סוגיא אהובה
'לחנך לחלום'
שר החינוך הרב שי פירון | י"ד כסליו 17.11
שר החינוך, רב הישוב אורנית, הקים וניהל מוסדות וארגונים בתחום החינוך.
הסוגיא הפותחת את התלמוד העוסקת בשאלת זמן קריאת שמע וניתוח הבחירה של המשנה לפתיחה זו.
תקציר הסוגיא

מסכת ברכות, המסכת הראשונה בששת סדרי המשנה, פותחת בדיני קריאת שמע. קריאת שמע מורכבת מקבלת עול מלכות שמים וקבלת עול המצוות ולכן היא משמשת יסוד לכל מה שנשנה בעקבותיה. המשנה פותחת בדיני זמן קריאת שמע. 'מאימתי קורין את שמע בערבין?'. החל מאיזה שעה ניתן לקרוא קריאת שמע של הלילה. 'משעה שהכוהנים נכנסים לאכול בתרומתן'. מהזמן שבו מותר לכהן טמא שטבל לאכול תרומה. לתרומה שמפרישים מהתבואה ומן הפירות וניתנת לכוהנים יש דין של 'קודש', ולכן אסור למי שטמא לאכול אותה. לא רק לטמא ממש אסור לאכול את התרומה, אלא גם טמא שכבר טבל כראוי במקווה צריך לחכות עד הלילה, לאכול את התרומה. מצב זה של טמא שטבל לפני שמותר לו לאכול תרומה נקרא 'טבול יום'.

הגמרא מתחילה בשאלת בירור ביחס ללשון המשנה 'מאימתי קורין את שמע בערבין'. שאלה זו יוצאת מנקודת הנחה שהלומד של המשנה יודע שיש לקרוא קריאת שמע, ומה שנותר לו לברר הם הפרטים של המצווה הזו: מתי זמן קריאת שמע וכדומה. על איזה מידע מסתמך התנא של המשנה, הרי משנה זו היא המשנה הראשונה בששת סדרי המשנה. שאלה שנייה ששואלת הגמרא היא, מדוע התנא של המשנה פותח בדיני קריאת שמע של ערבית, ולא בקריאת שמע של שחרית (קריאת שמע של הבוקר). תשובת הגמרא לשתי השאלות הללו היא, התנא מסתמך על הפסוק: "ודברת בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ" (דברים ו,ז). בפסוק זה מוזכרת החובה לקרוא קריאת שמע בבוקר ובלילה, מכאן אנו יודעים שיש מצווה לקרוא קריאת שמע. התורה מקדימה בפסוק זה את חובת הקריאה בלילה ('ובשכבך'), לחובת הקריאה בבוקר ('ובקומך'), ולכן גם התנא הקדים את דיני קריאת שמע של הלילה. הניסוח של המשנה מלמד אותנו שהלכות התורה שבעל פה נסמכות ונלמדות מהתורה בשכתב. אדם הלומד משנה או תלמוד לומד את ההשלמה לתורה שבכתב, וכתיבת המשנה הראשונה נעשתה בסגנון המלמד אותנו את העיקרון הזה. את שאלת המשנה אם כן יש להבין באופן הזה: מהו הזמן שבו אפשר לקיים את המצווה של קריאת שמע הראשונה שכתובה בתורה, קריאת שמע של ערבית. לשאלה השנייה של הגמרא נאמר תירוץ נוסף. התנא פותח בקריאת שמע של ערבית כפי שבמעשה בראשית הקדים הפסוק את הערב לבוקר "ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד" (בראשית א,ה).

תשובת המשנה היא 'משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן'. הגמרא אינה מבינה, מדוע לא כתבו משעת צאת הכוכבים, שהרי מותר לכהנים לאכול תרומה משעת צאת הכוכבים. עונה הגמרא, שהמשנה משמיעה לנו בדרך אגב את דין השעה שבה הכהנים רשאים לאכול תרומה. המשנה יכלה לומר 'משעת צאת הכוכבים', אבל היא רצתה להשמיע לנו בדרך אגב שזמן היתר אכילת תרומה לכוהנים שנטהרו הוא בצאת הכוכבים. בפסוק שמתאר את טהרת הכהן הטמא נאמר: "נפש אשר תגע בו וטמאה עד הערב, ולא יאכל מן הקדשים כי אם רחץ בשרו במים. ובא השמש וטהר ואחר יאכל מן הקדשים כי לחמו הוא" (ויקרא כב,ו). אפשר להבין שסיום הפסוק 'ובא השמש וטהר' מתאר לנו שלב נוסף בטהרת הטמא, לא רק שעליו לטבול ('ורחץ בשרו במים'), ולא רק שעליו להמתין עד ללילה ('וטמאה עד הערב'), אלא עליו בנוסף להיטהר אחר ביאת השמש (להביא קורבנות כפרה, אם מדובר בזב ומצורע שעליהם להביא קורבן כדי לסיים את תהליך טהרתם) ורק אחר כך לאכול. הסגנון בה כותבת המשנה את דין זמן התחלת קריאת שמע של ערבית, מלמד אותנו שהבנה זו אינה הבנה נכונה, ויש להבין שסוף הפסוק מתאר הטהרה שמגיעה מיד עם צאת הכוכבים. 'ובא השמש' השמש תשקע באופן מלא, 'וטהר' הוא יעשה טהור לגמרי (ואפילו אם הוא עדיין 'מחוסר כפרה' עדיין לא הביא את הקורבן שעליו להביא הוא רשאי כבר לאכול תרומה).

תשע
"במשך יותר מאלפיים השנים שהגמרא קיימת, עסקו בחומר זה רבבות חכמים. טובי המוחות של עם ישראל הקדישו את חייהם כולם בהתמדה עצומה ללימוד הגמרא. משום כך לא ייפלא כי לעיתים דומה לו ללומד שכמעט אינו יכול לחדש דבר, שהרי כל נושא, כל עניין וכל משפט כבר עברו עליו כל כך הרבה חכמים מופלגים, שדנו בו מכל זוויות הראייה. ואף על פי כן, עם זאת לא נחתם בכל עת, בכל יום ממש מוצאים העוסקים בגמרא דברים חדשים ונקודות חדשות של הסתכלות. ברור, לא כל אדם מסוגל לבנות שיטות מושלמות גדולות בתחום זה כמו בתחומים אחרים, אולם דומה כי זווית הראייה המיוחדת של כל אדם לעצמו נותנת לו את האפשרות לראות דבר מה, לעיתים נקודה קטנה באור חדש."
הרב עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ)
התלמוד הבבלי על אלפי דפיו מחולק לסוגיות רבות הנוגעות כמעט בכל תחומי החיים, מסוגיות הלכתיות העוסקות בפרטי פרטים ועד סיפורי אגדה מופלאים בנושאים שונים. מאחורי כל שורה מתקיימים דיונים שונים חוצי דורות המציגים נקודות מבט שונות, כאשר דרך הדיון המשותף מנסים להגיע לאמת.
זוהי השנה השנייה של תכנית "הסוגיא האהובה" בה אנו מזמינים מרצים ממגוון רחב של עיון תלמודי מרבנים ואנשי רוח ועד אמנים ועיתונאים לבחור סוגיא מן התלמוד אשר הם רואים בה עניין וחשיבות או שמסמלת בענייהם את העיסוק התלמודי ולהציג את זווית הראיה שלהם מתוך הטקסטים השזורים לאורך ההיסטוריה ועד החיבור למציאות העכשווית.
"סוגיא אהובה זה כמעט כמו סיפורי אהבה אחרים, לא לכל אחד יש אותה אהבה, לא לכולם יש אותו סוג של חלום, לא לכל אחד יש אותו סוג של ראיה."
הרב עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ)
הפרוייקטים שלנו


אודות התלמוד המבואר

"מבחינות רבות נחשב התלמוד לספר היותר חשוב בתרבות היהודית והריהו בחינת חוט השדרה של יצירתה ושל חיי עם ישראל בכלל... אין לך ספר אחר שהשפיע כל כך על מהלך החיים היהודיים… התלמוד כולל בתוכו את אוצר החכמה היהודית של עם ישראל במשך אלפי שנים, בהיותו אוסף של חוק, אגדה ופילוסופיה, של שיטה לוגית מיוחדת, של חכמת חיים מעשית, של היסטוריה ומדע של סיפורי מעשיות ושל הומור..."

הרב עדין אבן ישראל – "התלמוד לכל".

לדף התלמוד המבואר

תוכנית "הסוגיא האהובה"
  
"סוגיא אהובה זה כמעט כמו סיפורי אהבה אחרים, לא לכל אחד יש אותה אהבה, לא לכולם יש אותו סוג של חלום, לא לכל אחד יש אותו סוג של ראיה." הרב עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ)

סדרת השיעורים בתלמוד במרכז שטיינזלץ. השיעורים צולמו והועלו לאתר בצירוף דף הלימוד.