סוגיא אהובה
שיח גברים מול שיח נשים
פרופ' שולמית ולר | כ"ט טבת 10.01
פרופ' לתלמוד ומדרש  באוני' חיפה. פרסמה ספרי מחקר  ומאמרים בכתבי עת ובספרים מדעיים בארץ ובחו"ל.
רצף הסיפורים הדנים בהבדלי הלשון בין חלקים שונים בארץ, בין נשים וגברים ועוד.
תקציר הסוגיא
בתוך סוגיא העוסקת באופן בו צריך לבטא מילה מסויימת, עוסקת הגמרא בצורת הדיבור של אנשים ונשים שונים מבני יהודה (שהיו מדייקים בלשונם) ומבני הגליל (שלא היו מדייקים). אדם אחד מבני יהודה אמר שיש לו טלית למכירה. כששאלו אותו מה צבע הטלית אמר 'כתרדין של אדמה' כלומר הגוון שלה ירקרק כתרד הגדל באדמה. הוא דייק בלשונו ולא אמר סתם ירוק.  אחד מבני הגליל הלך בשוק וקרא 'אמר למאן אמר למאן'. הגלילי ביקש לקנות 'אמר', אמנם לא היה ברור על פי קריאתו מה הוא אמר ולמה הוא התכוון. האם הוא אמר חמר, אימר או עימר.
 
האם הוא מתכוון לחמור לרכב עליו, או ליין (חמר). האם הוא מתכוון לעימר, כלומר צמר לעשיית בגדים או לאימר, שפירושו כבש לשחיטה. אישה גלילת אחת רצתה להזמין את חברתה לשתות אצלה חלב. היא אמרה לה 'תאי דאוכליך חלבא' (בואי ואתן לך לאכול חלב). כיוון שהיא לא דקדקה בדיבורה ולא הפרידה את התיבות אחת מהשנייה, שמעה חברתה שהיא אומרת לה 'תוכליך לביא' (לביאה תאכל אותך).
 
החברה הבינה שחברתה מקללת אותה. סיפור נוסף מספר על אישה גלילית שבאה לדיין להתלונן על גניבה וכך היא אמרה: 'מרי כרי (מר העבד, במקום לומר 'קירי' 'אדון') תפלא (קורה, במקום לומר טבלה) הוית לי (הייתה לי) וגנבוך מין (וגנבו אותך, במקום לומר וגנבוה ממני) וכדו הות (וכעת הייתה, במקום לומר וכזו הייתה) דכי שדרו לך עילויה (שאם יתלו אותך עליה) לא מטיין כרעיך אארעא (לא יגיעו רגליך לארץ). הרי שאישה זו דיברה באופן לא מדוקדק ובסגנון לא מתאים. לעומתם אמתו (שפחתו) של 'רבי' מבנות יהודה הייתה מדברת בלשון חכמה ומליצה.
 
כשהייתה רוצה שהתלמידים ילכו כבר לביתם הייתה אומרת: 'הספל (שממנו דולים יין מן הכד) כבר מקיש בכד (שהתמעט היין עד שהספל אינו צף עוד על גביו), יעופו הנשרים לקניהם (כלומר, יחזרו התלמידים לביתם, שהרי אין במה להשקותם). וכאשר רצה רבי שישבו התלמידים, היתה אומרת להם שבחבית הבאה : 'הספל צף בכד כספינה ההולכת בים. 
 
משם עוברת הגמרא לסיפורים נוספים על חכמתם והתחכמותם המילולית של חכמים שונים ועוסקת גם בדבריו של רבי יהושע בן חנניה "מעולם לא ניצחני אדם (בדברים) חוץ מאישה, תינוק ותינוקת".

בהמשך עוברת הגמרא לדון בדו שיח שהתקיים בין ברוריה אשתו של רבי מאיר לחכמי ישראל. רבי יוסי הגליל הלך ללוד, בדרך הוא פגש את ברוריה וכיוון שלא הכיר את הדרך שאלה "באיזו דרך נלך ללוד". אמרה לו ברוריה: גלילי שוטה, וכי לא אמרו 'חכמים אל תרבה שיחה עם האישה', היה עליך לשאול בקיצור "באיזו ללוד". סיפור נוסף, פעם אחת ראתה ברוריה תלמיד אחד שהיה רגיל ללמוד בלחש בלי להרים את קולו. בעטה בו ברוריה ואמרה לו: האם לא כך כתוב על התורה "ערוכה בכל ושמרה" (שמואל ב כג,ה), משמע שאם התורה ערוכה בכל האיברים היא מתקיימת ומשתמרת, ואם לא היא אינה משתמרת ושוכחים אותה – לכן עליך ללמוד בקול רם. הגמרא מסיימת ומספרת שאכן אותו תלמיד שכח את תלמודו תוך כמה שנים.

תשע
"במשך יותר מאלפיים השנים שהגמרא קיימת, עסקו בחומר זה רבבות חכמים. טובי המוחות של עם ישראל הקדישו את חייהם כולם בהתמדה עצומה ללימוד הגמרא. משום כך לא ייפלא כי לעיתים דומה לו ללומד שכמעט אינו יכול לחדש דבר, שהרי כל נושא, כל עניין וכל משפט כבר עברו עליו כל כך הרבה חכמים מופלגים, שדנו בו מכל זוויות הראייה. ואף על פי כן, עם זאת לא נחתם בכל עת, בכל יום ממש מוצאים העוסקים בגמרא דברים חדשים ונקודות חדשות של הסתכלות. ברור, לא כל אדם מסוגל לבנות שיטות מושלמות גדולות בתחום זה כמו בתחומים אחרים, אולם דומה כי זווית הראייה המיוחדת של כל אדם לעצמו נותנת לו את האפשרות לראות דבר מה, לעיתים נקודה קטנה באור חדש."
הרב עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ)
התלמוד הבבלי על אלפי דפיו מחולק לסוגיות רבות הנוגעות כמעט בכל תחומי החיים, מסוגיות הלכתיות העוסקות בפרטי פרטים ועד סיפורי אגדה מופלאים בנושאים שונים. מאחורי כל שורה מתקיימים דיונים שונים חוצי דורות המציגים נקודות מבט שונות, כאשר דרך הדיון המשותף מנסים להגיע לאמת.
זוהי השנה השנייה של תכנית "הסוגיא האהובה" בה אנו מזמינים מרצים ממגוון רחב של עיון תלמודי מרבנים ואנשי רוח ועד אמנים ועיתונאים לבחור סוגיא מן התלמוד אשר הם רואים בה עניין וחשיבות או שמסמלת בענייהם את העיסוק התלמודי ולהציג את זווית הראיה שלהם מתוך הטקסטים השזורים לאורך ההיסטוריה ועד החיבור למציאות העכשווית.
"סוגיא אהובה זה כמעט כמו סיפורי אהבה אחרים, לא לכל אחד יש אותה אהבה, לא לכולם יש אותו סוג של חלום, לא לכל אחד יש אותו סוג של ראיה."
הרב עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ)
הפרוייקטים שלנו


אודות התלמוד המבואר

"מבחינות רבות נחשב התלמוד לספר היותר חשוב בתרבות היהודית והריהו בחינת חוט השדרה של יצירתה ושל חיי עם ישראל בכלל... אין לך ספר אחר שהשפיע כל כך על מהלך החיים היהודיים… התלמוד כולל בתוכו את אוצר החכמה היהודית של עם ישראל במשך אלפי שנים, בהיותו אוסף של חוק, אגדה ופילוסופיה, של שיטה לוגית מיוחדת, של חכמת חיים מעשית, של היסטוריה ומדע של סיפורי מעשיות ושל הומור..."

הרב עדין אבן ישראל – "התלמוד לכל".

לדף התלמוד המבואר

תוכנית "הסוגיא האהובה"
  
"סוגיא אהובה זה כמעט כמו סיפורי אהבה אחרים, לא לכל אחד יש אותה אהבה, לא לכולם יש אותו סוג של חלום, לא לכל אחד יש אותו סוג של ראיה." הרב עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ)

סדרת השיעורים בתלמוד במרכז שטיינזלץ. השיעורים צולמו והועלו לאתר בצירוף דף הלימוד.