סוגיא אהובה
ההתגלות והבעתה שאין לה שם
פרופ' חביבה פדיה | כ"ו טבת 30.12
משוררת, חוקרת יהדות ותרבות. פרופסור מן המניין בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת בן-גוריון, מפיקה ומנהלת אמנותית של פרויקטים מוזיקליים ותיאטרליים. הקימה את אנסמבל היונה ופרוייקטים נוספים בתחום הפיוט. זוכת פרס נשיא המדינה לספרות.
רצף הסוגיות הדנות ב'מעשה מרכבה' עד הסיפור הידוע על הארבעה שנכנסו לפרדס ומה שעלה בגורלם.
תקציר הסוגיא
בתחילת ספר יחזקאל (פרק א') מופיע תיאור מפורט של התגלות השכינה. תאור זה כתוב באופן מפורט ביותר ונקרא 'מעשה מרכבה'. גם בישעיה פרק ו' מופיע התאור בצורה מקוצרת וחלקית. בסוגיה שלנו נאמר שישעיה ראה את אותם דברים שראה יחזקאל, אך כיוון שהוא היה מורגל יותר במראות כאלו הוא התרגש פחות ולכן תיאר את ההתגלות בצורה קצרה יותר. הסוגיה שלנו המתייחסת לדברי המשנה "אין דורשין... במרכבה ביחיד", מתייחסת באריכות גדולה לפרטי ההתגלויות של מעשה מרכבה, ושאר סתרי התורה הרוחניים. הסוגיה גם דנה באיסור לימוד עניינים אלו בצורה לא נכונה ולתוצאות החמורות שלימוד כזה יכול לגרום.
במשנה נאמר שאין לדרוש במעשה מרכבה אפילו ביחיד אלא אם כן היה חכם ומבין מדעתו. בגמרא מפורט שהאדם שמוסרים לו את סתרי התורה צריך להיות בו את המעלות שכתובות בפסוק: שר חמשים, ונשוא פנים ויועץ וחכם חרשים ונבון לחש" (ישעיהו ג,ג). 'שר חמשים', הוא אדם היודע לדון (לישא וליתן') בכל חמישה חומשי תורה. פירוש נוסף שנאמר בגמרא שהוא אדם בן יותר מחמישים שנה. 'נשוא פנים' הוא אדם שנושאים פנים לכל הדור בזכותו. במעלה זו יש שני אופנים. אופן אחד שזכויות האדם הזה בשמיים מגינות ומצילות את כל הדור- הוא מתפלל על כל הדור ותפילותיו נשמעות. האופן השני הוא אדם שבזכותו נושאים השלטונות פנים לישראל- אדם שרצוי ומוערך על ידי השליט, ולכן הוא מטיב עם כל הדור. 'יועץ' הוא אדם הבקי במהלך החודשים ובחשבון עיבור השנה וביכולתו לעבר שנים ולקבוע חודשים. 'חכם' הוא תלמיד שרבו נעשה חכם בזכותו- בזכות שאלותיו. 'חרשים' הוא אדם שדבריו ודרשותיו כל כך עמוקות שכאשר הוא פותח את פיו, כולם נעשים כביכול חרשים- שאינם מבינים מה שהוא מדבר. 'נבון' זה אדם המבין דבר מתוך דבר. 'לחש' רק אדם שיש בו את כל אלו, ראוי למסור לו דברי לחש, סתרי תורה.
כח העיסוק בסתרי תורה הוא עצום אך גם הסכנה שבו מרובה. מסופר בסוגיה שרבי אלעזר בן ערך הלך בדרך אחרי רבן יוחנן בן זכאי רבו שרכב על חמורו. רבי אלעזר בן ערך ביקש שרבן יוחנן ילמדו את מעשה מרכבה. ענה לו רבן יוחנן שאין דורשים במעשה מרכבה אלא לאדם שהוא 'חכם ומבין מדעתו' בעניינים אלו. עד לאותו יום לא אמר רבי אלעזר בן ערך דברי חכמה מסתרי תורה לפני רבן יוחנן רבו, לכן רבן יוחנן נמנע מלדרוש לו. שאל רבי אלעזר בן ערך את רבן יוחנן, האם הוא ימחול לו אילו ידבר בפניו כמה דברים ממעשה מרכבה, כדי שהוא יראה שהוא מספיק חכם ומבין ויוכל לדרוש לו. מיד ירד רבי יוחנן מן החמור וישב מעותף בטלית בדרך של כבוד ויראה. שאל אותו רבי אלעזר מדוע הוא נוהג כך. ענה לו רבן יוחנן, שכיוון שהוא הולך לדרוש במעשה מרכבה והשכינה עם מלאכי השרת ירדו לשמוע את הדברים, לא ראוי שהוא ישב על החמור וימשיך לרכב. רבי אלעזר התחיל לדרוש ואז,  ירדה אש מהשמים וסיבבה את כל העצים שהיו באותו מקום. פתחו האילנות ואמרו שירה. אחר כך נענה מלאך האש ואמר 'הן הן מעשה מרכבה', כלומר הדברים שרבי אלעזר דרש הם הכוונה האמיתית שבמעשה מרכבה. לאחר שהתפרסם מעשה זה בין תלמידיו של רבן יוחנן ביקשו גם רבי יהושע ורבי יוסי לדרוש במעשה מרכבה. פתח רבי יהושע ודרש במעשה מרכבה, למרות שהיה אז אמצע הקיץ, מיד כשהוא התחיל לדרוש התכסו השמים בעננים ונראתה קשת בענן, ומלאכי השרת התקבצו ובאו לשמוע את דרשתו כאנשים שמתקבצים לשמחת חתן וכלה.
מצד שני מסופר בסוגיה על שני נערים שדרשו את סוד 'החשמל' המופיע במעשי מרכבה, וכיוון שהם היו צעירים מידי הם מתו. בסיום הסוגיה מביאה הגמרא את סיפורם של ארבעת התנאים שנכנסו ל'פרדס', נכנסו לראות ולהבין בחכמת האלוהות. רבי עקיבא נכנס בשלום ויצא בשלום. אלישע בן אבויה נעשה כופר לאחר שיצא מן הפרדס. בן עזאי מת, ובן זומא יצא מדעתו.  
תשע
"במשך יותר מאלפיים השנים שהגמרא קיימת, עסקו בחומר זה רבבות חכמים. טובי המוחות של עם ישראל הקדישו את חייהם כולם בהתמדה עצומה ללימוד הגמרא. משום כך לא ייפלא כי לעיתים דומה לו ללומד שכמעט אינו יכול לחדש דבר, שהרי כל נושא, כל עניין וכל משפט כבר עברו עליו כל כך הרבה חכמים מופלגים, שדנו בו מכל זוויות הראייה. ואף על פי כן, עם זאת לא נחתם בכל עת, בכל יום ממש מוצאים העוסקים בגמרא דברים חדשים ונקודות חדשות של הסתכלות. ברור, לא כל אדם מסוגל לבנות שיטות מושלמות גדולות בתחום זה כמו בתחומים אחרים, אולם דומה כי זווית הראייה המיוחדת של כל אדם לעצמו נותנת לו את האפשרות לראות דבר מה, לעיתים נקודה קטנה באור חדש."
הרב עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ)
התלמוד הבבלי על אלפי דפיו מחולק לסוגיות רבות הנוגעות כמעט בכל תחומי החיים, מסוגיות הלכתיות העוסקות בפרטי פרטים ועד סיפורי אגדה מופלאים בנושאים שונים. מאחורי כל שורה מתקיימים דיונים שונים חוצי דורות המציגים נקודות מבט שונות, כאשר דרך הדיון המשותף מנסים להגיע לאמת.
זוהי השנה השנייה של תכנית "הסוגיא האהובה" בה אנו מזמינים מרצים ממגוון רחב של עיון תלמודי מרבנים ואנשי רוח ועד אמנים ועיתונאים לבחור סוגיא מן התלמוד אשר הם רואים בה עניין וחשיבות או שמסמלת בענייהם את העיסוק התלמודי ולהציג את זווית הראיה שלהם מתוך הטקסטים השזורים לאורך ההיסטוריה ועד החיבור למציאות העכשווית.
"סוגיא אהובה זה כמעט כמו סיפורי אהבה אחרים, לא לכל אחד יש אותה אהבה, לא לכולם יש אותו סוג של חלום, לא לכל אחד יש אותו סוג של ראיה."
הרב עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ)
הפרוייקטים שלנו


אודות התלמוד המבואר

"מבחינות רבות נחשב התלמוד לספר היותר חשוב בתרבות היהודית והריהו בחינת חוט השדרה של יצירתה ושל חיי עם ישראל בכלל... אין לך ספר אחר שהשפיע כל כך על מהלך החיים היהודיים… התלמוד כולל בתוכו את אוצר החכמה היהודית של עם ישראל במשך אלפי שנים, בהיותו אוסף של חוק, אגדה ופילוסופיה, של שיטה לוגית מיוחדת, של חכמת חיים מעשית, של היסטוריה ומדע של סיפורי מעשיות ושל הומור..."

הרב עדין אבן ישראל – "התלמוד לכל".

לדף התלמוד המבואר

תוכנית "הסוגיא האהובה"
  
"סוגיא אהובה זה כמעט כמו סיפורי אהבה אחרים, לא לכל אחד יש אותה אהבה, לא לכולם יש אותו סוג של חלום, לא לכל אחד יש אותו סוג של ראיה." הרב עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ)

סדרת השיעורים בתלמוד במרכז שטיינזלץ. השיעורים צולמו והועלו לאתר בצירוף דף הלימוד.