סוגיא אהובה
"מודה רב בקופצת"
ד"ר גילי זיוון | י' כסליו 22.11
חברת קיבוץ סעד, פעילה בתחום ההתחדשות היהודית, ניהלה  את 'מרכז יעקב הרצוג ללימודי יהדות' , מרצה ומנחה קבוצות בתחום היהדות וכותבת מאמרים בנושא
הדיון בביטול השבועה שאלמנה מחוייבת בה על מנת לקבל את כתובתה, הנדר כתחליף ומה קורה כאשר האשה נשבעת מרצונה.
תקציר הסוגיא
על פי דין הבנים יורשים את נכסי המת והאלמנה מקבלת מתוך נכסי הירושה את המגיע לה, הסכום שנקבע בכתובתה. נטילת סכום הכתובה מהיתומים צריכה להיות בשבועה. האלמנה נשבעת שלא קיבלה מבעלה בחייו את הכתובה או חלק ממנה. במשנה נאמר שבשלב מסוים הפסיקו בתי הדין להשביע את האלמנות וכיוון שהפרוצדורה לא התבצעה האלמנות לא יכלו לגבות את כתובתן. כדי שהאלמנות יוכלו לגבות את כתובתן התקין רבן גמליאל הזקן שתוכל האישה לגבות את כתובתה גם ללא שבועה על ידי נדר. לפי תקנת רבן גמליאל האלמנה תאסור על עצמה בנדר לכל ימי חייה הנאה מדבר מסוים אם היא קיבלה מכספי הכתובה. היתומים (שמכספי ירושתם היא גובה) יקבעו דבר שיהיה לה קשה להסתדר בלעדיו (אכילת מאכל מסוים וכדומה), האלמנה תתחייב שהיא לא קיבלה את הכסף ואם היא משקרת יהיה אסור לה להנות מאותו דבר. 

הגמרא מסיקה שהטעם שבגללו נמנעו בית דין להשביע את האלמנות כמתחייב על פי דין, הוא חשש שבועת שקר. שבועת שקר נחשבת למעשה חמור והעונש עליה קשה וקטלני. לא רצו שאלמנה תשבע שלא נהנתה מתוך מחשבה שההנאה המועטה שלה אינה חלק מפירעון הכתובה, אלא שכר תמורת הטיפול ביתומים. האישה הרי המשיכה לטפל בבניו הקטנים של הנפטר שירשו אותו, בזמן הטיפול מרשה לעצמה להשתמש מעט בכספי הירושה. שימוש זה אינו נחשב בעיניה חלק מהתשלום הכתובה. לכן כשהיא באה לגבות את הכתובה היא תשבע שלא קיבלה מכספי הכתובה. השבועה הזו שקרית ומסוכנת. כדי להמחיש עד כמה מסוכנת שבועה שקרית אפילו בתום לב מביאה הגמרא את סיפור.
  
איש אחד הפקיד אצל אישה אלמנה דינר זהב. האישה הניחה את דינר הזהב בתוך כד קמח. הדינר נכנס לעיסה שהיא אפתה, את הפת האפויה ובתוכה הדינר נתנה האישה לעני אחד. כשהגיע האיש לקחת את פיקדונו התברר שהדינר נעלם, עמדה אותה אישה ואמרה בלשון שבועה: "יהנה סם המוות באחד מבניה של אותה אישה (כלומר אחד מבני ימות), אם נהניתי מדינרך כלום", ולאחר כמה ימים מת אחד מבניה.
בקשר לתקנה שלא להשביע את האלמנה נחלקו אמוראים, לדעת שמואל: תקנה זו נאמרה רק לגבי שבועה בתוך בית הדין, אבל מחוץ לבית הדין השבועה אינה כה חמורה ומשביעים. לדעת רב: גם מחוץ לבית הדין אין להשביע, ובשום אופן אלמנה אינה יכולה לגבות את כתובתה על ידי שבועה. הגמרא מוסיפה לספר על מעשה בו תבעה אלמנה אחת דמי מזונות בבית דינו של רב הונא, תלמידו של רב. רב הונא נמנע מלהשביעה אפילו מחוץ לבית דין כדעת רב, ואמר לה שבית דינו אינו יכול לגבות את כתובתה. אמרה לו אותו אלמנה, הטעם שאינך יכול לגבות את כתובתי הוא מחשש שלקחתי כבר מכספי הכתובה "חי יי צבאות (לשון שבועה בשם ה') שלא נהנתי מכתובתי כלום". אמר רב הונא "מודה רב בקופצת", גם רב מסכים שאפשר לגבות כתובה במקרה שהאישה מעצמה נשבעה בלי שתידרש, שאפשר לגבות את כתובתה על סמך השבועה. 
 
מאידך מסופר שרב יהודה, תלמידו של שמואל, ביקש מרב ירמיה מבירי שכאשר תבוא לבית דינו אלמנה התובעת כתובה ישביע אותה מחוץ לבית דין ויפרסם את הדבר, כדי שידעו הכל שההלכה כשמואל.

תשע
"במשך יותר מאלפיים השנים שהגמרא קיימת, עסקו בחומר זה רבבות חכמים. טובי המוחות של עם ישראל הקדישו את חייהם כולם בהתמדה עצומה ללימוד הגמרא. משום כך לא ייפלא כי לעיתים דומה לו ללומד שכמעט אינו יכול לחדש דבר, שהרי כל נושא, כל עניין וכל משפט כבר עברו עליו כל כך הרבה חכמים מופלגים, שדנו בו מכל זוויות הראייה. ואף על פי כן, עם זאת לא נחתם בכל עת, בכל יום ממש מוצאים העוסקים בגמרא דברים חדשים ונקודות חדשות של הסתכלות. ברור, לא כל אדם מסוגל לבנות שיטות מושלמות גדולות בתחום זה כמו בתחומים אחרים, אולם דומה כי זווית הראייה המיוחדת של כל אדם לעצמו נותנת לו את האפשרות לראות דבר מה, לעיתים נקודה קטנה באור חדש."
הרב עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ)
התלמוד הבבלי על אלפי דפיו מחולק לסוגיות רבות הנוגעות כמעט בכל תחומי החיים, מסוגיות הלכתיות העוסקות בפרטי פרטים ועד סיפורי אגדה מופלאים בנושאים שונים. מאחורי כל שורה מתקיימים דיונים שונים חוצי דורות המציגים נקודות מבט שונות, כאשר דרך הדיון המשותף מנסים להגיע לאמת.
זוהי השנה השנייה של תכנית "הסוגיא האהובה" בה אנו מזמינים מרצים ממגוון רחב של עיון תלמודי מרבנים ואנשי רוח ועד אמנים ועיתונאים לבחור סוגיא מן התלמוד אשר הם רואים בה עניין וחשיבות או שמסמלת בענייהם את העיסוק התלמודי ולהציג את זווית הראיה שלהם מתוך הטקסטים השזורים לאורך ההיסטוריה ועד החיבור למציאות העכשווית.
"סוגיא אהובה זה כמעט כמו סיפורי אהבה אחרים, לא לכל אחד יש אותה אהבה, לא לכולם יש אותו סוג של חלום, לא לכל אחד יש אותו סוג של ראיה."
הרב עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ)
הפרוייקטים שלנו


אודות התלמוד המבואר

"מבחינות רבות נחשב התלמוד לספר היותר חשוב בתרבות היהודית והריהו בחינת חוט השדרה של יצירתה ושל חיי עם ישראל בכלל... אין לך ספר אחר שהשפיע כל כך על מהלך החיים היהודיים… התלמוד כולל בתוכו את אוצר החכמה היהודית של עם ישראל במשך אלפי שנים, בהיותו אוסף של חוק, אגדה ופילוסופיה, של שיטה לוגית מיוחדת, של חכמת חיים מעשית, של היסטוריה ומדע של סיפורי מעשיות ושל הומור..."

הרב עדין אבן ישראל – "התלמוד לכל".

לדף התלמוד המבואר

תוכנית "הסוגיא האהובה"
  
"סוגיא אהובה זה כמעט כמו סיפורי אהבה אחרים, לא לכל אחד יש אותה אהבה, לא לכולם יש אותו סוג של חלום, לא לכל אחד יש אותו סוג של ראיה." הרב עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ)

סדרת השיעורים בתלמוד במרכז שטיינזלץ. השיעורים צולמו והועלו לאתר בצירוף דף הלימוד.