סוגיא אהובה
/vault/FavoritSugiya/hasugyapageheader.jpg
הערות לעריכת סוגיית "מפני מה אמרו בתולה נישאת ליום הרביע"
פרופ' שלום רצאבי | ל' שבט 10.2
פרופסור להיסטוריה של עם ישראל , משורר כותב ועורך, זוכה פרס ראש הממשלה ופרס הנשיא.
הסוגיא הדנה בימים הקבועים לנישואי בתולות ואלמנות והסיבות לכך.
תקציר הסוגיא
מסכת כתובות פותחת במשנה הקובעת את היום בשבוע בו יש לשאת נשים. על פי המשנה, הנושא בתולה (רווקה) צריך להינשא ביום רביעי, והנושא אלמנה (או גרושה) צריך להינשא ביום חמישי. המשנה מנמקת את הדין של נישואי בתולה ביום רביעי, באופן משפטי. על פי המשנה, כאשר הבעל נושא את הבתולה ביום רביעי, הוא מגלה כבר באותו לילה אם היא אכן בתולה או לא, במקרה שהוא מגלה שהיא אינה בתולה עליו להגיע לבית הדין למחרת על מנת לתבוע את האישה. לתביעה זו שני מימדים, המימד הראשון הוא המימד הפלילי, אם יתברר שהאישה נבעלה לאיש אחר בין הקידושין לנישואין, זמן שבו היא נחשבת כבר כאשת איש, היא והבועל שלה יענשו בעונש מוות. המימד השני הוא המימד הממוני, אם אכן יתברר לבית הדין שהאישה אינה בתולה, גם אם היא לא זנתה, סכום הכתובה יהיה ככתובה של אלמנה ולא ככתובה של בתולה. המשנה קובעת שעל מנת שאכן תתברר האמת במקרה של בתולה שנמצאה בעולה, יש לאפשר לבעל להגיע מייד לבית הדין, כיוון שאם הבעל לא יגיע מייד לבית הדין יש חשש שבמשך הימים הוא יתרצה מהכעס על האישה והעניין לא יגיע לדיון בבית הדין. ומכיוון שבתי הדין היו מתכנסים לדיונים בימים שני וחמישי – על כן נישואי בתולה אמורים להערך בימי רביעי.
הגמרא פותחת את הסוגיא במימרא של שמואל: "מפני מה אמרו בתולה נישאת ליום רביעי", כאן פותח שמואל בהסבר הקובע שעקב הדין שיש לשאת בתולה ביום הרביעי, הבעל אינו צריך לספוג קנסות על עיכוב הנישואין. סיבה זו היא על פי מה שנאמר במשנה אחרת במסכת זו, כי אם הבעל מתעכב ואינו נושא את האישה בזמן המוסכם לנישואין , עליו להתחיל לשלם לה דמי מזונות למרות שהם טרם נישאו. במקרה שזמן הנישואין הגיע בתחילת השבוע, הבעל אינו צריך להתחיל לשלם לה מזונות, כיון שעל פי התקנה הוא אינו יכול לשאת אותה עד יום רביעי.
רב יוסף תמה על שמואל, מדוע שמואל מביא הסבר אחר לדין שהנימוק שלו מפורש במשנה. ולכן פותח רב יוסף בהסבר חדש בדברי שמואל. לדבריו, על פי הנימוק של המשנה, אין מניעה לשאת בתולות ביום ראשון, היות ובתי הדין מתכנסים גם בימי שני,על כל פנים קובעת המשנה, שעל הנישואין להערך דווקא ביום רביעי, קביעה זו מעידה על תקנה אחרת של חכמים. החכמים ביקשו לדאוג לכבודן של הכלות, וביקשו להמנע ממצב שהבעל לא יטרח מספיק בסעודת הנישואין, ואילו נישואין ביום רביעי גורמים בהכרח שהבעל יטרח בסעודת החתונה מתחילת השבוע במשך שלושה ימים. כיון שכך, תקנה זו היא לטובת האישה, ולכן אין לחייב את הבעל במזונות על הימים שבין תחילת השבוע ליום רביעי. לפי הסבר זה הסיבה לתקנת הנישואין ביום רביעי , היא תקנת בנות ישראל שיטרחו בסעודתן.
"במשך יותר מאלפיים השנים שהגמרא קיימת, עסקו בחומר זה רבבות חכמים. טובי המוחות של עם ישראל הקדישו את חייהם כולם בהתמדה עצומה ללימוד הגמרא. משום כך לא ייפלא כי לעיתים דומה לו ללומד שכמעט אינו יכול לחדש דבר, שהרי כל נושא, כל עניין וכל משפט כבר עברו עליו כל כך הרבה חכמים מופלגים, שדנו בו מכל זוויות הראייה. ואף על פי כן, עם זאת לא נחתם בכל עת, בכל יום ממש מוצאים העוסקים בגמרא דברים חדשים ונקודות חדשות של הסתכלות. ברור, לא כל אדם מסוגל לבנות שיטות מושלמות גדולות בתחום זה כמו בתחומים אחרים, אולם דומה כי זווית הראייה המיוחדת של כל אדם לעצמו נותנת לו את האפשרות לראות דבר מה, לעיתים נקודה קטנה באור חדש."
הרב עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ)
התלמוד הבבלי על אלפי דפיו מחולק לסוגיות רבות הנוגעות כמעט בכל תחומי החיים, מסוגיות הלכתיות העוסקות בפרטי פרטים ועד סיפורי אגדה מופלאים בנושאים שונים. מאחורי כל שורה מתקיימים דיונים שונים חוצי דורות המציגים נקודות מבט שונות, כאשר דרך הדיון המשותף מנסים להגיע לאמת.
זוהי השנה השנייה של תכנית "הסוגיא האהובה" בה אנו מזמינים מרצים ממגוון רחב של עיון תלמודי מרבנים ואנשי רוח ועד אמנים ועיתונאים לבחור סוגיא מן התלמוד אשר הם רואים בה עניין וחשיבות או שמסמלת בענייהם את העיסוק התלמודי ולהציג את זווית הראיה שלהם מתוך הטקסטים השזורים לאורך ההיסטוריה ועד החיבור למציאות העכשווית.
"סוגיא אהובה זה כמעט כמו סיפורי אהבה אחרים, לא לכל אחד יש אותה אהבה, לא לכולם יש אותו סוג של חלום, לא לכל אחד יש אותו סוג של ראיה."
הרב עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ)
הפרוייקטים שלנו


אודות התלמוד המבואר

"מבחינות רבות נחשב התלמוד לספר היותר חשוב בתרבות היהודית והריהו בחינת חוט השדרה של יצירתה ושל חיי עם ישראל בכלל... אין לך ספר אחר שהשפיע כל כך על מהלך החיים היהודיים… התלמוד כולל בתוכו את אוצר החכמה היהודית של עם ישראל במשך אלפי שנים, בהיותו אוסף של חוק, אגדה ופילוסופיה, של שיטה לוגית מיוחדת, של חכמת חיים מעשית, של היסטוריה ומדע של סיפורי מעשיות ושל הומור..."

הרב עדין אבן ישראל – "התלמוד לכל".

לדף התלמוד המבואר

תוכנית "הסוגיא האהובה"
  
"סוגיא אהובה זה כמעט כמו סיפורי אהבה אחרים, לא לכל אחד יש אותה אהבה, לא לכולם יש אותו סוג של חלום, לא לכל אחד יש אותו סוג של ראיה." הרב עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ)

סדרת השיעורים בתלמוד במרכז שטיינזלץ. השיעורים צולמו והועלו לאתר בצירוף דף הלימוד.