סוגיא אהובה
"אהבה זה חופש"
שיבי פרומן | כ"ב כסליו 14.12
יועץ שר החינוך, מלמד במסגרות שונות.
הדיון בהפרדה בין איש לאשתו בימי נידתה.
תקציר הסוגיא

הסוגיא עוסקת בשאלה האם מותר לאיש ואישה נידה לישון זה לצד זה באותה מיטה, כל אחד בבגדו. האם שינה באותה מיטה עלולה להסתיים במצב של איסור נידה (זיווג) החמור או שכיוון שהבעל והאישה מתכוונים לישון בלי להזדווג מותר להם לישון יחד.

הגמרא מנסה להשוות את הדין הזה לדין אכילת בשר וגבינה על אותו שולחן. אסור להביא לשולחן בו אוכל האדם בשר, גבינה – שמא הוא יאכל ממנה. איסור זה תקף גם במקרים בהם האדם כלל אינו מעוניין לאכול גבינה. מכאן רוצה הגמרא להכריע שאסור לאיש ואישה לישון יחד במיטה גם אם הם אינם מתכוונים להזדווג - שמא יגיעו למצב זה. הגמרא דוחה את הנסיון הזה וקובעת שבמקרה של הבשר והגבינה, אדם אחד אוכל על השולחן, ועליו מוטל להיזהר. אין במקרה זה מי שיזהיר אותו מלאכול את הגבינה, ולכן יש לגזור שלא להביאה כלל לשולחן. במקרה של שנת הזוג במיטה, הם יזכירו אחד לשני את האיסור, ואין מכאן ראיה לאסור. ההשואה צריכה להיות למקרה בו אוכלים שני אנשים על שולחן, האחד אוכל בשר והשני אוכל גבינה. במקרה זה אם הם מכירים אחד את השני אסור להם לאכול יחד על שולחן אחד. מכאן שלמרות שיש שני אנשים המזכרים האחד לשני יש לגזור שמא ישכחו ויעברו על האיסור, וכמו כן יש לאסור שינה של זוג על מיטה אחת.

לגבי ראיה זו מסייגת הגמרא את המסקנה וקובעת. אכן יש להוכיח מכאן שאסור לבעל ואישה לישון יחד על מיטה אחת ערומים. שינה כזו היא שינה באופן הרגיל בו ישנים בני זוג יחד ויש חשש ממשי שיגיעו לאיסור. אמנם במקרה בו ישנים הבעל והאישה בבגדים ויש שינו בצורת השינה שלהם, עשוי השינוי להזכיר להם את האיסור. לכן אין להביא ראיה מאיסור אכילה על שולחן אחד (ללא שינוי) לאיסור שינה יחד בבגדים (שינה עם שינוי). בהכרעת שאלה זו מסיקה הגמרא שיש לאסור. האיסור נלמד מהפסוק ביחזקאל המשווה את איסור אשתו נידה לאיסור אשת חברו, וכשם שאסור לשכב לצד אשת חברו במיטה אחת כך גם אסור לשכב לצד אשתו הנידה במיטה אחת. מסקנה זו נתונה למחלוקת ולדעת בר פדא איסור הקירבה לעריות ואיסור הקירבה לאשתו נידה הם דווקא בביאה ממש דווקא.

בהמשך הסוגיא מסופר על תלמיד (חכם) אחד שלמד הרבה תורה. בלימודו הוא עסק בכל חלקי התורה: מקרא, משנה וגמרא. בכל זאת מת אותו החסיד בחצי ימיו (בגיל צעיר מאוד). אשתו במרירותה היתה עוברת בבתי המדרש ושואלת את הלומדים: כתוב בתורה "כי הוא חייך ואורך ימיך" (דברים ל,כ), מדוע אם כן מת בעלי. לא היה אדם שידע להשיב לה. פעם אחת הגיע אליהו הנביא להתארח אצלה. כהרגלה היא ספרה לו את המעשה. שאל אותה אליהו מה היה עושה בעלך בימי נדתך. אמרה לו האישה אפילו באצבע קטנה לא נגע בי. הוסיף אליהו הנביא ושאל, ובימי שבעת הנקיים (בהם הדם פסק אך האישה עדיין לא השלימה את תהליך הטהרה שלה והיא טמאה) כיצד היה נוהג. אמרה לו האישה הוא היה אוכל איתי יחד ושותה איתי יחד וישן איתי יחד באותה מיטה בקירוב בשר (בשרו נוגע בבשרה), אבל מעולם לא חשב, לא ניסה ולא הגיע למעשה אסור (זיווג). אמר לה אליהו הנביא 'ברוך המקום (הקב"ה) שהרגו' שהרי הוא לא נזהר מציווי התורה להתרחק מנידה. לגבי סיפור זה יש מאמוראי ארץ ישראל שאמר, שאותו תלמיד לא ישן עם אשתו בקירוב בשר, אלא על מטה אחת ובשרו לא נגע בבשרה. ויש שהוסיף ואמר שהם ישנו לבושים בבגדיהם - ובכל זאת גם באופן זה אסורה שינה יחד ועל זה הוא נענש.

תשע
"במשך יותר מאלפיים השנים שהגמרא קיימת, עסקו בחומר זה רבבות חכמים. טובי המוחות של עם ישראל הקדישו את חייהם כולם בהתמדה עצומה ללימוד הגמרא. משום כך לא ייפלא כי לעיתים דומה לו ללומד שכמעט אינו יכול לחדש דבר, שהרי כל נושא, כל עניין וכל משפט כבר עברו עליו כל כך הרבה חכמים מופלגים, שדנו בו מכל זוויות הראייה. ואף על פי כן, עם זאת לא נחתם בכל עת, בכל יום ממש מוצאים העוסקים בגמרא דברים חדשים ונקודות חדשות של הסתכלות. ברור, לא כל אדם מסוגל לבנות שיטות מושלמות גדולות בתחום זה כמו בתחומים אחרים, אולם דומה כי זווית הראייה המיוחדת של כל אדם לעצמו נותנת לו את האפשרות לראות דבר מה, לעיתים נקודה קטנה באור חדש."
הרב עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ)
התלמוד הבבלי על אלפי דפיו מחולק לסוגיות רבות הנוגעות כמעט בכל תחומי החיים, מסוגיות הלכתיות העוסקות בפרטי פרטים ועד סיפורי אגדה מופלאים בנושאים שונים. מאחורי כל שורה מתקיימים דיונים שונים חוצי דורות המציגים נקודות מבט שונות, כאשר דרך הדיון המשותף מנסים להגיע לאמת.
זוהי השנה השנייה של תכנית "הסוגיא האהובה" בה אנו מזמינים מרצים ממגוון רחב של עיון תלמודי מרבנים ואנשי רוח ועד אמנים ועיתונאים לבחור סוגיא מן התלמוד אשר הם רואים בה עניין וחשיבות או שמסמלת בענייהם את העיסוק התלמודי ולהציג את זווית הראיה שלהם מתוך הטקסטים השזורים לאורך ההיסטוריה ועד החיבור למציאות העכשווית.
"סוגיא אהובה זה כמעט כמו סיפורי אהבה אחרים, לא לכל אחד יש אותה אהבה, לא לכולם יש אותו סוג של חלום, לא לכל אחד יש אותו סוג של ראיה."
הרב עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ)
הפרוייקטים שלנו


אודות התלמוד המבואר

"מבחינות רבות נחשב התלמוד לספר היותר חשוב בתרבות היהודית והריהו בחינת חוט השדרה של יצירתה ושל חיי עם ישראל בכלל... אין לך ספר אחר שהשפיע כל כך על מהלך החיים היהודיים… התלמוד כולל בתוכו את אוצר החכמה היהודית של עם ישראל במשך אלפי שנים, בהיותו אוסף של חוק, אגדה ופילוסופיה, של שיטה לוגית מיוחדת, של חכמת חיים מעשית, של היסטוריה ומדע של סיפורי מעשיות ושל הומור..."

הרב עדין אבן ישראל – "התלמוד לכל".

לדף התלמוד המבואר

תוכנית "הסוגיא האהובה"
  
"סוגיא אהובה זה כמעט כמו סיפורי אהבה אחרים, לא לכל אחד יש אותה אהבה, לא לכולם יש אותו סוג של חלום, לא לכל אחד יש אותו סוג של ראיה." הרב עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ)

סדרת השיעורים בתלמוד במרכז שטיינזלץ. השיעורים צולמו והועלו לאתר בצירוף דף הלימוד.