סוגיא אהובה
חנוכה
גאולה כהן | כ"ה כסלו 9.12
לוחמת בלח"י, סופרת, עיתונאית, חברת כנסת ויוזמת ומובילה של מפעלי תרבות וחינוך.
הסוגיא הדנה בחג החנוכה ובהלכות הדלקת הנרות.
תקציר הסוגיא
פרק שני במסכת שבת עוסק בדיני הדלקת נרות בשבת. מתוך הדיון על הדלקת נרות שבת, מתפתח דיון על דיני הדלקת נר חנוכה, בשבת חנוכה. הדיון מוליד רצף של סוגיית העוסקות בדיני נרות חנוכה. סוגיות אלו הם הסוגיות היחידות בתלמוד העוסקות בדיני נרות חנוכה .
הגמרא מביאה ברייתא המבארת שעיקר מצוות נר חנוכה הוא: הדלקת נר אחד, בכל בית, כל יום מימי החנוכה. 'המהדרין', אנשים המקפידים במצוות, לא מסתפקים בנר אחד לכל בית. לכן הם מדליקים בכל לילה, נר אחד לכל אחד מבני הבית. בבית שיש בו עשרה אנשים, ידליקו המהדרין עשרה נרות. 'המהדרין מן המהדרין', ישנו את מספר הנרות כל לילה. לפי בית שמאי, המהדרין מן המהדרין, ידליקו בלילה הראשון שמונה נרות וכל לילה יפחיתו נר אחד, עד הלילה האחרון בו ידליקו רק נר אחד. לפי בית הלל, המהדרין מן המהדרין, ידליקו בלילה הראשון נר אחד וכל לילה יוסיפו נר, עד הלילה האחרון בו ידליקו שמונה נרות. בגמרא מובאים שני הסברים לחילוקי הדעות שבין בית שמאי לבית הלל. לפי דעה אחת, הטעם של בית שמאי הוא כנגד 'ימים הנכנסים' – כלומר, ביום הראשון כיון שיש עוד שמונה ימים עד סוף חנוכה מדליקים שמונה נרות. ביום השני, כאשר ישנם עוד שבעה ימים - מדליקים שבעה נרות, וכן הלאה. הטעם של בית הלל הוא כנגד 'ימים היוצאים' – כלומר, ביום הראשון מדליקים נר אחד כיון שעבר יום אחד. ביום השני מדליקים שני נרות כיון שעברו שני ימים, וכן הלאה. לפי הדעה השנייה, הטעם של בית שמאי הוא כנגד 'פרי החג'. בחג הסוכות מבאים בכל יום מימי החג, מספר שונה של פרים לקרבן מוסף, ביום הראשון מביאים ארבעה-עשר פרים, בשני שלושה-עשר, וכן הלאה. לפי בית שמאי, כאשר משנים במספר מידי יום, יש לשנות בהפחתה כפי שעושים בפרי החג. הטעם של בית הלל הוא: 'מעלים בקודש ולא מורידים'. לפי בית הלל כל שינוי בדבר של קדושה צריך להיות באופן של הוספה. אסור להפחית מדבר של קדושה, לכן אם משנים במספר זה מוכרח להיות באופן של עליה.
ברייתא נוספת קובעת: כאשר יש לאדם פתח הפתוח מביתו לרחוב, עליו להניח את הנרות על פתח ביתו מבחוץ. היות ומהות המצווה של נר חנוכה היא פרסום הנס, לכן יש להניח את הנרות במקום שהכל יראו אותם. כאשר אדם גר בקומה גבוהה, וכפועל יוצא אין לו פתח יציאה מביתו לחוץ, עליו להניח את הנרות בחלון. מוסיפה הברייתא, שבזמן שיש סכנה בהנחת הנר במקום בו יראו אותו מבחוץ, כדוגמת גזירות האוסרות להדליק נרות חנוכה, יניח האדם את הנרות על השולחן בתוך הבית. אולם כאשר מדליקים את הנרות בתוך הבית, ישנו חשש שישתמשו בנר חנוכה לצרכי תאורה, לכן קובעת הגמרא, שיש להוסיף לנרות החנוכה, נר נוסף, לשימוש בני הבית.
כעת פונה הגמרא לדון בשאלה היסודית של מהות חנוכה, והיא פותחת את השאלה: "מאי חנוכה", מדוע עלינו להדליק נרות בחנוכה. כדי לענות על שאלה זו מביאה הגמרא ציטוט ממגילת תענית : מכ"ה בכסליו למשך שמונה ימים, אסור להתענות ואסור לערוך הספדים. וזאת כיוון שכאשר נכנסו היוונים לבית המקדש הם טמאו את כל השמן שהיה ראוי להדלקת נרות המנורה. לאחר זמן כשנצחו החשמונאים את היוונים, נכנסו החשמונאים לבית המקדש ולא מצאו בבית המקדש אלא פך אחד של שמן טהור. בפך הייתה כמות קטנה של שמן, כמות המספיקה להדלקת המנורה משך לילה אחד. כשהדליקו את המנורה נעשה נס, והדליקו מהשמן הזה שמונה ימים. לאחר שנה, קבעו החכמים את הימים הללו לימים טובים, שיש לומר בהם הלל ולהודות בהם על הנס, מסיבה זו  מדליקים נרות חנוכה.
תשע
"במשך יותר מאלפיים השנים שהגמרא קיימת, עסקו בחומר זה רבבות חכמים. טובי המוחות של עם ישראל הקדישו את חייהם כולם בהתמדה עצומה ללימוד הגמרא. משום כך לא ייפלא כי לעיתים דומה לו ללומד שכמעט אינו יכול לחדש דבר, שהרי כל נושא, כל עניין וכל משפט כבר עברו עליו כל כך הרבה חכמים מופלגים, שדנו בו מכל זוויות הראייה. ואף על פי כן, עם זאת לא נחתם בכל עת, בכל יום ממש מוצאים העוסקים בגמרא דברים חדשים ונקודות חדשות של הסתכלות. ברור, לא כל אדם מסוגל לבנות שיטות מושלמות גדולות בתחום זה כמו בתחומים אחרים, אולם דומה כי זווית הראייה המיוחדת של כל אדם לעצמו נותנת לו את האפשרות לראות דבר מה, לעיתים נקודה קטנה באור חדש."
הרב עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ)
התלמוד הבבלי על אלפי דפיו מחולק לסוגיות רבות הנוגעות כמעט בכל תחומי החיים, מסוגיות הלכתיות העוסקות בפרטי פרטים ועד סיפורי אגדה מופלאים בנושאים שונים. מאחורי כל שורה מתקיימים דיונים שונים חוצי דורות המציגים נקודות מבט שונות, כאשר דרך הדיון המשותף מנסים להגיע לאמת.
זוהי השנה השנייה של תכנית "הסוגיא האהובה" בה אנו מזמינים מרצים ממגוון רחב של עיון תלמודי מרבנים ואנשי רוח ועד אמנים ועיתונאים לבחור סוגיא מן התלמוד אשר הם רואים בה עניין וחשיבות או שמסמלת בענייהם את העיסוק התלמודי ולהציג את זווית הראיה שלהם מתוך הטקסטים השזורים לאורך ההיסטוריה ועד החיבור למציאות העכשווית.
"סוגיא אהובה זה כמעט כמו סיפורי אהבה אחרים, לא לכל אחד יש אותה אהבה, לא לכולם יש אותו סוג של חלום, לא לכל אחד יש אותו סוג של ראיה."
הרב עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ)
הפרוייקטים שלנו


אודות התלמוד המבואר

"מבחינות רבות נחשב התלמוד לספר היותר חשוב בתרבות היהודית והריהו בחינת חוט השדרה של יצירתה ושל חיי עם ישראל בכלל... אין לך ספר אחר שהשפיע כל כך על מהלך החיים היהודיים… התלמוד כולל בתוכו את אוצר החכמה היהודית של עם ישראל במשך אלפי שנים, בהיותו אוסף של חוק, אגדה ופילוסופיה, של שיטה לוגית מיוחדת, של חכמת חיים מעשית, של היסטוריה ומדע של סיפורי מעשיות ושל הומור..."

הרב עדין אבן ישראל – "התלמוד לכל".

לדף התלמוד המבואר

תוכנית "הסוגיא האהובה"
  
"סוגיא אהובה זה כמעט כמו סיפורי אהבה אחרים, לא לכל אחד יש אותה אהבה, לא לכולם יש אותו סוג של חלום, לא לכל אחד יש אותו סוג של ראיה." הרב עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ)

סדרת השיעורים בתלמוד במרכז שטיינזלץ. השיעורים צולמו והועלו לאתר בצירוף דף הלימוד.