סוגיא אהובה
"ענוונותו של ר' זכריה בן אבקולוס..."
יאיר שלג | כ"א כסליו 24.11
עיתונאי וסופר, חוקר בתחום דת ומדינה במכון הישראלי לדמוקרטיה.
הסיפור על קמצא ובר קמצא ותגובת החכמים בראשות ר' זכריה בן אבקולוס שהובילה לחורבן הבית.
תקציר הסוגיא
הסוגיה שלנו עוסקת בתגובתו של רבי יוחנן, אמורא ארץ ישראלי, לסיפור שהתרחש לפני חורבן הבית, כמה מאות שנים קודם. הסיפור הוא כזה: אדם אחד היה לו ידיד אהוב שנקרא 'קמצא', ואיוב שנוא שנקרא 'בר קמצא'. פעם אחת ערך אותו אדם סעודה גדולה ושלח את שמשו להזמין את קמצא אהובו. השמש הזמין בטעות את בר קמצא, השנוא. ביום הסעודה הגיע בר קמצא לסעודה, והתיישב במקום שמצא. בעל הסעודה עבר בין האורחים שלו ולפתע מגלה את בר קמצא שונאו יושב בין האורחים ואוכל. שאל אותו בעל הסעודה: 'מה עושה השונא שלי כאן בתוך הסעודה שלי, קום צא מכאן'. בר קמצא התבייש בגירוש שנכפה עליו והציע לבעל הסעודה: 'אני אשלם לך על כל מה שאוכל, רק אל תגרש אותי'. בעל הסעודה לא הקשיב לבקשה והמשיך לדרוש 'צא'. בר קמצא ניסה שנית והציע 'אם לא תוציא אותי, אני אשלם לך את מחיר חצי הסעודה'. בעל הסעודה לא הקשיב. בר קמצא ניסה נסיון אחרון 'אני אשלם לך את מחיר כל הסעודה'. בעל הסעודה המשיך לסרב ובר קמצא סירב לצאת. בשלב זה תפס בעל הסעודה את בר קמצא והוציא אותו החוצה בכח.
בר קמצא שנפגע מאוד, אמר לעצמו 'בסעודה זו ישבו אנשים רבים, בניהם חכמים ורבנים רבים, אם הם לא מחו סימן שהם מסכימים למעשהו של בעל הסעודה. אני אלמד אותם לקח בנקמה מתוקה, אלשין עליהם למלכות. הלך בר קמצא לקיסר (הרומי) ואמר לו 'היהודים מרדו בך'. שאל אותו הקיסר 'מנין לך'. אמר לו בר קמצא 'שלח להם קרבן שיוקרב לכבוד המלכות, ונראה האם יקריבו אותו'. שלח הקיסר עגל מובחר עם בר קמצא כדי יקריבו אותו בבית המקדש. בדרך הטיל בר קמצא מום בקרבן במקום שעל פי דיני התורה נחשב למום ועל פי דעת האומות אינו מום[1]. תוכניתו הייתה שמצד אחד לא יוכלו להקריב אותו במקדש ומצד שני לא יוכלו להסביר לקיסר מדוע לא הקריבו אותו.
כשהגיע בר קמצא למקדש, חשבו הכהנים להקריב את העגל מפני 'שלום מלכות', לא להגיע לסיכסוכים עם המלכות. אמר להם רבי זכריה בן אבקולס 'יאמרו (האנשים מעתה) שמותר להקריב קרבן בעל מום', אסור להקריב את העגל גם במחיר סיכסוך עם המלכות. חשבו החכמים להרוג את בר קמצא שלא ילישין. אמר להם רבי זכריה בן אבקולס 'יאמרו שמי שמטיל מום בקרבנות חייב מיתה', אסור להרוג אותו. כיוון שכך, לא עשו דבר, ההלשנה של בר קמצא התקבלה והתחילה המלחמה שהובילה לחורבן בית המקדש.
על סיפור זה אמר רבי יוחנן שני דברים. האחד הוא דרש על הסיפור את הפסוק: "אשרי אדם מפחד תמיד ומקשה לבו יפול ברעה" (משלי כח,יד). פסוק זה מלמד אותנו שעל האדם לשים לב למעשיו תמיד שלא תבוא תקלה על ידו, שאם לא כן הוא יפול. כפי שמוכח מסיפור זה, הרעה שעלולה לבוא יכולה להיות בעלת מימדים משמעותיים לדורות. הדבר השני שאמר רבי יוחנן הוא: 'ענוותנותו של רבי זכריה בן אבקולס החריבה את ביתנו ושרפה את היכלנו והגלתנו מארצנו.  [1]יש דעה בגמרא שהמום הוטל בשפתי העגל ויש דעה שהמום הוטל בעפעפי עיניו של העגל.

[1]יש דעה בגמרא שהמום הוטל בשפתי העגל ויש דעה שהמום הוטל בעפעפי עיניו של העגל.
תשע
"במשך יותר מאלפיים השנים שהגמרא קיימת, עסקו בחומר זה רבבות חכמים. טובי המוחות של עם ישראל הקדישו את חייהם כולם בהתמדה עצומה ללימוד הגמרא. משום כך לא ייפלא כי לעיתים דומה לו ללומד שכמעט אינו יכול לחדש דבר, שהרי כל נושא, כל עניין וכל משפט כבר עברו עליו כל כך הרבה חכמים מופלגים, שדנו בו מכל זוויות הראייה. ואף על פי כן, עם זאת לא נחתם בכל עת, בכל יום ממש מוצאים העוסקים בגמרא דברים חדשים ונקודות חדשות של הסתכלות. ברור, לא כל אדם מסוגל לבנות שיטות מושלמות גדולות בתחום זה כמו בתחומים אחרים, אולם דומה כי זווית הראייה המיוחדת של כל אדם לעצמו נותנת לו את האפשרות לראות דבר מה, לעיתים נקודה קטנה באור חדש."
הרב עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ)
התלמוד הבבלי על אלפי דפיו מחולק לסוגיות רבות הנוגעות כמעט בכל תחומי החיים, מסוגיות הלכתיות העוסקות בפרטי פרטים ועד סיפורי אגדה מופלאים בנושאים שונים. מאחורי כל שורה מתקיימים דיונים שונים חוצי דורות המציגים נקודות מבט שונות, כאשר דרך הדיון המשותף מנסים להגיע לאמת.
זוהי השנה השנייה של תכנית "הסוגיא האהובה" בה אנו מזמינים מרצים ממגוון רחב של עיון תלמודי מרבנים ואנשי רוח ועד אמנים ועיתונאים לבחור סוגיא מן התלמוד אשר הם רואים בה עניין וחשיבות או שמסמלת בענייהם את העיסוק התלמודי ולהציג את זווית הראיה שלהם מתוך הטקסטים השזורים לאורך ההיסטוריה ועד החיבור למציאות העכשווית.
"סוגיא אהובה זה כמעט כמו סיפורי אהבה אחרים, לא לכל אחד יש אותה אהבה, לא לכולם יש אותו סוג של חלום, לא לכל אחד יש אותו סוג של ראיה."
הרב עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ)
הפרוייקטים שלנו


אודות התלמוד המבואר

"מבחינות רבות נחשב התלמוד לספר היותר חשוב בתרבות היהודית והריהו בחינת חוט השדרה של יצירתה ושל חיי עם ישראל בכלל... אין לך ספר אחר שהשפיע כל כך על מהלך החיים היהודיים… התלמוד כולל בתוכו את אוצר החכמה היהודית של עם ישראל במשך אלפי שנים, בהיותו אוסף של חוק, אגדה ופילוסופיה, של שיטה לוגית מיוחדת, של חכמת חיים מעשית, של היסטוריה ומדע של סיפורי מעשיות ושל הומור..."

הרב עדין אבן ישראל – "התלמוד לכל".

לדף התלמוד המבואר

תוכנית "הסוגיא האהובה"
  
"סוגיא אהובה זה כמעט כמו סיפורי אהבה אחרים, לא לכל אחד יש אותה אהבה, לא לכולם יש אותו סוג של חלום, לא לכל אחד יש אותו סוג של ראיה." הרב עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ)

סדרת השיעורים בתלמוד במרכז שטיינזלץ. השיעורים צולמו והועלו לאתר בצירוף דף הלימוד.