר עברו עליו כל כך הרבה חכמים מופלגים, שדנו בו מכל זוויות הראייה. ואף על פי כן, עם זאת לא נחתם בכל עת, בכל יום ממש מוצאים העוסקים בגמרא דברים חדשים ונקודות חדשות של הסתכלות. ברור, לא כל אדם מסוגל לבנות שיטות מושלמות גדולות בתחום זה כמו בתחומים אחרים, אולם דומה כי זווית הראייה המיוחדת של כל אדם לעצמו נותנת לו את האפשרות לראות דבר מה, לעיתים נקודה קטנה באור חדש."
הרב עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ)
התלמוד הבבלי על אלפי דפיו מחולק לסוגיות רבות הנוגעות כמעט בכל תחומי החיים, מסוגיות הלכתיות העוסקות בפרטי פרטים ועד סיפורי אגדה מופלאים בנושאים שונים. מאחורי כל שורה מתקיימים דיונים שונים חוצי דורות המציגים נקודות מבט שונות, כאשר דרך הדיון המשותף מנסים להגיע לאמת.
זוהי השנה השנייה של תכנית "הסוגיא האהובה" בה אנו מזמינים מרצים ממגוון רחב של עיון תלמודי מרבנים ואנשי רוח ועד אמנים ועיתונאים לבחור סוגיא מן התלמוד אשר הם רואים בה עניין וחשיבות או שמסמלת בענייהם את העיסוק התלמודי ולהציג את זווית הראיה שלהם מתוך הטקסטים השזורים לאורך ההיסטוריה ועד החיבור למציאות העכשווית.
"סוגיא אהובה זה כמעט כמו סיפורי אהבה אחרים, לא לכל אחד יש אותה אהבה, לא לכולם יש אותו סוג של חלום, לא לכל אחד יש אותו סוג של ראיה."
הרב עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ)
הפרוייקטים שלנו


אודות התלמוד המבואר

"מבחינות רבות נחשב התלמוד לספר היותר חשוב בתרבות היהודית והריהו בחינת חוט השדרה של יצירתה ושל חיי עם ישראל בכלל... אין לך ספר אחר שהשפיע כל כך על מהלך החיים היהודיים… התלמוד כולל בתוכו את אוצר החכמה היהודית של עם ישראל במשך אלפי שנים, בהיותו אוסף של חוק, אגדה ופילוסופיה, של שיטה לוגית מיוחדת, של חכמת חיים מעשית, של היסטוריה ומדע של סיפורי מעשיות ושל הומור..."

הרב עדין אבן ישראל – "התלמוד לכל".

לדף התלמוד המבואר

תוכנית "הסוגיא האהובה"
  
"סוגיא אהובה זה כמעט כמו סיפורי אהבה אחרים, לא לכל אחד יש אותה אהבה, לא לכולם יש אותו סוג של חלום, לא לכל אחד יש אותו סוג של ראיה." הרב עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ)

סדרת השיעורים בתלמוד במרכז שטיינזלץ. השיעורים צולמו והועלו לאתר בצירוף דף הלימוד.