סוגיא אהובה
"פתיחת מסכת סוטה"
ד"ר דרור בונדי | י' אדר 1.3
מרצה וכותב, חוקר ומתרגם את הגותו של אברהם השל.
הסוגיא הפותחת את מסכת סוטה ודנה במיקום המסכת ובקנאת האיש לאשתו.
תקציר הסוגיא

המשנה בתחילת מסכת סוטה פותחת בכללים הבסיסיים של דיני סוטה, כיצד אישה נעשית סוטה ומה דינה. האישה נעשית סוטה בשני שלבים: שלב ראשון נקרא במשנה שלב ה"קינוי", הבעל מזהיר את אשתו שלא תסתתר (תשהה ביחידות) עם איש מסוים. אזהרה זו צריכה להעשות בפני שני עדים. השלב השני הוא שלב ההסתתרות, לפי רבי אליעזר מספיק עד אחד להעיד על שלב זה, ולפי רבי יהושע גם שלב זה צריך להיות על פי שני עדים. העדים מעדים שהאישה שהתהה ביחידות עם האדם שבעלה הזהיר אותה לא להתייחד עמו, משך זמן המספיק לבעילה. על ידי עדות זו האישה נעשית סוטה ועליה לשתות מהמים המרים, לברר האם זנתה. עד שתשתה עדיין לא ברור האם היא ממשיכה להיות אשתו של הבעל ולכן: אסור לבעלה להיות עימה ביחסי אישות. אם בעלה כהן (ומכוחו מותר גם לה לאכול תרומה) נאסר עליה לאכול תרומה. אם בעלה מת בשלב זה ללא ילדים, אסור לאחיו לייבם אותה, אלא עליו לחלוץ.

מסכת סוטה ממוקמת מאמצע סדר נשים לאחר מסכת נזיר. הגמרא מתחילה מברור המיקום של המסכת, ותוהה מה הקשר בין נזיר לסוטה. כתשובה מביאה הגמרא ברייתא בשם רבי המסביר את סמיכות הפרשיות הללו (סוטה ונזיר) בתורה. סמיכות זו מלמדת שאדם הרואה סוטה בבזיונה, סוטה השותה מהמים המרים – מוטב שיזיר את עצמו משתיית יין. שתיית היין גורמת לעיתים קרובות זנות, הפוגש מצב של חטא וקלקול צריך להתרחק מהגורמים למצב זה.

הפתיחה של המשנה היא "המקנא לאשתו..." מלשון זו משמע שדרך זו של קינוי והתראה באישה בפני עדים אינה לכתחילה, וכל דיני סוטה נאמרו רק בדיעבד לגבי איש שקינא.

רב שמואל בר יצחק כשפתח את העיסוק בענייני סוטה היה דורש את הפסוק: "כי לא ינוח שבט הרשע על גורל הצדיקים" (תהילים קכה,ג), אישה רעה עולה בגורלו של אדם שמעשיו רעים, אבל לאיש שמעשיו טובים לא תזדמן אישה רעה. הגמרא מסייגת את הקביעה הזו וקובעת, שהאישה הראשונה של האדם נקבעת מן השמים והיא אינה תלויה במעשיו של האדם. אישה שניה שהאדם נושא ניתנת לו לפי מעשיו.

תשע
"במשך יותר מאלפיים השנים שהגמרא קיימת, עסקו בחומר זה רבבות חכמים. טובי המוחות של עם ישראל הקדישו את חייהם כולם בהתמדה עצומה ללימוד הגמרא. משום כך לא ייפלא כי לעיתים דומה לו ללומד שכמעט אינו יכול לחדש דבר, שהרי כל נושא, כל עניין וכל משפט כבר עברו עליו כל כך הרבה חכמים מופלגים, שדנו בו מכל זוויות הראייה. ואף על פי כן, עם זאת לא נחתם בכל עת, בכל יום ממש מוצאים העוסקים בגמרא דברים חדשים ונקודות חדשות של הסתכלות. ברור, לא כל אדם מסוגל לבנות שיטות מושלמות גדולות בתחום זה כמו בתחומים אחרים, אולם דומה כי זווית הראייה המיוחדת של כל אדם לעצמו נותנת לו את האפשרות לראות דבר מה, לעיתים נקודה קטנה באור חדש."
הרב עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ)
התלמוד הבבלי על אלפי דפיו מחולק לסוגיות רבות הנוגעות כמעט בכל תחומי החיים, מסוגיות הלכתיות העוסקות בפרטי פרטים ועד סיפורי אגדה מופלאים בנושאים שונים. מאחורי כל שורה מתקיימים דיונים שונים חוצי דורות המציגים נקודות מבט שונות, כאשר דרך הדיון המשותף מנסים להגיע לאמת.
זוהי השנה השנייה של תכנית "הסוגיא האהובה" בה אנו מזמינים מרצים ממגוון רחב של עיון תלמודי מרבנים ואנשי רוח ועד אמנים ועיתונאים לבחור סוגיא מן התלמוד אשר הם רואים בה עניין וחשיבות או שמסמלת בענייהם את העיסוק התלמודי ולהציג את זווית הראיה שלהם מתוך הטקסטים השזורים לאורך ההיסטוריה ועד החיבור למציאות העכשווית.
"סוגיא אהובה זה כמעט כמו סיפורי אהבה אחרים, לא לכל אחד יש אותה אהבה, לא לכולם יש אותו סוג של חלום, לא לכל אחד יש אותו סוג של ראיה."
הרב עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ)
הפרוייקטים שלנו


אודות התלמוד המבואר

"מבחינות רבות נחשב התלמוד לספר היותר חשוב בתרבות היהודית והריהו בחינת חוט השדרה של יצירתה ושל חיי עם ישראל בכלל... אין לך ספר אחר שהשפיע כל כך על מהלך החיים היהודיים… התלמוד כולל בתוכו את אוצר החכמה היהודית של עם ישראל במשך אלפי שנים, בהיותו אוסף של חוק, אגדה ופילוסופיה, של שיטה לוגית מיוחדת, של חכמת חיים מעשית, של היסטוריה ומדע של סיפורי מעשיות ושל הומור..."

הרב עדין אבן ישראל – "התלמוד לכל".

לדף התלמוד המבואר

תוכנית "הסוגיא האהובה"
  
"סוגיא אהובה זה כמעט כמו סיפורי אהבה אחרים, לא לכל אחד יש אותה אהבה, לא לכולם יש אותו סוג של חלום, לא לכל אחד יש אותו סוג של ראיה." הרב עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ)

סדרת השיעורים בתלמוד במרכז שטיינזלץ. השיעורים צולמו והועלו לאתר בצירוף דף הלימוד.