סוגיא אהובה
אדם הראשון וחנוכה
הרב יואל בן-נון | י"ט חשון 4.11
רב וכותב, ממקימי גוש אמונים, ישיבת הר עציון ומוסדות נוספים, ממחזירי הלימוד התנ"ך.
הסיפור על החג שקבע האדם הראשון כאשר גילה את המחזוריות של התקצרות והתארכות הימים.
תקציר הסוגיא
פרק ראשון במסכת עבודה זרה עוסק בהתרחקות מעובדי עבודה זרה בימי חגם. לכן עוסקות המשניות בתיאור חגיהם של עובדי העבודה זרה. 'קלנדא' ו'סטרנורא' הם שני חגים המוזכרים במשנה כחגי עבודה זרה. הגמרא מסבירה שקלנדא חל שמונה ימים אחרי תקופת טבת, שיא החורף – היום הקצר ביותר. סטרנורא חל שמונה ימים לפני תקופת טבת. הגמרא מביאה ברייתא שמסבירה את מקור החגים הללו. כאשר אדם הראשון הרגיש בחורף הראשון שהימים מתקצרים והלילות מתארכים הוא חשש שמא זה העונש שלו, זו המיתה שנגזרה עליו, לחיות בעולם של לילה. מייד הוא התיישב בתענית ובתפילה שמונה ימים. אחר שמונה ימים הוא ראה שהימים שוב מתארכים על חשבון הלילות, הוא הבין שאין זה עונש אלא זה מנהגו של עולם. מיד הוא עשה שמונה ימי חג. "לשנה האחרת" (בשנה הבאה) עשה את שניהם, גם את ימי התענית וגם את ימי החג של שנה שעברה. ימים טובים, ימי חג. אדם הראשון התכוון בחגיו לשם שמים, להודות לה'. עובדי העבודה זרה שבאו אחריו עשו באותם הימים חגים לשם עבודה זרה. סיפור זה ותיאור החג של אדם הראשון דומה מכמה מוטיבים לתיאור (המופיע בגמרא במסכת שבת) על קביעת חג החנוכה.

בהמשך מביאה הגמרא ברייתא נוספת העוסקת בהתמודדות אדם הראשון עם החיים בעולם בלי לדעת את סדריו. אדם הראשון חטא כבר ביום הראשון לבריאתו. כשהגיע הלילה ונהיה חושך, הוא חשש שכיון שהוא חטא, העולם החשיך. מבחינתו החשכת העולם הייתה תחילת חזרת העולם לתהו ובהו. באותה לילה ישבו אדם וחוה ובכו כל הלילה. פתאום העולם התחיל להאיר, הגיע הבוקר, והשמש שוב זרחה. אדם הראשון הבין שהחושך הוא חלק מנהגת העולם, ובתודה על חזרת האור הקריב לה' פר לקורבן.  
"במשך יותר מאלפיים השנים שהגמרא קיימת, עסקו בחומר זה רבבות חכמים. טובי המוחות של עם ישראל הקדישו את חייהם כולם בהתמדה עצומה ללימוד הגמרא. משום כך לא ייפלא כי לעיתים דומה לו ללומד שכמעט אינו יכול לחדש דבר, שהרי כל נושא, כל עניין וכל משפט כבר עברו עליו כל כך הרבה חכמים מופלגים, שדנו בו מכל זוויות הראייה. ואף על פי כן, עם זאת לא נחתם בכל עת, בכל יום ממש מוצאים העוסקים בגמרא דברים חדשים ונקודות חדשות של הסתכלות. ברור, לא כל אדם מסוגל לבנות שיטות מושלמות גדולות בתחום זה כמו בתחומים אחרים, אולם דומה כי זווית הראייה המיוחדת של כל אדם לעצמו נותנת לו את האפשרות לראות דבר מה, לעיתים נקודה קטנה באור חדש."
הרב עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ)
התלמוד הבבלי על אלפי דפיו מחולק לסוגיות רבות הנוגעות כמעט בכל תחומי החיים, מסוגיות הלכתיות העוסקות בפרטי פרטים ועד סיפורי אגדה מופלאים בנושאים שונים. מאחורי כל שורה מתקיימים דיונים שונים חוצי דורות המציגים נקודות מבט שונות, כאשר דרך הדיון המשותף מנסים להגיע לאמת.
זוהי השנה השנייה של תכנית "הסוגיא האהובה" בה אנו מזמינים מרצים ממגוון רחב של עיון תלמודי מרבנים ואנשי רוח ועד אמנים ועיתונאים לבחור סוגיא מן התלמוד אשר הם רואים בה עניין וחשיבות או שמסמלת בענייהם את העיסוק התלמודי ולהציג את זווית הראיה שלהם מתוך הטקסטים השזורים לאורך ההיסטוריה ועד החיבור למציאות העכשווית.
"סוגיא אהובה זה כמעט כמו סיפורי אהבה אחרים, לא לכל אחד יש אותה אהבה, לא לכולם יש אותו סוג של חלום, לא לכל אחד יש אותו סוג של ראיה."
הרב עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ)
הפרוייקטים שלנו


אודות התלמוד המבואר

"מבחינות רבות נחשב התלמוד לספר היותר חשוב בתרבות היהודית והריהו בחינת חוט השדרה של יצירתה ושל חיי עם ישראל בכלל... אין לך ספר אחר שהשפיע כל כך על מהלך החיים היהודיים… התלמוד כולל בתוכו את אוצר החכמה היהודית של עם ישראל במשך אלפי שנים, בהיותו אוסף של חוק, אגדה ופילוסופיה, של שיטה לוגית מיוחדת, של חכמת חיים מעשית, של היסטוריה ומדע של סיפורי מעשיות ושל הומור..."

הרב עדין אבן ישראל – "התלמוד לכל".

לדף התלמוד המבואר

תוכנית "הסוגיא האהובה"
  
"סוגיא אהובה זה כמעט כמו סיפורי אהבה אחרים, לא לכל אחד יש אותה אהבה, לא לכולם יש אותו סוג של חלום, לא לכל אחד יש אותו סוג של ראיה." הרב עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ)

סדרת השיעורים בתלמוד במרכז שטיינזלץ. השיעורים צולמו והועלו לאתר בצירוף דף הלימוד.