סוגיא אהובה
התורה שבעל"פ : תפיסת אדם חדשה
ד"ר מיכה גודמן | כ"ג חשון 16.11
חוקר וכותב, מרצה למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית ובמסגרות נוספות,‏עמית מחקר במכון הרטמן וראש המדרשה למנהיגות חברתית "עין פרת".
הסוגיא הפותחת את התלמוד ודנה בזמן קריאת שמע דרך הבנת הכתיבה של התורה שבעל פה.
תקציר הסוגיא
הפרקים הראשונים במסכת ברכות עוסקים בקריאת שמע. המשנה הראשונה פותחת בהגדרת זמן קריאת שמע של ערבית. "מאימתי קוראים את שמע בערבית". המשנה מגדירה את התחלת זמן קריאת שמע בזמן שבו "הכהנים נכנסים לאכול בתרומתם". כהנים שהיו טמאים וטבלו, אינם יכולים לאכול תרומה עד סוף היום בו טבלו. שעת התחלת זמן קריאת שמע היא השעה שבה הכהנים רשאים לאכול תרומה. הגמרא מבארת ששעה זו היא שעת 'צאת הכוכבים'. המשנה שאמרה 'מעשה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתם' באה ללמד אותנו שהכהנים רשאים לאכול תרומה משעת צאת הכוכבים.
לגבי שעת הסיום של זמן קריאת שמע מובאות במשנה שלושה דעות: דעת רבי אליעזר, אפשר לקרוא קריאת שמע עד סוף השליש הראשון של הלילה ("סוף האשמורה הראשונה"). דעת חכמים, אפשר לקרוא קריאת שמע בחצי הראשון של הלילה ("עד חצות"). דעת רבן גמליאל, אפשר לקרוא קריאת שמע כל הלילה. 
בהמשך המשנה מובא הסבר של רבן גמליאל לבניו לגבי דעת חכמים. בני רבן גמליאל שבו מחתונה ("בית המשתה") לאחר חצות הלילה לפני שקראו קריאת שמע. הם רצו לדעת האם הם יכולים עדיין לקרוא קריאת שמע או שכיוון שלפי חכמים עבר הזמן, הם אינם יכולים (למרות שאביהם חלק הם סברו שעליהם ללכת אחר דעת הרוב ולנהוג כחכמים). אמר להם אביהם שלא רק לפי שיטתו הם יכולים עדיין לקרוא קריאת שמע, אלא גם לפי חכמים עדיין אפשר לקרוא. לדברי רבן גמליאל חכמים מסכימים לדעתו שזמן קריאת שמע הוא כל הלילה, אלא שהם גזרו להקדים את זמן הקריאה לחצי הראשון של הלילה למנוע מצב בו האדם יירדם וישכח לקרוא. בדומה לכך תקנו חכמים שלא לאכול מהקרבנות שיש לסיים את אכילתם במשך הלילה אחר חצות, כדי למנוע מצב בו האדם יאכלם אחרי סוף הלילה. 
הגמרא מתחילה בשתי שאלות העוסקות בפתיחה של המשנה. אחת, המשנה הזו היא המשנה הראשונה בש"ס, וכבר בפתיחתה היא מסתמכת על ידע מוקדם שלנו. נקודת ההנחה של המשנה היא שיש לקרוא קריאת שמע, והיא פותחת בשאלה היא 'מתי'. מי אמר בכלל שצריך לקרוא קריאת שמע. השאלה השניה, המשנה פותחת בדיני קריאת שמע של ערבית, מדוע היא אינה פותחת בדיני קריאת שמע של הבוקר. בתשובה לשאלות אלו טוענת הגמרא שהמשנה מסתמכת על הידע שלנו מהפסוקים, מהתורה שבכתב. בתורה נאמר "בשכבך ובקומך" (דברים ו,ז). המשנה עוסקת בפסוק זה לפי הסדר שלו: 'בשכבך' – קריאת שמע של ערבית, 'ובקומך' – קריאת שמע של שחרית. לגבי ההקדמה של ערבית לשחרית כותבת הגמרא שייתכן גם לומר שהתנא ששנה את המשנה הסתמך על הסדר של בריאת העולם. בבריאת העולם הלילה קדם ליום: "ויהי ערב ויהי בקר יום אחד" (בראשית א,ה).     


תשע
"במשך יותר מאלפיים השנים שהגמרא קיימת, עסקו בחומר זה רבבות חכמים. טובי המוחות של עם ישראל הקדישו את חייהם כולם בהתמדה עצומה ללימוד הגמרא. משום כך לא ייפלא כי לעיתים דומה לו ללומד שכמעט אינו יכול לחדש דבר, שהרי כל נושא, כל עניין וכל משפט כבר עברו עליו כל כך הרבה חכמים מופלגים, שדנו בו מכל זוויות הראייה. ואף על פי כן, עם זאת לא נחתם בכל עת, בכל יום ממש מוצאים העוסקים בגמרא דברים חדשים ונקודות חדשות של הסתכלות. ברור, לא כל אדם מסוגל לבנות שיטות מושלמות גדולות בתחום זה כמו בתחומים אחרים, אולם דומה כי זווית הראייה המיוחדת של כל אדם לעצמו נותנת לו את האפשרות לראות דבר מה, לעיתים נקודה קטנה באור חדש."
הרב עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ)
התלמוד הבבלי על אלפי דפיו מחולק לסוגיות רבות הנוגעות כמעט בכל תחומי החיים, מסוגיות הלכתיות העוסקות בפרטי פרטים ועד סיפורי אגדה מופלאים בנושאים שונים. מאחורי כל שורה מתקיימים דיונים שונים חוצי דורות המציגים נקודות מבט שונות, כאשר דרך הדיון המשותף מנסים להגיע לאמת.
זוהי השנה השנייה של תכנית "הסוגיא האהובה" בה אנו מזמינים מרצים ממגוון רחב של עיון תלמודי מרבנים ואנשי רוח ועד אמנים ועיתונאים לבחור סוגיא מן התלמוד אשר הם רואים בה עניין וחשיבות או שמסמלת בענייהם את העיסוק התלמודי ולהציג את זווית הראיה שלהם מתוך הטקסטים השזורים לאורך ההיסטוריה ועד החיבור למציאות העכשווית.
"סוגיא אהובה זה כמעט כמו סיפורי אהבה אחרים, לא לכל אחד יש אותה אהבה, לא לכולם יש אותו סוג של חלום, לא לכל אחד יש אותו סוג של ראיה."
הרב עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ)
הפרוייקטים שלנו


אודות התלמוד המבואר

"מבחינות רבות נחשב התלמוד לספר היותר חשוב בתרבות היהודית והריהו בחינת חוט השדרה של יצירתה ושל חיי עם ישראל בכלל... אין לך ספר אחר שהשפיע כל כך על מהלך החיים היהודיים… התלמוד כולל בתוכו את אוצר החכמה היהודית של עם ישראל במשך אלפי שנים, בהיותו אוסף של חוק, אגדה ופילוסופיה, של שיטה לוגית מיוחדת, של חכמת חיים מעשית, של היסטוריה ומדע של סיפורי מעשיות ושל הומור..."

הרב עדין אבן ישראל – "התלמוד לכל".

לדף התלמוד המבואר

תוכנית "הסוגיא האהובה"
  
"סוגיא אהובה זה כמעט כמו סיפורי אהבה אחרים, לא לכל אחד יש אותה אהבה, לא לכולם יש אותו סוג של חלום, לא לכל אחד יש אותו סוג של ראיה." הרב עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ)

סדרת השיעורים בתלמוד במרכז שטיינזלץ. השיעורים צולמו והועלו לאתר בצירוף דף הלימוד.