סוגיא אהובה
תפילה אחרי השואה
פרופ' מיכל גוברין | י"א שבט 12.1
סופרת, משוררת במאית תיאטרון ראש המחלקה לתיאטרון במכללת אמונה, ומרצה במוסדות נוספים.
הדיון בהכנות לתפילה ואופן העמידה וחשיבותה דרך עיון בתפילות המקראיות ממנה נלמדה ההלכה.
תקציר הסוגיא
הפרק שלנו עוסק באופנים בהם יש להתפלל. העמידה בתפילה היא עמידה לפני ה', והיא חשובה ובעלת משמעות יותר מעמידה לפני מלך ומדיבור איתו. לכן, קובעת המשנה שאין ראוי לעמוד להתפלל אלא מתוך כובד ראש, רצינות והכנעה. המשנה מספרת שחסידים הראשונים היו ממתינים לפני תפילתם שעה שלמה, על מנת לגיע למצב של כובד ראש, ורק אז הם היו מתפללים, וכל זה כדי שיכוונו את ליבם לאביהם שבשמים. לפי מסקנת הגמרא המקור לדין עמידה בתפילה מתוך כבוד ראש הוא הפסוק "עבדו את ה' ביראה וגילו ברעדה" (תהילים ב,יא). הכניסה לתפילה ('גילו') תהיה לאחר שכבר נמצאים במצב של "עבדו את ה' ביראה". הגמרא מספרת שתפילת חנה אם שמואל כשהייתה עקרה, הייתה גם כן בכובד ראש, נאמר על תפילתה "והיא מרת נפש ותתפלל על ה' ובכה תבכה" (שמואל א א,יא). אחרי שהיא הייתה מרת נפש ובבכי, היא התפללה אל ה'. גם תפילת דוד המלך מתוארת באופן זה, על תפילתו נאמר "ואני ברב חסדך אבוא ביתך אשתחוה אל היכל קדשך ביראתך" (תהילים ה,ח). התפילה שלו הייתה מתוך יראה הדומה לאופן בו יש להכנס לבית המקדש, היכל ה'.
כהמשך לדברי המשנה שאין עומדים להתפלל אלא מתוך כובד ראש, מובאת בגמרא ברייתא הקובעת שאין עומדים להתפלל מתוך עיסוק בדין (דיון משפטי בדיני ממונות או נפשות) או מתוך דבר הלכה, עניינים שיש בהם טרדה מחשבתית. יש חשש שהמתפלל יוטרד באמצע תפילתו במחשבה על מסקנת הדין שבו עסק. אלא יש לעמוד להתפלל מתוך 'הלכה פסוקה', הלכה המקובלת על הכל ואין בה מקום לדיונים ומחלוקות. מסופר שרוב החכמים עשו כדברי המשנה ועמדו להתפלל מתוך כובד ראש ואילו רב אשי עשה כדברי הברייתא ועמד להתפלל מתוך 'הלכה פסוקה'.
בברייתא נוספת בעניין ההכנה הראויה לתפילה נאמר, שאין לעמוד להתפלל מתוך: עצבות, עצלות, שחוק, שיחה, קלות ראש ודברים בטלים. אלא יש לעמוד לתפילה מתוך 'שמחה של מצוה'. לדעת רש"י הכוונה היא לדברי שבח על חסדי הקב"ה לעם ישראל (גאולת מצרים, 'רצון יראיו יעשה'). לפי התוספות שמחה של מצוה היא כל עיסוק בדברי תורה.
ברייתא נוספת עוסקת באופן העמידה בתפילה קובעת כי התפילה נמשמעת כאשר המתפלל 'מכוין לבו לשמים'. כאשר המתפלל מתכוון באמת שתפילתו עולה לשמים, נשמעת על ידי הקב"ה, אז הוא נענה בתפילתו. בפסוק נאמר "תכין ליבם תקשיב אזנך" (תהילים י,יז). כאשר המתפלל מכוון לבו ('תכין ליבם), אז תפילתו מתקבלת ('תקשיב אזנך').
בעניין האופן הנכון להתפלל מוסיף רבי אלעזר שלמרות שמיום שחרב בית המקדש ננעלו שערי תפילה, שערי דמעה לא ננעלו. התפילה לאחר החורבן כבר לא נשמעת כפי שהייתה נשמעת בזמן שהיה בית המקדש קיים. בדברי הקינה שבאיכה נאמר "גם כי אזעק ואשוע שתם (סתם) תפילתי" (איכה ג,ח), לא תמיד הקב"ה נענה לזעקות ותחנונים לאחר החורבן. אבל לבכיות שבתוך התפילה מובטח שישמעו, בפסוק נאמר "שמע תפילתי ה' ושועתי האזינה אל דמעתי אל תחרש" (תהילים לט,יג).
תשע
"במשך יותר מאלפיים השנים שהגמרא קיימת, עסקו בחומר זה רבבות חכמים. טובי המוחות של עם ישראל הקדישו את חייהם כולם בהתמדה עצומה ללימוד הגמרא. משום כך לא ייפלא כי לעיתים דומה לו ללומד שכמעט אינו יכול לחדש דבר, שהרי כל נושא, כל עניין וכל משפט כבר עברו עליו כל כך הרבה חכמים מופלגים, שדנו בו מכל זוויות הראייה. ואף על פי כן, עם זאת לא נחתם בכל עת, בכל יום ממש מוצאים העוסקים בגמרא דברים חדשים ונקודות חדשות של הסתכלות. ברור, לא כל אדם מסוגל לבנות שיטות מושלמות גדולות בתחום זה כמו בתחומים אחרים, אולם דומה כי זווית הראייה המיוחדת של כל אדם לעצמו נותנת לו את האפשרות לראות דבר מה, לעיתים נקודה קטנה באור חדש."
הרב עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ)
התלמוד הבבלי על אלפי דפיו מחולק לסוגיות רבות הנוגעות כמעט בכל תחומי החיים, מסוגיות הלכתיות העוסקות בפרטי פרטים ועד סיפורי אגדה מופלאים בנושאים שונים. מאחורי כל שורה מתקיימים דיונים שונים חוצי דורות המציגים נקודות מבט שונות, כאשר דרך הדיון המשותף מנסים להגיע לאמת.
זוהי השנה השנייה של תכנית "הסוגיא האהובה" בה אנו מזמינים מרצים ממגוון רחב של עיון תלמודי מרבנים ואנשי רוח ועד אמנים ועיתונאים לבחור סוגיא מן התלמוד אשר הם רואים בה עניין וחשיבות או שמסמלת בענייהם את העיסוק התלמודי ולהציג את זווית הראיה שלהם מתוך הטקסטים השזורים לאורך ההיסטוריה ועד החיבור למציאות העכשווית.
"סוגיא אהובה זה כמעט כמו סיפורי אהבה אחרים, לא לכל אחד יש אותה אהבה, לא לכולם יש אותו סוג של חלום, לא לכל אחד יש אותו סוג של ראיה."
הרב עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ)
הפרוייקטים שלנו


אודות התלמוד המבואר

"מבחינות רבות נחשב התלמוד לספר היותר חשוב בתרבות היהודית והריהו בחינת חוט השדרה של יצירתה ושל חיי עם ישראל בכלל... אין לך ספר אחר שהשפיע כל כך על מהלך החיים היהודיים… התלמוד כולל בתוכו את אוצר החכמה היהודית של עם ישראל במשך אלפי שנים, בהיותו אוסף של חוק, אגדה ופילוסופיה, של שיטה לוגית מיוחדת, של חכמת חיים מעשית, של היסטוריה ומדע של סיפורי מעשיות ושל הומור..."

הרב עדין אבן ישראל – "התלמוד לכל".

לדף התלמוד המבואר

תוכנית "הסוגיא האהובה"
  
"סוגיא אהובה זה כמעט כמו סיפורי אהבה אחרים, לא לכל אחד יש אותה אהבה, לא לכולם יש אותו סוג של חלום, לא לכל אחד יש אותו סוג של ראיה." הרב עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ)

סדרת השיעורים בתלמוד במרכז שטיינזלץ. השיעורים צולמו והועלו לאתר בצירוף דף הלימוד.