סוגיא אהובה
מחול האימה של הגדרת רגע המוות לאורך הדורות
ד"ר ליאת יוספסברג בן-יהושע | ל' חשון 3.11
ד"ר לביולוגיה, חוקרת סרטן, חברה ברשות המחקר במכון מופ"ת לחינוך, חברה בקהילת קשת מזכרת בתיה.
הסוגיא הדנה בניסיון להארכת חיים (אף זמנית) על חשבון שמירת השבת, ובקביעת רגע המוות
תקציר הסוגיא

במשנה (יומא פג,ב) נאמר, שמחללים שבת על מנת להציל אדם, ולא רק אדם שוודאי חי אלא גם אדם שהוא ספק חי מחללים שבת בניסיון להצילו . הדוגמה בה עוסקת המשנה היא של התמוטטות מבנה. גם אם יש ספק לגבי הימצאות אדם תחת המפולת, או שיש ספק לגבי האפשרות שהאדם שתחת המפולת חי, או שיש ספק לגבי זהות האדם שתחת המפולת (יהודי-גוי), בכל המקרים האלו מפנים את ההריסות גם תוך חילול שבת על מנת להציל את הנמצא תחת המפולת. הגמרא קובעת שגם אם יש צירוף של כל הספיקות שהובאו במשנה, מחללים את השבת. בהמשך המשנה נאמר שאם מצאו את האדם חי תחת ההריסות מפנים את ההריסות ומוציאים אותו. הגמרא אינה מבינה מה החידוש בכך, פשוט שאם האדם נמצא חי אין להפסיק את תהליך ההצלה שלו. אלא מסיקה הגמרא, שיש ללמוד מהמשנה שאפילו אם מדובר בפצוע שוודאי ימות בהמשך, יש לחלל עבורו את השבת. "מחללים את השבת אפילו לחיי שעה", אפילו אם מדובר בפציעה שאי אפשר להתרפאות ממנה כלל, יש לחלל שבת על מנת להאריך את חיי הפצוע, ביום ואפילו בשעה. מצד שני בסוף המשנה נאמר שאם מצאו את האדם מת, אין לחלל עליו את השבת. הרי שלאחר המיתה, אפילו על מנת לדאוג לכבוד המת, שלא יהיה מנוח בביזיון תחת ההריסות, אין לחלל את השבת.

מכאן עוברת הגמרא לדיון מעשי בשאלת זיהוי מצב האדם שתחת ההריסות. נאמר בברייתא "עד היכן הוא בודק, עד חוטמו, ויש אומרים עד לבו". כאשר באים להציל את המונח תחת ההריסות, לפי הדעה הראשונה, אם בודקים בחוטמו, ולא מזהים רוח חיים (נשימה), יש להתייחס אליו כאל מת, ואין להמשיך לחלל עליו את השבת. לפי הדעה השנייה, אם בודקים בליבו ולא מזהים סימני חיים (דופק), יש להתייחס אליו כאל מת. רב פפא מבאר שהמחלוקת היא דווקא במקרה שהגיעו לאדם מכיוון הרגלים, מפנים את ההריסות מרגליו לראשו, במקרה כזה לדעת התנא הראשון אין להסתפק בעובדה שלא מזהים דופק ויש להמשיך לפנות את ההריסות עד שנראה שאין נשימה. ולדעת התנא השני, מהרגע שראינו שאין דופק, אין להמשיך לפנות את ההריסות כי ודאי האדם מת. אבל אם הגיעו לאדם מכיוון ראשו, וראו שאין לו נשימה, לפי שני התנאים, יש להתייחס אליו כאל מת, ואסור להמשיך לפנות את ההריסות על מנת לבדוק האם יש לו דופק.

למסקנה, לכל הדעות שבברייתא, חוסר נשימה מעיד על מוות, ולדעה אחת גם חוסר דופק מעיד על מוות.
תשע
"במשך יותר מאלפיים השנים שהגמרא קיימת, עסקו בחומר זה רבבות חכמים. טובי המוחות של עם ישראל הקדישו את חייהם כולם בהתמדה עצומה ללימוד הגמרא. משום כך לא ייפלא כי לעיתים דומה לו ללומד שכמעט אינו יכול לחדש דבר, שהרי כל נושא, כל עניין וכל משפט כבר עברו עליו כל כך הרבה חכמים מופלגים, שדנו בו מכל זוויות הראייה. ואף על פי כן, עם זאת לא נחתם בכל עת, בכל יום ממש מוצאים העוסקים בגמרא דברים חדשים ונקודות חדשות של הסתכלות. ברור, לא כל אדם מסוגל לבנות שיטות מושלמות גדולות בתחום זה כמו בתחומים אחרים, אולם דומה כי זווית הראייה המיוחדת של כל אדם לעצמו נותנת לו את האפשרות לראות דבר מה, לעיתים נקודה קטנה באור חדש."
הרב עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ)
התלמוד הבבלי על אלפי דפיו מחולק לסוגיות רבות הנוגעות כמעט בכל תחומי החיים, מסוגיות הלכתיות העוסקות בפרטי פרטים ועד סיפורי אגדה מופלאים בנושאים שונים. מאחורי כל שורה מתקיימים דיונים שונים חוצי דורות המציגים נקודות מבט שונות, כאשר דרך הדיון המשותף מנסים להגיע לאמת.
זוהי השנה השנייה של תכנית "הסוגיא האהובה" בה אנו מזמינים מרצים ממגוון רחב של עיון תלמודי מרבנים ואנשי רוח ועד אמנים ועיתונאים לבחור סוגיא מן התלמוד אשר הם רואים בה עניין וחשיבות או שמסמלת בענייהם את העיסוק התלמודי ולהציג את זווית הראיה שלהם מתוך הטקסטים השזורים לאורך ההיסטוריה ועד החיבור למציאות העכשווית.
"סוגיא אהובה זה כמעט כמו סיפורי אהבה אחרים, לא לכל אחד יש אותה אהבה, לא לכולם יש אותו סוג של חלום, לא לכל אחד יש אותו סוג של ראיה."
הרב עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ)
הפרוייקטים שלנו


אודות התלמוד המבואר

"מבחינות רבות נחשב התלמוד לספר היותר חשוב בתרבות היהודית והריהו בחינת חוט השדרה של יצירתה ושל חיי עם ישראל בכלל... אין לך ספר אחר שהשפיע כל כך על מהלך החיים היהודיים… התלמוד כולל בתוכו את אוצר החכמה היהודית של עם ישראל במשך אלפי שנים, בהיותו אוסף של חוק, אגדה ופילוסופיה, של שיטה לוגית מיוחדת, של חכמת חיים מעשית, של היסטוריה ומדע של סיפורי מעשיות ושל הומור..."

הרב עדין אבן ישראל – "התלמוד לכל".

לדף התלמוד המבואר

תוכנית "הסוגיא האהובה"
  
"סוגיא אהובה זה כמעט כמו סיפורי אהבה אחרים, לא לכל אחד יש אותה אהבה, לא לכולם יש אותו סוג של חלום, לא לכל אחד יש אותו סוג של ראיה." הרב עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ)

סדרת השיעורים בתלמוד במרכז שטיינזלץ. השיעורים צולמו והועלו לאתר בצירוף דף הלימוד.