סוגיא אהובה
"האם כל אחד יוכל להיות רב?"
ד"ר חנה קהת | ז' אדר ב 9.3
מייסדת וחברת ההנהלה של ארגון "קולך",מרצה לתנ"ך, מחשבת ישראל וללימודי מגדר במכללות אקדמיות לחינוך.
הדיון על היחס לחכם שסרח, האם ניתן ללמוד ממנו תורה והאם צריך לנדותו.
תקציר הסוגיא
הסוגיה שלנו הינה חלק מהסוגיות העוסקות בדיני נידוי, והיא עוסקת בשאלת האפשרות לנדות תלמידי חכמים. הדיון הראשון בסוגיה עוסק בתלמיד חכם אחד (שמו אינו מוזכר בתלמוד) שהיה חשוד בדבר עבירה (לפי רוב הפרשנים מדובר בעבירת זנות). רב יהודה התלבט מה לעשות באותו חכם, מצד אחד אם לא ינדו אותו יתחלל שם שמים. השמועות על מעשיו של החכם יתפרסמו וכשיראו האנשים שלא מנדים אותו על כך יאמרו שכבוד החכם עדיף מכבוד שמים. מצד שני אם ינדו את החכם, יהיה אסור ללמוד תורה מפיו ולקבל ממנו פסקי הלכה, ומדוברבתלמיד חכם בעל שיעור קומה שרבים צריכים את דברי תורתו. שאל רב יהודה את רבה ברבר חנה האם שמע כיצד יש לנהוג בעניין זה. אמר לו רבה בר בר חנה שהוא שמע פעם אחת את רבי יוחנן דורש את הפסוק: "כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך ה' צבאות הוא" (מלאכי ב,ז). אם דומה הרב למלאך ה' צבאות, יבקשו מפיו תורה. ואם אינו דומה למלאך (שאינו טהור וכשר) אל יבקשו תורה ממנו. הרי שגם במקרה שיש תלמיד חכם שיכול ללמד הרבה תורה, אם הוא עובר עבירות, אין ללמוד ממנו תורה. אם כן אין לחשוש לנזק התורני שיגרם בעקבות הנידוי. כיוון ששמע רב יהודה את זה נידה את אותו תלמיד חכם.
לאחר זמן חלה רב יהודה ועמד למות. לפני שהוא מת נכנסו החכמים לבקרו, בניהם נכנס גם אותו חכם מנודה.כיוון שראהו רב יהודה, חייך. שאל אותו חכם את רב יהודה, לא מספיק שנידת אותי אתה גם צוחק עלי. ענה לו רב יהודה, אני לא צוחק עליך, אני שמח כיוון שאני מגיע לעולם הבא ואפילו לאדם גדול וחשוב כמוך לא התחנפתי, אלא נהגתי גם בך כדין תורה. לאחר שמת רב יהודה ביקש אותו חכם שיתירו לו את הנידוי. אמרו לו החכמים, במקום זה אין כעת, לאחר מותו של רב יהודה, אדם חשוב כרב יהודה שבכוחו להתיר את הנידוי שנידה רב יהודה. לך לארץ ישראל ל'רב יהודה נשיאה' והוא יתיר לך. כיוון שהגיע האיש לארץ ישראל, אמר רב יהודה נשיאה לרב אמי שיעיין בדינו, האם ניתן להתיר את הנידוי שלו. רב אמי רצה להתיר את הנידוי ואז אמר רב שמואל בר נחמני שהוא זוכר מקרה בו נידתה שפחתו של רבי אדם וחכמים לא התירו את נידויו של אותו אדם משך שלוש שנים. אם כך, כל שכן שאת נידויו של רב יהודה יש לשמור לפחות שלוש שנים. כיוון שכך לא התיר רב אמי את הנידוי. יצא אותו החכם מבית המדרש בבכי. בדרך עקצה אותו צרעה באבר מינו והוא מת. לאחר מותו רצו לקבור אותו במערת החסידים (תלמידי חכמים צדיקים), עמד שם נחש ומנע מהם להכניסו שם לקבורה. לכן קברו אותו במערת הדיינים. הגמרא מציינת שבמערת הדיינים קיבלו אותו לקבורה למרות שעבר עבירות, כיוון שהוא עבר על העבירות בצנעא ולא בפומבי, ובכך מנע חילול ה'.
הגמרא ממשיכה את הדיון העקרוני בעניין זה ומביאה מחלוקת כיצד יש לנהוג בתלמיד חכם שסרח בעבירה. לדעת רב הונא תקנת חכמים היא שלא מנדים תלמיד חכם שסרח, כדי שלא לגרום לחילול ה' בפרסום מעשיו. אלא אומרים לאותו חכם "הכבד ושב בביתך" (יהיה זה לכבודך אם תישאר בביתך ותפסיק לשמש בתפקידך). אמנם אם הוא חזר וסרחמנדים אותו בפומבי, כדי שלא יאמרו שמפני כבודו של החכם, אין החכמים האחרים מענישים אותו כראוי. לדעת ריש לקיש, אין לנדות תלמיד חכם אפילו אם סרח כמה פעמים בפומבי, אלא יש לכסות את מעשיו ואת עונשו. רב פפא לא היה מנדה תלמידי חכמים ובכל זאת היה מלקה אותם בבית דין כשעברו עבירות.
תשע
"במשך יותר מאלפיים השנים שהגמרא קיימת, עסקו בחומר זה רבבות חכמים. טובי המוחות של עם ישראל הקדישו את חייהם כולם בהתמדה עצומה ללימוד הגמרא. משום כך לא ייפלא כי לעיתים דומה לו ללומד שכמעט אינו יכול לחדש דבר, שהרי כל נושא, כל עניין וכל משפט כבר עברו עליו כל כך הרבה חכמים מופלגים, שדנו בו מכל זוויות הראייה. ואף על פי כן, עם זאת לא נחתם בכל עת, בכל יום ממש מוצאים העוסקים בגמרא דברים חדשים ונקודות חדשות של הסתכלות. ברור, לא כל אדם מסוגל לבנות שיטות מושלמות גדולות בתחום זה כמו בתחומים אחרים, אולם דומה כי זווית הראייה המיוחדת של כל אדם לעצמו נותנת לו את האפשרות לראות דבר מה, לעיתים נקודה קטנה באור חדש."
הרב עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ)
התלמוד הבבלי על אלפי דפיו מחולק לסוגיות רבות הנוגעות כמעט בכל תחומי החיים, מסוגיות הלכתיות העוסקות בפרטי פרטים ועד סיפורי אגדה מופלאים בנושאים שונים. מאחורי כל שורה מתקיימים דיונים שונים חוצי דורות המציגים נקודות מבט שונות, כאשר דרך הדיון המשותף מנסים להגיע לאמת.
זוהי השנה השנייה של תכנית "הסוגיא האהובה" בה אנו מזמינים מרצים ממגוון רחב של עיון תלמודי מרבנים ואנשי רוח ועד אמנים ועיתונאים לבחור סוגיא מן התלמוד אשר הם רואים בה עניין וחשיבות או שמסמלת בענייהם את העיסוק התלמודי ולהציג את זווית הראיה שלהם מתוך הטקסטים השזורים לאורך ההיסטוריה ועד החיבור למציאות העכשווית.
"סוגיא אהובה זה כמעט כמו סיפורי אהבה אחרים, לא לכל אחד יש אותה אהבה, לא לכולם יש אותו סוג של חלום, לא לכל אחד יש אותו סוג של ראיה."
הרב עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ)
הפרוייקטים שלנו


אודות התלמוד המבואר

"מבחינות רבות נחשב התלמוד לספר היותר חשוב בתרבות היהודית והריהו בחינת חוט השדרה של יצירתה ושל חיי עם ישראל בכלל... אין לך ספר אחר שהשפיע כל כך על מהלך החיים היהודיים… התלמוד כולל בתוכו את אוצר החכמה היהודית של עם ישראל במשך אלפי שנים, בהיותו אוסף של חוק, אגדה ופילוסופיה, של שיטה לוגית מיוחדת, של חכמת חיים מעשית, של היסטוריה ומדע של סיפורי מעשיות ושל הומור..."

הרב עדין אבן ישראל – "התלמוד לכל".

לדף התלמוד המבואר

תוכנית "הסוגיא האהובה"
  
"סוגיא אהובה זה כמעט כמו סיפורי אהבה אחרים, לא לכל אחד יש אותה אהבה, לא לכולם יש אותו סוג של חלום, לא לכל אחד יש אותו סוג של ראיה." הרב עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ)

סדרת השיעורים בתלמוד במרכז שטיינזלץ. השיעורים צולמו והועלו לאתר בצירוף דף הלימוד.