סוגיא אהובה
"יתגדל ויתקדש כרצונו"
- ערכי יסוד וערכי על בפסיקה.
הרב אבי גיסר | ד' שבט 5.1
רב היישוב עפרה, עו"ד, יו"ר המועצה לחינוך ממ"ד, יו"ר מכון משפטי ארץ.
הסוגיא הדנה בפסולי החיתון, מממזרים ועד הגיבעונים והגרים הדומים שחולקים את גורלם.
תקציר הסוגיא
הסוגיה שלנו עוסקת באיסורם של הממזרים והנתינים להתחתן עם קהל ה', היהודים הכשרים. הממזרים הם אנשים שנולדו על ידי בעילה שיש בה איסור חמור (אשת איש וכדומה). הנתינים הם הגבעונים שבאו ברמאות להסתפח לעם ישראל ומשה רבינו גייר אותם. לאחר שהתבררה התרמית שלהם (הם היו מארץ כנען וטענו שהם אומה שהגיעה מרחוק) הפך אותם משה לעבדים ('שואבי מים וחוטבי עצים'). במשנה נאמר שאיסורם של הממזרים והנתינים הוא איסור עולם (גם לאחר כמה דרות), והוא תקף לגבי זכרים ונקבות.
לגבי הממזרים נאמר בתורה: "לא יבוא ממזר בקהל ה' גם דור עשירי לא יבוא לו בקהל ה'" (דברים כג,ג). האיסור המפורש בתורה הוא עד עשרה דורות לגבי הדורות מהדור העשירי והלאה לומדים את האיסור בגזירה שוה מאיסור עמוני ומואבי. לגבי עמוני ומואבי נאמר  "לא יבא עמוני ומואבי בקהל ה' גם דור עשירי לא יבא להם בקהל ה' עד עולם" (שם ד), אין לקבל גרים מבני עמון ומואב. המילה עשירי מופיעה בשתי הפסוקים וממנה לומדים, שכשם שלגבי עמוני ומואבי האיסור הוא 'עד עולם', כך גם לגבי ממזר האיסור הוא עד עולם, ולא רק לעשרה דורות.
בגמרא ריש לקיש אומר שאיסור הממזרים הוא אכן איסור עולם, אבל איסור הממזרות (הנקבות) מתבטל לאחר עשרה דורות. לדור האחד עשר של הממזרת מותר לבוא בקהל. הגמרא מסבירה שהמחלוקת בין שיטת המשנה לשיטה המובאת בשמו של ריש לקיש היא כיצד יש ללמוד דברים הנלמדים בגזירה שוה. הגזירה שוה שבין ממזר לעמוני ומואבי נאמרה על מנת ללמד את איסור העולם שיש בממזרים. לדעת התנא של המשנה הגזירה שוה הזו נאמרה רק לגבי דין זה, ולגבי שאר הדברים אין להשוות את דיני הממזרים לדיני עמוני ומואבי. בדיני הממזרים לא קיים הבדל בין זכרים לנקבות לכן כאשר לומדים בגזירה שוה שהאיסור הלימוד נוגע לזכרים ולנקבות. גם זכרים וגם נקבות אסורים לעולם. לדעת ריש לקיש כיוון שלמדנו בגזירה שוה את איסור הממזרים מאיסור עמוני ומואבי, יש להחיל על לימוד זה את כל הדינים של עמוני ומואבי. איסור עמוני ומואבי הוא רק לגבי עמונים ומואבים זכרים ולא לגבי נקבות (אותם מותר לגייר), אם כן גם הגזירה שוה היא רק לגבי זכרים ולא לגבי נקבות. לכן ממזרת אסורה עד דור עשירי (כפי שמפורש בפסוקהנוגע לממזרים וממזרות) ולא יותר.
כששאלו את רבי אליעזר בנוגע לשאלת דינו של ממזרת לאחר עשרה דורות, ענה להם ששאלה זו אינה מעשית כיוון שלא מצויים ממזרים אפילו לאחר שלוש דורות. הממזרים לדבריו מתים בגיל צעיר ולא מספיקים להעמיד צאצאים. רב זירא מפרש את דברי רבי אליעזר הללו בנוגע לממזרים שאינם ידועים. הקב"ה ממית את ממזרים שלא ידוע שהם ממזרים כדי שלא יתערבו בהם, אבל ממזרים ידועים חיים באופן רגיל ומאריכים ימים כשאר בני אדם. בהקשר לזה מסופר בגמרא שבשכנותו של רב אמי היה גר ממזר אחד. ממזר זה לא היה ידוע כממזר. לאחר שהתברר לרב אמי שהוא ממזר, הוא הכריז ופרסם את הדבר. אותו ממזר הצטער על הפירסום, אמר לו רב אמי 'עליך לשמוח, פירסום זה נתן לך חיים'.
תשע
"במשך יותר מאלפיים השנים שהגמרא קיימת, עסקו בחומר זה רבבות חכמים. טובי המוחות של עם ישראל הקדישו את חייהם כולם בהתמדה עצומה ללימוד הגמרא. משום כך לא ייפלא כי לעיתים דומה לו ללומד שכמעט אינו יכול לחדש דבר, שהרי כל נושא, כל עניין וכל משפט כבר עברו עליו כל כך הרבה חכמים מופלגים, שדנו בו מכל זוויות הראייה. ואף על פי כן, עם זאת לא נחתם בכל עת, בכל יום ממש מוצאים העוסקים בגמרא דברים חדשים ונקודות חדשות של הסתכלות. ברור, לא כל אדם מסוגל לבנות שיטות מושלמות גדולות בתחום זה כמו בתחומים אחרים, אולם דומה כי זווית הראייה המיוחדת של כל אדם לעצמו נותנת לו את האפשרות לראות דבר מה, לעיתים נקודה קטנה באור חדש."
הרב עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ)
התלמוד הבבלי על אלפי דפיו מחולק לסוגיות רבות הנוגעות כמעט בכל תחומי החיים, מסוגיות הלכתיות העוסקות בפרטי פרטים ועד סיפורי אגדה מופלאים בנושאים שונים. מאחורי כל שורה מתקיימים דיונים שונים חוצי דורות המציגים נקודות מבט שונות, כאשר דרך הדיון המשותף מנסים להגיע לאמת.
זוהי השנה השנייה של תכנית "הסוגיא האהובה" בה אנו מזמינים מרצים ממגוון רחב של עיון תלמודי מרבנים ואנשי רוח ועד אמנים ועיתונאים לבחור סוגיא מן התלמוד אשר הם רואים בה עניין וחשיבות או שמסמלת בענייהם את העיסוק התלמודי ולהציג את זווית הראיה שלהם מתוך הטקסטים השזורים לאורך ההיסטוריה ועד החיבור למציאות העכשווית.
"סוגיא אהובה זה כמעט כמו סיפורי אהבה אחרים, לא לכל אחד יש אותה אהבה, לא לכולם יש אותו סוג של חלום, לא לכל אחד יש אותו סוג של ראיה."
הרב עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ)
הפרוייקטים שלנו


אודות התלמוד המבואר

"מבחינות רבות נחשב התלמוד לספר היותר חשוב בתרבות היהודית והריהו בחינת חוט השדרה של יצירתה ושל חיי עם ישראל בכלל... אין לך ספר אחר שהשפיע כל כך על מהלך החיים היהודיים… התלמוד כולל בתוכו את אוצר החכמה היהודית של עם ישראל במשך אלפי שנים, בהיותו אוסף של חוק, אגדה ופילוסופיה, של שיטה לוגית מיוחדת, של חכמת חיים מעשית, של היסטוריה ומדע של סיפורי מעשיות ושל הומור..."

הרב עדין אבן ישראל – "התלמוד לכל".

לדף התלמוד המבואר

תוכנית "הסוגיא האהובה"
  
"סוגיא אהובה זה כמעט כמו סיפורי אהבה אחרים, לא לכל אחד יש אותה אהבה, לא לכולם יש אותו סוג של חלום, לא לכל אחד יש אותו סוג של ראיה." הרב עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ)

סדרת השיעורים בתלמוד במרכז שטיינזלץ. השיעורים צולמו והועלו לאתר בצירוף דף הלימוד.