סוגיא אהובה
תקציר הסוגיא
הסוגיה שלנו מתייחסת לדברי המשנה העוסקת בדיור בארץ ישראל. בתחילה מובאת ברייתא הטוענת שעדיף לגור בארץ שראל בעיר שרובה גויים מבחוץ לארץ בעיר שרובה יהודים. לדברי הברייתא מי שגר בארץ ישראל נחשב כמי שיש לו אלוהים, הקב"ה הוא "אלוהי הארץ". אבל הגר בחוץ לארץ נחשב כמי שאין לו אלוהים, ארצות חוץ לארץ משויכות לעובדי כוכבים הכופרים באלוהותו של הקב"ה. כאשר דוד מתאר לשאול מה נגרם לו עקב ההסתות שהסיתו את שאול נגדו הוא אומר: כי גרשוני היום מהסתפח בנחלת ה' לאמר לך עבד אלהים אחרים" (שמואל א כו,יט). אף אחד לא אמר לדוד ללכת לעבוד עבודה זרה, אלא דוד החשיב את האילוץ שלו לברוח מהארץ כעבודה זרה.
רבי זירא היה גר בבבל והחליט לעלות לארץ ישראל. לאחר ההחלטה שלו הוא התחמק מלפגוש את רב יהודה כיוון שרב יהודה התנגד ואסר עליה לארץ ישראל. הגמרא דנה במקורות של שיטותיהם. לדעת רב יהודה העולה מבבל לארץ ישראל עובר על מצות עשה שנאמרה על ידי ירמיה הנביא: "בבלה יובאו ושם יהיו עד יום פקדי אתם נאם ה'" (ירמיה כז,כב). אסור לגולי בבל לשוב לארץ ישראל עד שה' יפקוד (יגאל) אותם. לדעת רבי זירא פסוק זה נאמר על כלי המקדש שגלו יחד עם הגולים, שהרי בפסוק קודם נאמר: "כי כה אמר ה'... על הכלים הנותרים בית ה'". הרי שציווי זה אינו על הגולים עצמם. הגמרא אכן חוזרת מההסבר שלדעת רב יהודה נלמד איסור העלייה מציווי ירמיה המוסב על כלי השרת, אך היא כותבת שלדעתו יש באיסור העלייה מצד שבועת ה' לכנסת ישראל בשיר השירים. בשיר השירים נאמר "השבעתי אתכם בנות ירושלים בצבאות או באילות השדה אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ" (שיר השירים ב,ז). הרי שאין לעשות מעשה של גאולה עד שיחפץ הקב"ה בעת רצון. לדעת רבי זירא פסוק זה מלמד שאין לעלות 'בחומה' (בבת אחת), אבל כל אדם לעצמו רשאי לעלות. גם לדעת רבי יהודה ישנה שבועה שלא לעלות בחומה, אך כיוון שישנם שלושה מקומות בהם הקב"ה משביע את כנסת ישראל בשיר השירים (שיר השירים ב,ז, שיר השירים ג,ה ושיר השירים ח,ד) אחת השבועות היא שלא לעלות כלל לארץ ישראל.
הגמרא ממשיכה לדון בכפילויות של השבועות השונות. ומעירה שכל שבועה היא בעצם שבועה כפולה שהרי נאמר בכל אחת מהשבועות "אם תעירו ואם תעוררו", ובסך הכל שש שבועות. לדעת רבי זירא שש השבועות הם: שלא לעלות בחומה, שלא למרוד באומות העולם, שבועה לגויים שלא ישעבדו את ישראל יותר מדאי, שלא יגלו (אותם היודעים) את הקץ (זמן הגאולה), שלא ירחקו את הקץ (יאמרו שיש עוד זמן רב עד אליו) ושלא יגלו את הסוד של ישראל (סוד העיבור של השנים ויש מפרשים סוד השבועות שהשביע הקב"ה את ישראל) לגויים.
תשע
"במשך יותר מאלפיים השנים שהגמרא קיימת, עסקו בחומר זה רבבות חכמים. טובי המוחות של עם ישראל הקדישו את חייהם כולם בהתמדה עצומה ללימוד הגמרא. משום כך לא ייפלא כי לעיתים דומה לו ללומד שכמעט אינו יכול לחדש דבר, שהרי כל נושא, כל עניין וכל משפט כבר עברו עליו כל כך הרבה חכמים מופלגים, שדנו בו מכל זוויות הראייה. ואף על פי כן, עם זאת לא נחתם בכל עת, בכל יום ממש מוצאים העוסקים בגמרא דברים חדשים ונקודות חדשות של הסתכלות. ברור, לא כל אדם מסוגל לבנות שיטות מושלמות גדולות בתחום זה כמו בתחומים אחרים, אולם דומה כי זווית הראייה המיוחדת של כל אדם לעצמו נותנת לו את האפשרות לראות דבר מה, לעיתים נקודה קטנה באור חדש."
הרב עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ)
התלמוד הבבלי על אלפי דפיו מחולק לסוגיות רבות הנוגעות כמעט בכל תחומי החיים, מסוגיות הלכתיות העוסקות בפרטי פרטים ועד סיפורי אגדה מופלאים בנושאים שונים. מאחורי כל שורה מתקיימים דיונים שונים חוצי דורות המציגים נקודות מבט שונות, כאשר דרך הדיון המשותף מנסים להגיע לאמת.
זוהי השנה השנייה של תכנית "הסוגיא האהובה" בה אנו מזמינים מרצים ממגוון רחב של עיון תלמודי מרבנים ואנשי רוח ועד אמנים ועיתונאים לבחור סוגיא מן התלמוד אשר הם רואים בה עניין וחשיבות או שמסמלת בענייהם את העיסוק התלמודי ולהציג את זווית הראיה שלהם מתוך הטקסטים השזורים לאורך ההיסטוריה ועד החיבור למציאות העכשווית.
"סוגיא אהובה זה כמעט כמו סיפורי אהבה אחרים, לא לכל אחד יש אותה אהבה, לא לכולם יש אותו סוג של חלום, לא לכל אחד יש אותו סוג של ראיה."
הרב עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ)
הפרוייקטים שלנו


אודות התלמוד המבואר

"מבחינות רבות נחשב התלמוד לספר היותר חשוב בתרבות היהודית והריהו בחינת חוט השדרה של יצירתה ושל חיי עם ישראל בכלל... אין לך ספר אחר שהשפיע כל כך על מהלך החיים היהודיים… התלמוד כולל בתוכו את אוצר החכמה היהודית של עם ישראל במשך אלפי שנים, בהיותו אוסף של חוק, אגדה ופילוסופיה, של שיטה לוגית מיוחדת, של חכמת חיים מעשית, של היסטוריה ומדע של סיפורי מעשיות ושל הומור..."

הרב עדין אבן ישראל – "התלמוד לכל".

לדף התלמוד המבואר

תוכנית "הסוגיא האהובה"
  
"סוגיא אהובה זה כמעט כמו סיפורי אהבה אחרים, לא לכל אחד יש אותה אהבה, לא לכולם יש אותו סוג של חלום, לא לכל אחד יש אותו סוג של ראיה." הרב עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ)

סדרת השיעורים בתלמוד במרכז שטיינזלץ. השיעורים צולמו והועלו לאתר בצירוף דף הלימוד.