סוגיא אהובה
"והניחום כדי שיסמכו עליהן עניים בשביעית"  - חברה, פריפריה, גבול
ד"ר תמר אריאלי | ח' טבת 20.12
מנהלת את התוכנית לניהול ויישוב סכסוכים במכללת תל חי ומרצה במסגרות נוספות. זוכת פרס הנשיא ובוגרת תוכנית בית המדרש של בית מורשה בלימודי תלמוד.
הלימוד על שינויי גבולות הקדושה של ארץ ישראל דרך הסיפור על רבי מאיר.
תקציר הסוגיא
הגמרא מספרת שרבי יהושע בן זרוז (שהיה גיסו - בן חמיו של רבי מאיר) העיד לפני רבי (רבי יהודה הנשיא) על רבי מאיר שאכל עלה של ירק בבית שאן בלי להפריש ממנו תרומות ומעשרות. על סמך עדות זו קבע רבי שבית שאן אינה קדושה בקדושת ארץ ישראל לעניין תרומות ומעשרות. 
 
כתגובה על היתר זה טענו כלפי רבי כיצד יתכן שהוא מתיר דבר שהיה מקובל על דורות ראשונים שהוא אסור. עד דורו של רבי נהגו בבית שאן כבארץ ישראל לעניין תרומות ומעשרות. בתשובה להם קובע רבי שייתכן שיישארו דברים שלא התבררו ולא התחדשו על ידי דורות ראשונים ויתחדשו על ידי חכמי דורות מאוחרים. דברים אלו נשארו לדרות מאוחרים כדי "שיהיה להם מקום להתגדר (להתגדל) בו", שגם להם יהיה דבר שיתחדש על ידם. כדוגמה לכך מביא רבי את סיפור כיתות נחש הנחושת על ידי חזקיהו. נחש הנחושת שעשה משה הפך ברבות הימים לעבודה זרה, למרות שאסא ויהושפט שהיו מלכים לפני חזקיהו ביערו את כל העבודה זרה שהייתה במלכותם – הם השאירו את נחש הנחושת כדי שחזקיה יתגדר בו.
 
שאלה נוספת על היתר זה שואל רבי יהודה בנו של רבי שמעון בן פזי, כיצד ייתכן לומר שבית שאן אינה חלק מארץ ישראל הרי בפסוק נאמר בפירוש: "ולא הוריש מנשה את בית שאן ואת בנותיה ואת תענך ואת בנותיה" (שופטים א,כז), ומכאן שבית שאן הייתה בארץ ישראל חלק מנחלת בני מנשה. הגמרא עונה על שאלה זו על פי עיקרון שנאמר בשם רבי אלעזר בן שמוע: בתחילה נכבשה הארץ בימי יהושע וכל המקומות שנכבשו על ידי 'עולי מצרים' התקדשו בקדושת ארץ ישראל. קדושה זו המכונה 'קדושה ראשונה' פקעה בזמן הגלות עד כיבוש ארץ ישראל מחדש בימי עזרא על ידי 'עולי בבל'. כשכבשו וקידשו עולי בבל את הארץ ב'קדושה שניה' השאירו הרבה מקומות שהיו קדושים בקדושה ראשונה ולא קידשו אותם כדי שיוכלו העניים להתפרנס במקומות אלו בשנה השביעית, שנת שמיטה. בשנת שמיטה אסור לחרוש ולקצור בארץ ישראל, וכדי שיוכלו העניים (שאין להם ביטחון כלכלי שיוכלו לסמוך עליו שנה שלמה בלי עבודה) להתפרנס בשנה זו השאירו להם מקומות בהם מותר לחרוש ולזרוע. 
תשע
"במשך יותר מאלפיים השנים שהגמרא קיימת, עסקו בחומר זה רבבות חכמים. טובי המוחות של עם ישראל הקדישו את חייהם כולם בהתמדה עצומה ללימוד הגמרא. משום כך לא ייפלא כי לעיתים דומה לו ללומד שכמעט אינו יכול לחדש דבר, שהרי כל נושא, כל עניין וכל משפט כבר עברו עליו כל כך הרבה חכמים מופלגים, שדנו בו מכל זוויות הראייה. ואף על פי כן, עם זאת לא נחתם בכל עת, בכל יום ממש מוצאים העוסקים בגמרא דברים חדשים ונקודות חדשות של הסתכלות. ברור, לא כל אדם מסוגל לבנות שיטות מושלמות גדולות בתחום זה כמו בתחומים אחרים, אולם דומה כי זווית הראייה המיוחדת של כל אדם לעצמו נותנת לו את האפשרות לראות דבר מה, לעיתים נקודה קטנה באור חדש."
הרב עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ)
התלמוד הבבלי על אלפי דפיו מחולק לסוגיות רבות הנוגעות כמעט בכל תחומי החיים, מסוגיות הלכתיות העוסקות בפרטי פרטים ועד סיפורי אגדה מופלאים בנושאים שונים. מאחורי כל שורה מתקיימים דיונים שונים חוצי דורות המציגים נקודות מבט שונות, כאשר דרך הדיון המשותף מנסים להגיע לאמת.
זוהי השנה השנייה של תכנית "הסוגיא האהובה" בה אנו מזמינים מרצים ממגוון רחב של עיון תלמודי מרבנים ואנשי רוח ועד אמנים ועיתונאים לבחור סוגיא מן התלמוד אשר הם רואים בה עניין וחשיבות או שמסמלת בענייהם את העיסוק התלמודי ולהציג את זווית הראיה שלהם מתוך הטקסטים השזורים לאורך ההיסטוריה ועד החיבור למציאות העכשווית.
"סוגיא אהובה זה כמעט כמו סיפורי אהבה אחרים, לא לכל אחד יש אותה אהבה, לא לכולם יש אותו סוג של חלום, לא לכל אחד יש אותו סוג של ראיה."
הרב עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ)
הפרוייקטים שלנו


אודות התלמוד המבואר

"מבחינות רבות נחשב התלמוד לספר היותר חשוב בתרבות היהודית והריהו בחינת חוט השדרה של יצירתה ושל חיי עם ישראל בכלל... אין לך ספר אחר שהשפיע כל כך על מהלך החיים היהודיים… התלמוד כולל בתוכו את אוצר החכמה היהודית של עם ישראל במשך אלפי שנים, בהיותו אוסף של חוק, אגדה ופילוסופיה, של שיטה לוגית מיוחדת, של חכמת חיים מעשית, של היסטוריה ומדע של סיפורי מעשיות ושל הומור..."

הרב עדין אבן ישראל – "התלמוד לכל".

לדף התלמוד המבואר

תוכנית "הסוגיא האהובה"
  
"סוגיא אהובה זה כמעט כמו סיפורי אהבה אחרים, לא לכל אחד יש אותה אהבה, לא לכולם יש אותו סוג של חלום, לא לכל אחד יש אותו סוג של ראיה." הרב עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ)

סדרת השיעורים בתלמוד במרכז שטיינזלץ. השיעורים צולמו והועלו לאתר בצירוף דף הלימוד.