סוגיא אהובה
מרדף אברהם אבינו אחרי מלכי הצפון
ד"ר אורי מילשטיין | כ"א אדר 3.3
היסטוריון וחוקר צבאי, זוכה פרס ז'בוטינסקי לספרות ומחקר.
הלימוד על הדרך והסיבות להכרזה על יציאה למלחמה .
תקציר הסוגיא
בדיני המלחמות אנו מחלקים בין שני סוגי מלחמות, 'מלחמת מצווה' - מלחמה לכיבוש ארץ ישראל מידי האומות ששולטים בה, או מלחמה להכרתת זרעו של עמלק. 'מלחמת רשות' היא מלחמה ליישוב סכסוכים בין העמים או לצרכי הרווחה. בסוגיה שלנו מובא, שייתכן מצב של יציאה למלחמה רק לצורך ביזת השלל.
המשנה בפרק ראשון במסכת סנהדרין קובעת שאין להוציא את הצבא למלחמת רשות אלא על פי הוראת 'הסנהדרין הגדולה', בית הדין הגדול המונה שבעים ואחד דיינים. הגמרא מנסה בהתחלה לקבוע שהמקור לדין זה הוא הפסוק: "ולפני אלעזר הכהן יעמד ושאל לו במשפט האורים לפני ה' על פיו יצאו ועל פיו יבואו הוא וכל בני ישראל אתו וכל העדה" (במדבר כז, כא). פסוק זה מדבר על מינוי יהושע למנהיג ישראל, כאשר מעמדו של יהושע הוא מעמד של מלך. בפסוק נאמר שעל מנת להוציא את ישראל למלחמה, יש לשאול אותו ("על פיו יצאו"), בנוסף יש לשאול באורים והתומים הנמצאים אצל הכהן גדול ("ולפני אלעזר הכהן יעמד ושאל לו במשפט האורים"), ובנוסף צריכים להיות בהכרעה זו "כל העדה", כלומר הסנהדרין. אם כן, בהכרעה האם יש להוציא את ישראל למלחמה יש לשאול את המלך ואת הסנהדרין. הגמרא דוחה קביעה זו ואומרת שמהפסוק זה אכן ניתן להוכיח שאין לסנהדרין לצאת למלחמה בלי לשאול באורים ותומים, אך עדיין ניתן לומר שהמלך יכול להוציא את ישראל למלחמה על פי שיקול דעת בלעדי, ללא רשות הסנהדרין.
מסקנת הגמרא היא שדין זה נלמד מדוד המלך. לגבי ממשלתו של דוד המלך נאמר הפסוק: "וְאַחֲרֵי אֲחִיתֹפֶל יְהוֹיָדָע בֶּן-בְּנָיָהוּ וְאֶבְיָתָר וְשַׂר-צָבָא לַמֶּלֶךְ יוֹאָב" (דברי הימים א' כז,לד). הגמרא מבארת שבפסוק זה יש ביאור של הסדר של ההשתשלות של סדר היציאה למלחמה. הסדר מתואר כך: דוד המלך היה קם בחצות הלילה, ועד עלות השחר הוא היה עוסק בתורה. בעלות השחר נכנסו אליו חכמי ישראל ואמרו לו "אדונינו דוד, עמך ישראל צריכים פרנסה", אין ממה להתפרנס. אמר להם דוד "לכו והתפרנסו זה מזה", אמרו לו החכמים שאין זה מספיק. אמר להם דוד אם כן "פשטו ידכם בגדוד" – צאו למלחמה. מיד מתייעצים עם אחיתופל, היכן וכיצד כדאי להילחם. כפי שמוזכר בפסוק, תחילה נועצו באחיתופל, לאחר מכן ביקשו את רשות הסנהדרין לצאת למלחמה, כפי שנאמר שלאחר אחיתופל שאלו את בניהו בן יהוידע, שהיה ראש הסנהדרין. ואחר כך, שאלו את האורים והתומים הנמצאים אצל אביתר שהיה הכהן הגדול. לאחר כל שלבי ההכרעה פונים לזרוע הצבאית, יואב שר הצבא. אם כן, למרות שהמלך החליט על יציאה למלחמה היה עליו לקבל את הסכמת הסנהדרין. בדרך אגב נמצאנו למדים שחסרון בפרנסה של העם, מהווה עילה ליציאה למלחמה.
"במשך יותר מאלפיים השנים שהגמרא קיימת, עסקו בחומר זה רבבות חכמים. טובי המוחות של עם ישראל הקדישו את חייהם כולם בהתמדה עצומה ללימוד הגמרא. משום כך לא ייפלא כי לעיתים דומה לו ללומד שכמעט אינו יכול לחדש דבר, שהרי כל נושא, כל עניין וכל משפט כבר עברו עליו כל כך הרבה חכמים מופלגים, שדנו בו מכל זוויות הראייה. ואף על פי כן, עם זאת לא נחתם בכל עת, בכל יום ממש מוצאים העוסקים בגמרא דברים חדשים ונקודות חדשות של הסתכלות. ברור, לא כל אדם מסוגל לבנות שיטות מושלמות גדולות בתחום זה כמו בתחומים אחרים, אולם דומה כי זווית הראייה המיוחדת של כל אדם לעצמו נותנת לו את האפשרות לראות דבר מה, לעיתים נקודה קטנה באור חדש."
הרב עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ)
התלמוד הבבלי על אלפי דפיו מחולק לסוגיות רבות הנוגעות כמעט בכל תחומי החיים, מסוגיות הלכתיות העוסקות בפרטי פרטים ועד סיפורי אגדה מופלאים בנושאים שונים. מאחורי כל שורה מתקיימים דיונים שונים חוצי דורות המציגים נקודות מבט שונות, כאשר דרך הדיון המשותף מנסים להגיע לאמת.
זוהי השנה השנייה של תכנית "הסוגיא האהובה" בה אנו מזמינים מרצים ממגוון רחב של עיון תלמודי מרבנים ואנשי רוח ועד אמנים ועיתונאים לבחור סוגיא מן התלמוד אשר הם רואים בה עניין וחשיבות או שמסמלת בענייהם את העיסוק התלמודי ולהציג את זווית הראיה שלהם מתוך הטקסטים השזורים לאורך ההיסטוריה ועד החיבור למציאות העכשווית.
"סוגיא אהובה זה כמעט כמו סיפורי אהבה אחרים, לא לכל אחד יש אותה אהבה, לא לכולם יש אותו סוג של חלום, לא לכל אחד יש אותו סוג של ראיה."
הרב עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ)
הפרוייקטים שלנו


אודות התלמוד המבואר

"מבחינות רבות נחשב התלמוד לספר היותר חשוב בתרבות היהודית והריהו בחינת חוט השדרה של יצירתה ושל חיי עם ישראל בכלל... אין לך ספר אחר שהשפיע כל כך על מהלך החיים היהודיים… התלמוד כולל בתוכו את אוצר החכמה היהודית של עם ישראל במשך אלפי שנים, בהיותו אוסף של חוק, אגדה ופילוסופיה, של שיטה לוגית מיוחדת, של חכמת חיים מעשית, של היסטוריה ומדע של סיפורי מעשיות ושל הומור..."

הרב עדין אבן ישראל – "התלמוד לכל".

לדף התלמוד המבואר

תוכנית "הסוגיא האהובה"
  
"סוגיא אהובה זה כמעט כמו סיפורי אהבה אחרים, לא לכל אחד יש אותה אהבה, לא לכולם יש אותו סוג של חלום, לא לכל אחד יש אותו סוג של ראיה." הרב עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ)

סדרת השיעורים בתלמוד במרכז שטיינזלץ. השיעורים צולמו והועלו לאתר בצירוף דף הלימוד.