סוגיא אהובה
"רוב וקבוע"
הרב אריה שטרן | כ"ו חשון 08.11
רבה הראשי האשכנזי של ירושלים, חבר מועצת הרבנות הראשית לישראל‏ וראש מכון הלכה ברורה ובירור הלכה
הסוגיא הדנה במקור של הכלל ההלכתי של רוב וקבוע בדיני ספקות
תקציר הסוגיא
הסוגיא עוסקת בדינו של רוצח שהרג אדם הנמצא בתוך קבוצה של אנשים. מקור דיני הסוגיא במשנה. התנא של המשנה פוטרת מעונש מוות רוצח שהרג אדם שעל הריגתו חייבים מיתה, במידה והוא התכוון להרוג אחר שעל הריגתו פטורים ממיתה: נתכוין להרוג את הבהמה והרג את האדם שעמד בסמוך לה, נתכוין להרוג את הגוי (למרות שחייבים מיתה על הריגתו אין בית דין רשאים להרוג את הרוצח הזה) והרג את ישראל שעמד סמוך לו, נתכוין להרוג את נפלים (ילודים שעומדים למות) והרג בן קיימא (אדם חי) – בכל המקרים הללו ההורג  פטור ממיתה.
 
מכאן אנו מסיקים שבמקרה בו התכוון להרוג אדם שחייבים על הרגיתו מיתה והרג אדם אחר שגם על הריגתו חייבים – חייב מיתה. רבי שמעון חולק וסובר שבכל מקרה שהרג אדם אחר ולא את האדם אליו התכוין פטור ממיתה. הגמרא מסבירה שרבי שמעון פוטר לא רק במקרה בו אדם אחד עמד מול שני אנשים ואמר שהוא מתכוין להרוג אחד מהם ובסופו של דבר הוא הרג את השני, אלא אפילו במקרה בו הוא רצה להרוג אחד מהם ולא היה אכפת לו את מי הוא הורג – שמכיוון שהוא לא התכוון לאדם ספציפי הוא פטור ממיתה.
 
בשיטת חכמים, המחייבים מי שהתכוון להרוג אחד והרג את השני, כותבת הגמרא שבמקרה בו זרק אבן לקבוצה של אנשים והרג אחד מהקבוצה - אם היו בה גם אנשים שחייבים על הריגתם וגם כאלו שפטורים על הריגתם (כגון שהיו בקבוצה זו יהודים וגוים), פטור גם במקרה שהרג אדם שחייבים על הריגתו (יהודי). הגמרא כותבת שבדין זה לא משנה אם היהודים היו רוב הקבוצה או הגויים בכל מקרה הזורק יהיה פטור. במקרה בו הרוב היו גוים, פשוט שאין לחייב מיתה את הזורק.
 
במקרה בו היו חצי גוים וחצי יהודים מכיוון שאין כאן רוב והיה ספק במי תפגע האבן, אין לחייב את הזורק שהרי "ספק נפשות להקל" -  מקילים בעונש מוות לאדם שחובתו אינה מוכחת. במקרה בו רוב הקבוצה היו יהודים גם כן יש לראות את הספק כספק שקול ושווה, כאילו מחצית מהקבוצה יהודים ומחציתם גוים על פי הכלל ש"כל קבוע כמחצה על מחצה דמי (נחשב)". הכלל הזה בדיני ספקות קובע שבכל מקרה של ספק אם הדבר בו מסתפקים נמצא במקום בו התעורר הספק יש להחשיב אותו כספק שקול של חצי-חצי ולא להתחשב ברוב. הצד שני של הכלל הוא "כל דפריש (כל הפורש) מרובא פריש (מהרוב פורש)" – כל דבר שמסתפקים בו והוא פרש ממקומו, הוא אינו נמצא במקום בו התעורר הספק, יש להחשיב אותו על פי הרוב. במקרה שלנו בזמן שאדם זרק את האבן התעורר ספק במי תפגע האבן, את מי הוא יהרוג. המקום בו עמדה הקבוצה הוא מקום הספק הוא "קבוע". מכיוון שהאבן פגעה באחד מהעומדים במקום הקבוע יש להחשיב את הסיכוי שהאבן תפגע ביהודי כחמישים אחוז גם אם רוב מוחלט של העומדים בקבוצה יהודים.
 
במסכת כתובות מסיקה הגמרא שמקור כלל זה המקובל בכל דיני ספקות הוא בדין זה של הזורק אבן.

תשע
"במשך יותר מאלפיים השנים שהגמרא קיימת, עסקו בחומר זה רבבות חכמים. טובי המוחות של עם ישראל הקדישו את חייהם כולם בהתמדה עצומה ללימוד הגמרא. משום כך לא ייפלא כי לעיתים דומה לו ללומד שכמעט אינו יכול לחדש דבר, שהרי כל נושא, כל עניין וכל משפט כבר עברו עליו כל כך הרבה חכמים מופלגים, שדנו בו מכל זוויות הראייה. ואף על פי כן, עם זאת לא נחתם בכל עת, בכל יום ממש מוצאים העוסקים בגמרא דברים חדשים ונקודות חדשות של הסתכלות. ברור, לא כל אדם מסוגל לבנות שיטות מושלמות גדולות בתחום זה כמו בתחומים אחרים, אולם דומה כי זווית הראייה המיוחדת של כל אדם לעצמו נותנת לו את האפשרות לראות דבר מה, לעיתים נקודה קטנה באור חדש."
הרב עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ)
התלמוד הבבלי על אלפי דפיו מחולק לסוגיות רבות הנוגעות כמעט בכל תחומי החיים, מסוגיות הלכתיות העוסקות בפרטי פרטים ועד סיפורי אגדה מופלאים בנושאים שונים. מאחורי כל שורה מתקיימים דיונים שונים חוצי דורות המציגים נקודות מבט שונות, כאשר דרך הדיון המשותף מנסים להגיע לאמת.
זוהי השנה השנייה של תכנית "הסוגיא האהובה" בה אנו מזמינים מרצים ממגוון רחב של עיון תלמודי מרבנים ואנשי רוח ועד אמנים ועיתונאים לבחור סוגיא מן התלמוד אשר הם רואים בה עניין וחשיבות או שמסמלת בענייהם את העיסוק התלמודי ולהציג את זווית הראיה שלהם מתוך הטקסטים השזורים לאורך ההיסטוריה ועד החיבור למציאות העכשווית.
"סוגיא אהובה זה כמעט כמו סיפורי אהבה אחרים, לא לכל אחד יש אותה אהבה, לא לכולם יש אותו סוג של חלום, לא לכל אחד יש אותו סוג של ראיה."
הרב עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ)
הפרוייקטים שלנו


אודות התלמוד המבואר

"מבחינות רבות נחשב התלמוד לספר היותר חשוב בתרבות היהודית והריהו בחינת חוט השדרה של יצירתה ושל חיי עם ישראל בכלל... אין לך ספר אחר שהשפיע כל כך על מהלך החיים היהודיים… התלמוד כולל בתוכו את אוצר החכמה היהודית של עם ישראל במשך אלפי שנים, בהיותו אוסף של חוק, אגדה ופילוסופיה, של שיטה לוגית מיוחדת, של חכמת חיים מעשית, של היסטוריה ומדע של סיפורי מעשיות ושל הומור..."

הרב עדין אבן ישראל – "התלמוד לכל".

לדף התלמוד המבואר

תוכנית "הסוגיא האהובה"
  
"סוגיא אהובה זה כמעט כמו סיפורי אהבה אחרים, לא לכל אחד יש אותה אהבה, לא לכולם יש אותו סוג של חלום, לא לכל אחד יש אותו סוג של ראיה." הרב עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ)

סדרת השיעורים בתלמוד במרכז שטיינזלץ. השיעורים צולמו והועלו לאתר בצירוף דף הלימוד.