סוגיא אהובה
יוחנן בן זכאי - דת ומדינה אז והיום
ח"כ רחל עזריה | כ"א שבט 31.01
חברת כנסת מסיעת "כולנו". בעבר סגנית ראש העיר וחברת מועצת העיר ירושלים. פעילה חברתית וממובילות מחאת העגלות.
הדיון סביב תקיעת שופר בשבת לאחר חורבן הבית והנהגתו של רבן יוחנן בן זכאי.
תקציר הסוגיא

המשנה פותחת בדין תקיעת שופר בראש השנה שחל להיות בשבת. "יום טוב של ראש השנה שחל להיות בשבת, במקדש היו תוקעים אבל לא במדינה". רק בבית המקדש תוקעים אף בשבת אבל בכל מקום מחוץ לתחומי המקדש אין לתקוע בשבת. הגמרא מבררת מהו מקור האיסור לתקוע בשבת. בתחילה רוצה הגמרא לטעון שדין זה מן התורה, ונלמד מן הפסוקים. אמנם הגמרא דוחה את זאת בשתי טענות: התקיעה עצמה אינה מלאכה, היא אינה יוצרת דבר, ולכן אין בעשייתה איסור מן התורה. אם יש איסור מן התורה לתקוע בשבת, כיצד תוקעים במקדש. לכן קובעת הגמרא שאיסור התקיעה הוא מדברי חכמים. חכמים גזרו לא לתקוע בשופר בשבת שמא אדם שאינו יודע לתקוע, יטול את השופר וילך ארבע אמות ברשות הרבים לחכם שילמדו כיצד לתקוע. כל אחד מחויב בתקיעת שופר ולא כל אחד יודע כיצד לתקוע. מצב זה עלול להביא לשכחה שתגרום לאיסור הוצאה מרשות לרשות. הגמרא מציינת שטעם זה הוא הטעם בגללו גם לא נוטלים לולב ולא קוראים במגילה בשבת.

בהמשך המשנה נאמר שלאחר חורבן בית המקדש תיקן רבן יוחנן בן זכאי, שהיה נשיא הסנהדרין בזמן החורבן, שבבית דין יתקעו בשופר גם בשבת, כפי שנהגו במקדש. נחלקו התנאים על איזה בית דין מדובר. לדעת חכמים בכל מקום בו יש בית דין חשוב, תוקעים בשופר. לדעת רבי אלעזר רק ביבנה, המקום בו שכנה בזמן התקנה הסנהדרין, יכלו לתקוע – אבל במקום אחר שיש בו בית דין אסור לתקוע.

הגמרא מתארת כיצד ייסד וביסס רבן יוחנן בן זכאי את תקנתו. באחת הפעמים לאחר החורבן כשחל ראש השנה להיות בשבת, התכנסו כל האנשים מכל הערים שבסביבה ליבנה, מקום הסנהדרין, לתפילות החג. בשעת התפילה אמר רבן יוחנן בן זכאי לבני בתירה, שהיו גדולי הדור, "נתקע" - כפי שהיינו רגילים לתקוע במקדש. אמרו לו בני בתירה "נדון" – יש לדון האם הדבר מותר או אסור, ורק אם תתקבל החלטה יתקעו. אמר להם רבן יוחנן בן זכאי: כעת אין זמן לדון בדבר, מטוב שנתקע וכשיהיה פנאי נדון. לאחר שתקעו אמרו בני בתירה לרבן יוחנן בן זכאי "נדון" – כעת יש פנאי לקבוע הלכה בעניין זה. אמר להם רבן יוחנן בן זכאי: "כבר נשמעה קרן ביבנה" – התפרסם מעשה התקיעה (בשופר, קרן) ברבים, ואין ראוי להתדיין בדבר שכבר נעשה ברבים והתפרסם.

תשע
"במשך יותר מאלפיים השנים שהגמרא קיימת, עסקו בחומר זה רבבות חכמים. טובי המוחות של עם ישראל הקדישו את חייהם כולם בהתמדה עצומה ללימוד הגמרא. משום כך לא ייפלא כי לעיתים דומה לו ללומד שכמעט אינו יכול לחדש דבר, שהרי כל נושא, כל עניין וכל משפט כבר עברו עליו כל כך הרבה חכמים מופלגים, שדנו בו מכל זוויות הראייה. ואף על פי כן, עם זאת לא נחתם בכל עת, בכל יום ממש מוצאים העוסקים בגמרא דברים חדשים ונקודות חדשות של הסתכלות. ברור, לא כל אדם מסוגל לבנות שיטות מושלמות גדולות בתחום זה כמו בתחומים אחרים, אולם דומה כי זווית הראייה המיוחדת של כל אדם לעצמו נותנת לו את האפשרות לראות דבר מה, לעיתים נקודה קטנה באור חדש."
הרב עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ)
התלמוד הבבלי על אלפי דפיו מחולק לסוגיות רבות הנוגעות כמעט בכל תחומי החיים, מסוגיות הלכתיות העוסקות בפרטי פרטים ועד סיפורי אגדה מופלאים בנושאים שונים. מאחורי כל שורה מתקיימים דיונים שונים חוצי דורות המציגים נקודות מבט שונות, כאשר דרך הדיון המשותף מנסים להגיע לאמת.
זוהי השנה השנייה של תכנית "הסוגיא האהובה" בה אנו מזמינים מרצים ממגוון רחב של עיון תלמודי מרבנים ואנשי רוח ועד אמנים ועיתונאים לבחור סוגיא מן התלמוד אשר הם רואים בה עניין וחשיבות או שמסמלת בענייהם את העיסוק התלמודי ולהציג את זווית הראיה שלהם מתוך הטקסטים השזורים לאורך ההיסטוריה ועד החיבור למציאות העכשווית.
"סוגיא אהובה זה כמעט כמו סיפורי אהבה אחרים, לא לכל אחד יש אותה אהבה, לא לכולם יש אותו סוג של חלום, לא לכל אחד יש אותו סוג של ראיה."
הרב עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ)
הפרוייקטים שלנו


אודות התלמוד המבואר

"מבחינות רבות נחשב התלמוד לספר היותר חשוב בתרבות היהודית והריהו בחינת חוט השדרה של יצירתה ושל חיי עם ישראל בכלל... אין לך ספר אחר שהשפיע כל כך על מהלך החיים היהודיים… התלמוד כולל בתוכו את אוצר החכמה היהודית של עם ישראל במשך אלפי שנים, בהיותו אוסף של חוק, אגדה ופילוסופיה, של שיטה לוגית מיוחדת, של חכמת חיים מעשית, של היסטוריה ומדע של סיפורי מעשיות ושל הומור..."

הרב עדין אבן ישראל – "התלמוד לכל".

לדף התלמוד המבואר

תוכנית "הסוגיא האהובה"
  
"סוגיא אהובה זה כמעט כמו סיפורי אהבה אחרים, לא לכל אחד יש אותה אהבה, לא לכולם יש אותו סוג של חלום, לא לכל אחד יש אותו סוג של ראיה." הרב עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ)

סדרת השיעורים בתלמוד במרכז שטיינזלץ. השיעורים צולמו והועלו לאתר בצירוף דף הלימוד.