סוגיא אהובה
המסר של יום השבת
 
פרופ' אליה ליבוביץ | י' טבת 23.12
אסטרופיזיקאי, פובליציסט וכותב.
הדיון במצוות הדלקת הנרות בחנוכה כחלק מדיני הדלקת הנר בשבת.
תקציר הסוגיא
הפרק שני במסכת שבת עוסק בדיני הדלקת נרות בערב שבת, נרות שידלקו אל תוך השבת. הדלקת נרות שבת היא מצווה מדברי חכמים, והטעם לתקנת חכמים להדליק נרות בכל בית בערב שבת הוא משום: 'שלום בית'. בית בו יש  אור, אין בו מריבות ושאר תקלות שחושך יכול לגרום. הצד השני של דיני הדלקת נרות שבת הוא החשש שמא על ידי שימוש לא ראוי בנר הדולק, יבואו לעבור על איסורי שבת של 'מבעיר' ו'מכבה'. כדי להימנע מחשש זה מציג התלמוד רשימה ארוכה של פתילות ושמנים שאין להשתמש בהם להדלקת נרות השבת. רשימת הפתילות האסורים מורכבת מפתילות שהאש אינה נדבקת בהם כראוי ואשר שימוש בפתילות אלו עלול להביא למצב של הטיית השמן לכיון הפתילה על מנת שהאש תאחז בפתילה. רשימת השמנים שאין להשתמש בהם מורכבת משמנים שאינם נמשכים כראוי על ידי הפתילה, ואשר גם בשימוש בשמנים כאלה קיים החשש של הטיית השמן לכיון הפתילה.
מתוך הדיון בנרות שבת פותחת הגמרא בדיון הנוגע לנרות חנוכה. הגמרא מביאה ברייתא המבארת ש'המהדרין מן המהדרין' – בנרות חנוכה, ישנו את מספר הנרות כל לילה. לפי בית שמאי, המהדרין מן המהדרין, ידליקו בלילה הראשון שמונה נרות וכל לילה יפחיתו נר אחד, עד הלילה האחרון בו ידליקו רק נר אחד. לפי בית הלל, המהדרין מן המהדרין, ידליקו בלילה הראשון נר אחד וכל לילה יוסיפו נר, עד הלילה האחרון בו ידליקו שמונה נרות. בגמרא מובאים שני הסברים לחילוקי הדעות שבין בית שמאי לבית הלל: לפי דעה אחת, הטעם של בית שמאי הוא כנגד 'ימים הנכנסים'. כלומר, ביום הראשון כיון שיש עוד שמונה ימים עד סוף חנוכה מדליקים שמונה נרות. ביום השני, יש עוד שבעה ימים - מדליקים שבעה נרות, וכן הלאה. הטעם של בית הלל הוא כנגד 'ימים היוצאים'. כלומר, ביום הראשון מדליקים נר אחד כיון שעבר יום אחד. ביום השני מדליקים שני נרות כיון שעברו שני ימים, וכן הלאה. לפי הדעה השנייה, הטעם של בית שמאי הוא כנגד 'פרי החג'. בחג הסוכות מבאים בכל יום מימי החג, מספר שונה של פרים לקרבן מוסף. ביום הראשון מביאים ארבע-עשר פרים, בשני שלוש-עשר, וכן הלאה. לפי בית שמאי, כאשר משנים במספר מידי יום, יש לשנות בהפחתה כפי שעושים בפרי החג. הטעם של בית הלל הוא: 'מעלים בקודש ולא מורידים'. לפי בית הלל כל שינוי בדבר של קדושה צריך להיות באופן של הוספה. אסור להפחית מדבר של קדושה, לכן כאשר משנים במספר דבר זה מוכרח להיות באופן של עליה.
בהמשך פונה הגמרא לדון בשאלה היסודית של מהות חנוכה, והיא פותחת את הסוגייא בשאלה: "מאי חנוכה", מדוע עלינו להדליק נרות בחנוכה? כדי לענות על שאלה זו מביאה הגמרא ציטוט ממגילת תענית : מכ"ה בכסליו למשך שמונה ימים, אסור להתענות ואסור לערוך הספדים. מפני שכאשר נכנסו היוונים לבית המקדש הם טמאו את כל השמן שהיה ראוי להדלקת נרות המנורה. לאחר זמן כשנצחו החשמונאים את היוונים, נכנסו החשמונאים לבית המקדש ולא מצאו בבית המקדש אלא פך אחד של שמן טהור. בפך הייתה כמות קטנה של שמן, כמות המספיקה להדלקת המנורה משך לילה אחד. כשהדליקו את המנורה נעשה נס, והדליקו משמן זה  שמונה ימים. לאחר שנה, קבעו החכמים את הימים הללו לימים טובים, שיש לומר בהם הלל ולהודות בהם על הנס, מטעם זה  מדליקים נרות חנוכה.
 
תשע
"במשך יותר מאלפיים השנים שהגמרא קיימת, עסקו בחומר זה רבבות חכמים. טובי המוחות של עם ישראל הקדישו את חייהם כולם בהתמדה עצומה ללימוד הגמרא. משום כך לא ייפלא כי לעיתים דומה לו ללומד שכמעט אינו יכול לחדש דבר, שהרי כל נושא, כל עניין וכל משפט כבר עברו עליו כל כך הרבה חכמים מופלגים, שדנו בו מכל זוויות הראייה. ואף על פי כן, עם זאת לא נחתם בכל עת, בכל יום ממש מוצאים העוסקים בגמרא דברים חדשים ונקודות חדשות של הסתכלות. ברור, לא כל אדם מסוגל לבנות שיטות מושלמות גדולות בתחום זה כמו בתחומים אחרים, אולם דומה כי זווית הראייה המיוחדת של כל אדם לעצמו נותנת לו את האפשרות לראות דבר מה, לעיתים נקודה קטנה באור חדש."
הרב עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ)
התלמוד הבבלי על אלפי דפיו מחולק לסוגיות רבות הנוגעות כמעט בכל תחומי החיים, מסוגיות הלכתיות העוסקות בפרטי פרטים ועד סיפורי אגדה מופלאים בנושאים שונים. מאחורי כל שורה מתקיימים דיונים שונים חוצי דורות המציגים נקודות מבט שונות, כאשר דרך הדיון המשותף מנסים להגיע לאמת.
זוהי השנה השנייה של תכנית "הסוגיא האהובה" בה אנו מזמינים מרצים ממגוון רחב של עיון תלמודי מרבנים ואנשי רוח ועד אמנים ועיתונאים לבחור סוגיא מן התלמוד אשר הם רואים בה עניין וחשיבות או שמסמלת בענייהם את העיסוק התלמודי ולהציג את זווית הראיה שלהם מתוך הטקסטים השזורים לאורך ההיסטוריה ועד החיבור למציאות העכשווית.
"סוגיא אהובה זה כמעט כמו סיפורי אהבה אחרים, לא לכל אחד יש אותה אהבה, לא לכולם יש אותו סוג של חלום, לא לכל אחד יש אותו סוג של ראיה."
הרב עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ)
הפרוייקטים שלנו


אודות התלמוד המבואר

"מבחינות רבות נחשב התלמוד לספר היותר חשוב בתרבות היהודית והריהו בחינת חוט השדרה של יצירתה ושל חיי עם ישראל בכלל... אין לך ספר אחר שהשפיע כל כך על מהלך החיים היהודיים… התלמוד כולל בתוכו את אוצר החכמה היהודית של עם ישראל במשך אלפי שנים, בהיותו אוסף של חוק, אגדה ופילוסופיה, של שיטה לוגית מיוחדת, של חכמת חיים מעשית, של היסטוריה ומדע של סיפורי מעשיות ושל הומור..."

הרב עדין אבן ישראל – "התלמוד לכל".

לדף התלמוד המבואר

תוכנית "הסוגיא האהובה"
  
"סוגיא אהובה זה כמעט כמו סיפורי אהבה אחרים, לא לכל אחד יש אותה אהבה, לא לכולם יש אותו סוג של חלום, לא לכל אחד יש אותו סוג של ראיה." הרב עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ)

סדרת השיעורים בתלמוד במרכז שטיינזלץ. השיעורים צולמו והועלו לאתר בצירוף דף הלימוד.