סוגיא אהובה
תקציר הסוגיא

הסוגיא שלנו עוסקת בסיפור על רב חייא בר אשי. פעם אחת אשתו של רב חייא שמעה אותו מתפלל ואומר: "הרחמן יצילנו מיצר הרע", כפי שהיה רגיל להתפלל בכל יום. היה זה בזמן שרב חייא היה כבר זקן ומחמת זקנתו פרש מאשתו. אשתו ששמעה אותו מתפלל לביטול היצר הרע תמהה, הרי כבר כמה שנים שהוא פורש ממני מחמת חיסרון כוח, מהו היצר שהוא מתפלל שילקח ממנו.

פעם אחת כשהוא למד בגינה, היא התחפשה, קישטה את עצמה וחלפה לפניו שוב ושוב. רב חייא שראה אותה עוברת שאלה: מי את? אמרה לו אשתו: אני חרותא (שמה של הזונה המקומית) החוזרת מיום העבודה שלי. רב חייא התפתה, והיא בקשה ממנה בשכרה את הרימון הנמצא בראש העץ שבגינה. רב חייא קפץ על העץ, הביא לה את הרימון ובא עליה. כשחזר לביתו, הצטער על המעשה ונכנס לתנור אותו שהסיקה אשתו. לשאלתה מה הוא עושה, ענה לה רב חייא שהוא נכשל בעבירה והוא שורף את עצמו ככפרה. אמרה לו אשתו אל תצטער, אני הייתי האישה. בתחילה לא האמין לה רב חייא. גם לאחר שהיא נתנה לו סימנים שזו הייתה היא, הוא לא נרגע וטען שעליו להיענש כיוון שכוונתו הייתה לאיסור. מאז המשיך רב חייא להצטער על אותו המקרה עד שמת מרוב צער.

החשבת מעשה מותר שנעשה במחשבה שהוא אסור כעבירה נלמדת בברייתא מהפסוק: "אישה הפרם וה' יסלח לה". הפסוק עוסק באישה שנדרה נדר ובעלה הפר אותו. התורה נותנת לבעל זכות להפר את נדרי אשתו הנוגעים לעניינים שיש להם נגיעה אליו ביום של הנדר. בסיום פרשה זו כותבת התורה שה' יסלח לאישה זו שבעלה הפר את נדרה, ולא ברור מדוע צריך כאן סליחה הרי הנדר התבטל. אלא שמדובר כאן באישה שבעלה שמע אותה נודרת להימנע ממעשה מסוים והפר את הנדר, והיא לא ידעה על הפרת הנדר ועברה עליו. אישה כזו למרות שלא עברה על איסור, הנדר שלה בוטל, צריכה סליחה על מעשיה. רבי עקיבא כשהיה לומד את הפסוק הזה היה בוכה ואומר: אם אישה זו שלא אכלה איסור צריכה סליחה על מעשיה האוכל ממש איסור כל שכן שצריך סליחה וכפרה. בדומה לזה דרש רבי עקיבא לגבי מקרה הפוך כשאדם עשה עבירה ללא כוונה. אדם שעבר על איסור ללא כוונה חייב להביא קרבן והתורה אומרת עליו "ולא ידע ואשם ונשא עונו", אדם כזה חייב לכפר על מעשיו ונחשב לו עוון כל שכן שאדם שעשה איסור מתוך כוונה שצריך לכפר על מעשיו.

תשע
"במשך יותר מאלפיים השנים שהגמרא קיימת, עסקו בחומר זה רבבות חכמים. טובי המוחות של עם ישראל הקדישו את חייהם כולם בהתמדה עצומה ללימוד הגמרא. משום כך לא ייפלא כי לעיתים דומה לו ללומד שכמעט אינו יכול לחדש דבר, שהרי כל נושא, כל עניין וכל משפט כבר עברו עליו כל כך הרבה חכמים מופלגים, שדנו בו מכל זוויות הראייה. ואף על פי כן, עם זאת לא נחתם בכל עת, בכל יום ממש מוצאים העוסקים בגמרא דברים חדשים ונקודות חדשות של הסתכלות. ברור, לא כל אדם מסוגל לבנות שיטות מושלמות גדולות בתחום זה כמו בתחומים אחרים, אולם דומה כי זווית הראייה המיוחדת של כל אדם לעצמו נותנת לו את האפשרות לראות דבר מה, לעיתים נקודה קטנה באור חדש."
הרב עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ)
התלמוד הבבלי על אלפי דפיו מחולק לסוגיות רבות הנוגעות כמעט בכל תחומי החיים, מסוגיות הלכתיות העוסקות בפרטי פרטים ועד סיפורי אגדה מופלאים בנושאים שונים. מאחורי כל שורה מתקיימים דיונים שונים חוצי דורות המציגים נקודות מבט שונות, כאשר דרך הדיון המשותף מנסים להגיע לאמת.
זוהי השנה השנייה של תכנית "הסוגיא האהובה" בה אנו מזמינים מרצים ממגוון רחב של עיון תלמודי מרבנים ואנשי רוח ועד אמנים ועיתונאים לבחור סוגיא מן התלמוד אשר הם רואים בה עניין וחשיבות או שמסמלת בענייהם את העיסוק התלמודי ולהציג את זווית הראיה שלהם מתוך הטקסטים השזורים לאורך ההיסטוריה ועד החיבור למציאות העכשווית.
"סוגיא אהובה זה כמעט כמו סיפורי אהבה אחרים, לא לכל אחד יש אותה אהבה, לא לכולם יש אותו סוג של חלום, לא לכל אחד יש אותו סוג של ראיה."
הרב עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ)
הפרוייקטים שלנו


אודות התלמוד המבואר

"מבחינות רבות נחשב התלמוד לספר היותר חשוב בתרבות היהודית והריהו בחינת חוט השדרה של יצירתה ושל חיי עם ישראל בכלל... אין לך ספר אחר שהשפיע כל כך על מהלך החיים היהודיים… התלמוד כולל בתוכו את אוצר החכמה היהודית של עם ישראל במשך אלפי שנים, בהיותו אוסף של חוק, אגדה ופילוסופיה, של שיטה לוגית מיוחדת, של חכמת חיים מעשית, של היסטוריה ומדע של סיפורי מעשיות ושל הומור..."

הרב עדין אבן ישראל – "התלמוד לכל".

לדף התלמוד המבואר

תוכנית "הסוגיא האהובה"
  
"סוגיא אהובה זה כמעט כמו סיפורי אהבה אחרים, לא לכל אחד יש אותה אהבה, לא לכולם יש אותו סוג של חלום, לא לכל אחד יש אותו סוג של ראיה." הרב עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ)

סדרת השיעורים בתלמוד במרכז שטיינזלץ. השיעורים צולמו והועלו לאתר בצירוף דף הלימוד.