סוגיא אהובה
"אל מי מדבר האדם?"
פרופ' מירון איזקסון | ה' טבת 8.12
משורר,סופר, איש עסקים ישראלי, ופרופסור לספרות עברית באוניברסיטת בר-אילן. זוכה פרס נשיא המדינה לספרות לשנת תשס"א.
הסוגיא הדנה בשאלה האם ניתן להשתמש בשפות זרות לקיום מצווה המצריכה דיבור, והאם יש יוצאים מהכלל.
תקציר הסוגיא
מצוות רבות כוללות חובת דיבור ואמירה. בתחילת פרק שביעי של מסכת סוטה מפרטת המשנה את הדברים שיכולים להיאמר בכל השפות, ואת הדברים שיש לאומרם דוקא בלשון הקודש, עברית.
הדברים הנאמרים בכל לשון הם: פרשת סוטה (הדברים שמדבר הכהן לסוטה [אשת איש החשודה בזנות] לפני שהוא משקה אותה מהמים המרים), וידוי מעשר (הצהרה של האדם בסוף שלוש שנים שהוא הפריש את התרומות והמעשרות שלו כסדרם וכהלכתם), קריאת שמע, תפילה, ברכת המזון, שבועת העדות (הנשבע בבית הדין שאין לו מה להעיד בנושא מסוים), שבועת הפיקדון (הנשבע לחבירו שאין בידו את הפיקדון שהוא הפקיד אצלו אלא הפקדון נגנב/נאבד/ נשדד ולכן הוא פטור מלשלם לו).
הדברים הנאמרים דוקא בלשון הקודש הם: מקרא ביכורים (הפסוקים שצריך אדם לומר כשמביא 'ביכורים', הפירות הראשונים שצמחו אצלו מפירות שבעת המינים), הדברים שהיבם והיבמה אומרים בחליצה (כאשר אדם מת ללא בנים ואחיו לא רוצה לשאת את אלמנתו היא חולצת את נעלו בבית הדין), הברכות והקללות שנאמרו על ידי הלויים בהר גריזים והר עיבל לאחר הכניסה לארץ, ברכת כהנים, ברכת כהן גדול (הברכות שהוא אמר לפני ואחרי קריאת התורה של יום הכיפורים במקדש), פרשת המלך (קריאת התורה שקורא המלך במעמד 'הקהל', מעמד בו היו כל ישראל באים למקדש בחג הסוכות שלאחר שנת השמיטה), פרשת עגלה ערופה (כשנמצא הרוג ולא יודע מי הרגו, עורפים עגלה בנחל, ושם אומרים וידוי ובקשת מחילה), הדברים שמדבר הכהן משוח המלחמה (כהן שנמשח בשמן המשחה במיוחד לצורך עידוד הלוחמים וליווים הרוחני) בשעה שהוא יוצא עם העם למלחמה.
לגבי קריאת שמע, נאמר בגמרא שדין זה שמותר לקרא קריאת שמע בכל לשון הוא מחלוקת תנאים. דעת חכמים, היא הדעה המובאת במשנה, לדבריהם מותר לקרוא קריאת שמע בכל לשון. הם לומדים דין זה מהמילה 'שמע' בפסוק: "שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד" (דברים ו,ד). משמעות המילה 'שמע' לדבריהם היא, האדם מצווה לומר בכל לשון שהוא מסוגל לשמוע, בכל שפה שהוא מבין. החולק על דעה זו הוא 'רבי' (רבי יהודה הנשיא), לדבריו יש לקרוא קריאת שמע דוקא בלשון הקודש. הוא לומד דין זה מהמילה 'והיו' שבפסוק "והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום על לבבך" (דברים ו,ו). משמעות הציווי 'והיו הדברים האלה', היא שדברים אלו יהיו כפי שהם ללא שינוי, בלשון הקודש. חכמים לא דורשים את הפסוק הזה כך כיוון שלדעת פסוק זה מלמד שיש לקרוא את קריאת שמע לפי הסדר ולא למפרע (מהסוף להתחלה). 'רבי' לומד שאין לקרוא קריאת שמע למפרע ממה שנאמר בפסוק 'הדברים' בה"א הידיעה ולא נאמר 'דברים'. חכמים אינם דורשים את הה"א הזו. 'רבי' לא למד מהמילה 'שמע' שמותר לקרוא קריאת שמע בכל לשון, כיוון שלדעתו מילה זו מלמדת שהקורא צריך לשמוע מה שהוא קורא. לדעת חכמים, הקורא בלחש אפילו באופן שהוא לא שומע מה שהוא אומר יצא ידי חובה.
תשע
"במשך יותר מאלפיים השנים שהגמרא קיימת, עסקו בחומר זה רבבות חכמים. טובי המוחות של עם ישראל הקדישו את חייהם כולם בהתמדה עצומה ללימוד הגמרא. משום כך לא ייפלא כי לעיתים דומה לו ללומד שכמעט אינו יכול לחדש דבר, שהרי כל נושא, כל עניין וכל משפט כבר עברו עליו כל כך הרבה חכמים מופלגים, שדנו בו מכל זוויות הראייה. ואף על פי כן, עם זאת לא נחתם בכל עת, בכל יום ממש מוצאים העוסקים בגמרא דברים חדשים ונקודות חדשות של הסתכלות. ברור, לא כל אדם מסוגל לבנות שיטות מושלמות גדולות בתחום זה כמו בתחומים אחרים, אולם דומה כי זווית הראייה המיוחדת של כל אדם לעצמו נותנת לו את האפשרות לראות דבר מה, לעיתים נקודה קטנה באור חדש."
הרב עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ)
התלמוד הבבלי על אלפי דפיו מחולק לסוגיות רבות הנוגעות כמעט בכל תחומי החיים, מסוגיות הלכתיות העוסקות בפרטי פרטים ועד סיפורי אגדה מופלאים בנושאים שונים. מאחורי כל שורה מתקיימים דיונים שונים חוצי דורות המציגים נקודות מבט שונות, כאשר דרך הדיון המשותף מנסים להגיע לאמת.
זוהי השנה השנייה של תכנית "הסוגיא האהובה" בה אנו מזמינים מרצים ממגוון רחב של עיון תלמודי מרבנים ואנשי רוח ועד אמנים ועיתונאים לבחור סוגיא מן התלמוד אשר הם רואים בה עניין וחשיבות או שמסמלת בענייהם את העיסוק התלמודי ולהציג את זווית הראיה שלהם מתוך הטקסטים השזורים לאורך ההיסטוריה ועד החיבור למציאות העכשווית.
"סוגיא אהובה זה כמעט כמו סיפורי אהבה אחרים, לא לכל אחד יש אותה אהבה, לא לכולם יש אותו סוג של חלום, לא לכל אחד יש אותו סוג של ראיה."
הרב עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ)
הפרוייקטים שלנו


אודות התלמוד המבואר

"מבחינות רבות נחשב התלמוד לספר היותר חשוב בתרבות היהודית והריהו בחינת חוט השדרה של יצירתה ושל חיי עם ישראל בכלל... אין לך ספר אחר שהשפיע כל כך על מהלך החיים היהודיים… התלמוד כולל בתוכו את אוצר החכמה היהודית של עם ישראל במשך אלפי שנים, בהיותו אוסף של חוק, אגדה ופילוסופיה, של שיטה לוגית מיוחדת, של חכמת חיים מעשית, של היסטוריה ומדע של סיפורי מעשיות ושל הומור..."

הרב עדין אבן ישראל – "התלמוד לכל".

לדף התלמוד המבואר

תוכנית "הסוגיא האהובה"
  
"סוגיא אהובה זה כמעט כמו סיפורי אהבה אחרים, לא לכל אחד יש אותה אהבה, לא לכולם יש אותו סוג של חלום, לא לכל אחד יש אותו סוג של ראיה." הרב עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ)

סדרת השיעורים בתלמוד במרכז שטיינזלץ. השיעורים צולמו והועלו לאתר בצירוף דף הלימוד.