סוגיא אהובה
יהודי בצאתך ויהודי באוהלך: קריאת שמע של ערבית ושל שחרית
הרב יעקב נגן | י' אדר ב' 20.03
ר"מ בישיבת עתניאל ומלמד במסגרות נוספות, מחבר ספרי הגות וכותב טורים בנושא רוחניות יהודית. פעיל במיזמי שלום בין-דתי ובשיח הבין-דתי.
הסוגיא הפותחת את התלמוד ודנה בזמני קריאת שמע.
תקציר הסוגיא

המשנה פותחת בדיני זמן קריאת שמע. ''מאימתי קורין את שמע בערבין?''. החל מאיזה שעה ניתן לקרוא קריאת שמע של הלילה. ''משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן''. מהזמן שבו מותר לכהן טמא שטבל לאכול תרומה. לתרומה שמפרישים מהתבואה ומן הפירות ונותנים לכהן יש דין של 'קודש', לכן אסור לטמאים לאכול אותה. לא רק לטמאים ממש אסור לאכול את התרומה, אלא גם לטמא שכבר טבל כראוי במקווה, במשך כל היום בו טבל (עד הלילה) אסור לאכול תרומה. מצב זה של טמא שטבל לפני שמותר לו לאכול תרומה נקרא 'טבול יום'.

הגמרא קובעת שחיוב קריאת שמע מבוסס על הפסוק: "ודברת בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ" (דברים ו,ז). התורה מקדימה בפסוק זה את חובת הקריאה בלילה ('ובשכבך'), לחובת הקריאה בבוקר ('ובקומך'), ולכן גם התנא הקדים את דיני קריאת שמע של הלילה. על דברי המשנה 'משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן'. מסבירה הגמרא: שזמן זה הוא 'צאת הכוכבים', והמשנה משמיעה לנו על ידי דין זה בדרך אגב את השעה שבה הכהנים רשאים לאכול תרומה.

בהמשך הגמרא מובאות שיטות נוספות לגבי תחילת זמן קריאת שמע. בברייתא הראשונה המובאת בעניין זה נאמר שתחילת הזמן הוא בשעה שהעניים נכנסים לביתם לאכול סעודה בערב. הגמרא מנסה לטעון שייתכן ששני הזמנים הללו הם באותו זמן. ברייתא שנייה מובאת בה יש מחלוקת האם הזמן הוא בשעה שרוב האנשים אוכלים בערבי שבתות או בשעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתם – צאת הכוכבים. ברור אם כן שרוב האנשים אינם אוכלים בצאת הכוכבים ומי שתולה את הזמן באכילת האנשים חלוק על המשנה. עדיין נשאר לברר האם מי שסובר שהדין תלוי בזמן האכילה של העניים חולק על המשנה, או שזמן אכילת העניים זהה לצאת הכוכבים האמור במשנה כפי שרצתה הגמרא לטעון בתחילה. ברייתא נוספת המובאת בגמרא שוללת אפשרות זו. השיטות שבבריתא הם: רבי אליעזר – זמן קריאת שמע הוא מזמן כניסת שבת ''משעה שקדש היום בערבי שבתות''. רבי יהושע – זמן אכילת תרומה על ידי הכהנים (צאת הכוכבים). רבי מאיר – הזמן בו הכהנים טובלין לאכול בתרומתן (הכהנים טובלים במהלך היום לפני הלילה כדי שיוכלו לאכול תרומה בלילה). רבי חנינא – הזמן בו העני נכנס לאכול פתו במלח. רבי אחאי (ויש אומרים רבי אחא) – הזמן בו שרוב בני אדם נכנסין לאכול. הרי שבברייתא זו מובאים שני תנאים החולקים חזיתית בנוגע לשני זמנים אלו ולא ייתכן שזמן אכילת העניים זהה לזמן טהרת הכהנים.

תשע
"במשך יותר מאלפיים השנים שהגמרא קיימת, עסקו בחומר זה רבבות חכמים. טובי המוחות של עם ישראל הקדישו את חייהם כולם בהתמדה עצומה ללימוד הגמרא. משום כך לא ייפלא כי לעיתים דומה לו ללומד שכמעט אינו יכול לחדש דבר, שהרי כל נושא, כל עניין וכל משפט כבר עברו עליו כל כך הרבה חכמים מופלגים, שדנו בו מכל זוויות הראייה. ואף על פי כן, עם זאת לא נחתם בכל עת, בכל יום ממש מוצאים העוסקים בגמרא דברים חדשים ונקודות חדשות של הסתכלות. ברור, לא כל אדם מסוגל לבנות שיטות מושלמות גדולות בתחום זה כמו בתחומים אחרים, אולם דומה כי זווית הראייה המיוחדת של כל אדם לעצמו נותנת לו את האפשרות לראות דבר מה, לעיתים נקודה קטנה באור חדש."
הרב עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ)
התלמוד הבבלי על אלפי דפיו מחולק לסוגיות רבות הנוגעות כמעט בכל תחומי החיים, מסוגיות הלכתיות העוסקות בפרטי פרטים ועד סיפורי אגדה מופלאים בנושאים שונים. מאחורי כל שורה מתקיימים דיונים שונים חוצי דורות המציגים נקודות מבט שונות, כאשר דרך הדיון המשותף מנסים להגיע לאמת.
זוהי השנה השנייה של תכנית "הסוגיא האהובה" בה אנו מזמינים מרצים ממגוון רחב של עיון תלמודי מרבנים ואנשי רוח ועד אמנים ועיתונאים לבחור סוגיא מן התלמוד אשר הם רואים בה עניין וחשיבות או שמסמלת בענייהם את העיסוק התלמודי ולהציג את זווית הראיה שלהם מתוך הטקסטים השזורים לאורך ההיסטוריה ועד החיבור למציאות העכשווית.
"סוגיא אהובה זה כמעט כמו סיפורי אהבה אחרים, לא לכל אחד יש אותה אהבה, לא לכולם יש אותו סוג של חלום, לא לכל אחד יש אותו סוג של ראיה."
הרב עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ)
הפרוייקטים שלנו


אודות התלמוד המבואר

"מבחינות רבות נחשב התלמוד לספר היותר חשוב בתרבות היהודית והריהו בחינת חוט השדרה של יצירתה ושל חיי עם ישראל בכלל... אין לך ספר אחר שהשפיע כל כך על מהלך החיים היהודיים… התלמוד כולל בתוכו את אוצר החכמה היהודית של עם ישראל במשך אלפי שנים, בהיותו אוסף של חוק, אגדה ופילוסופיה, של שיטה לוגית מיוחדת, של חכמת חיים מעשית, של היסטוריה ומדע של סיפורי מעשיות ושל הומור..."

הרב עדין אבן ישראל – "התלמוד לכל".

לדף התלמוד המבואר

תוכנית "הסוגיא האהובה"
  
"סוגיא אהובה זה כמעט כמו סיפורי אהבה אחרים, לא לכל אחד יש אותה אהבה, לא לכולם יש אותו סוג של חלום, לא לכל אחד יש אותו סוג של ראיה." הרב עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ)

סדרת השיעורים בתלמוד במרכז שטיינזלץ. השיעורים צולמו והועלו לאתר בצירוף דף הלימוד.