סוגיא אהובה
חכם נהרדאי במחוזא – מפגש תרבויות (עיון בסיפור תלמודי)
הרב בני לאו | י"ט אדר א' 28.02
רב בית הכנסת רמב"ן , ראש מיזם 929 - תנ"ך ביחד ועמית מחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה.
הסיפור המתאר את המפגש בין רב יהודה לרב נחמן, והמפגש בין שני מרכזי התרבות היהודית הבבלית.
תקציר הסוגיא

הסוגיא שלנו עוסקת בסיפור שהתרחש בערים נהרדעא ופומבדיתא, שני הערים הללו היו מרכזי לימוד חשובים והיו בהם ישיבות גדולות, מהסיפור נראה שהייתה בניהם גם תחרותיות רבה.

אדם אחד מנהרדעא נכנס לחנות בשר בפומבדיתא וביקש שיתנו לו בשר. אמרו לו המתן עד ששמשו של רב יהודה בר יחזקאל ייקח את המנה עבור רבו ואז נמכור לשאר האנשים. רב יהודה היה ראש ישיבת פומבדיתא ומשום כבודו מכרו לשמשו את מנת הבשר הראשונה מהבהמה. אמר אותו אדם, מיהו רב יהודה בר שויסקאל שיבוא ויקח לפני. האדם כינה את רב יהודה בשם גנאי ובזלזול. אמרו לרב יהודה מה שאמר אותו האיש. נידה אותו רב יהודה, כדין המבזה תלמיד חכם. אמרו לו שאותו אדם גם רגיל לקרוא לאנשים בלשון גנאי "עבדים". הכריז עליו רב יהודה שהוא בעצמו עבד ואסור להתחתן איתו. הלך אותו איש והזמין את רב יהודה, לדין אצל רב נחמן בנהרדעא. רב נחמן שלח לרב יהודה הזמנה לדין תורה אצלו בנהרדעא. כשהגיעה ההזמנה לפומבדיתא בא רב יהודה לרב הונא להתייעץ עימו כיצד לנהוג. אמר לו רב הונא אינך צריך ללכת משום שאתה אדם גדול ואינך כפוף לבית דינו של רב נחמן, אבל משום כבוד בית הנשיא שרב נחמן חתנו קום ולך. בא רב יהודה לנהרדעא וראה שרב נחמן בונה מעקה. אמר לו האם אינך סובר את דברי רב הונא בר אידי בשם שמואל שאמר: כיון שנתמנה אדם פרנס על הצבור אסור בעשיית מלאכה בפני שלשה, שלא יזלזל בכבודו? אמר רב נחמן: פורתא דגונדריתא [מעקה קטן בלבד] אני עושה. אמר לו רב יהודה: מדוע אינך משתמש בלשון "מעקה" שכתוב התורה או בלשון "מחיצה" שבו משתמשים חכמים. אחר כך אמר לו רב נחמן: ישב אדוני "אקרפיטא" [על הספסל]. אמר לו: מדוע אינך משתמש בלשון "ספסל" שבו משתמשים חכמים או בלשון "איצטבא" שבו משתמשים האנשים. אחר כך אמר לו רב נחמן: יאכל אדוני "אתרונגא". אמר לו כך אמר שמואל: כל האומר "אתרונגא" הרי זה גסות רוח שאינו משתמש בלשון חכמים (אתרוג) ולא בלשון בני אדם (אתרוגא). אחר כך אמר לו רב נחמן: ישתה אדוני "אנבגא" ושוב הוכיחו רב יהודה שאינו משתמש בלשון חכמים (אספרגוס) ולא לשון בני אדם (אנפק). אחר כך אמר לו רב נחמן: תבוא בתי דונג (כך היה שמה) ותתן לנו שתיה. אמר לו רב יהודה: הרי שמואל אמר שאין משתמשים באשה לשירות שיש בו קירבה (כהגשת שתיה), ואפילו באישה קטנה. אחר כך הציע לו רב נחמן: לשלוח דרישת שלום לאשתי ילתא. אמר לו: הרי שמואל אמר שאין לשמוע קול אישה ואין לשאול בשלומה על ידי אחר ואפילו על ידי בעלה. לאחר שסתר רב יהודה את דברי רב נחמן פעם אחר פעם אמרה לו ילתא אשתו: גמור את עניינו שלא יעשה אותך כאחד מעמי הארץ, שהרי כל דבר שאתה אומר הוא סותר.

אמר לו רב נחמן "מדוע אדוני בא לכאן". אמר לו רב יהודה "אתה הזמנת אותי לדין". התנצל רב נחמן, שכבר עמד על טיבו של רב יהודה, על שהזמינו לדין ואמר לו שבכל זאת ישטח את טענותיו שלא יאמרו שתלמיד חכמים מחפים זה על זה בדין ואינם דנים דין אמת. אמר לו רב יהודה שנידה את האיד על שביזה שליח חכמים. שאל אותו רב נחמן מדוע לא הלקהו, כפי שנהג רב במקרים דומים. ענה לו רב יהודה שעונש הנידוי עדיף מעונש המלקות. לגבי ההכרזה עליו כעבד אמר לו רב נחמן שנהג כך על פי דברי שמואל שאמר: "כל הפוסל פסול, ובמומו (בפסול שלו) הוא פוסל". אמר לו רב נחמן: שדברי שמואל נאמרו כדי לחשוש שהאדם פסול אך אין לפסול רק על פיהם. בינתיים בא אותו אדם ואמר לרב יהודה: לי אתה קורא "עבד" הרי אני באתי מבית מבית מלכי חשמונאי. אמר רב יהודה כך אמר שמואל: "כל האומר מבית חשמונאי אני הרי הוא עבד", שהרי הורדוס (שהיה עבד לבית חשמונאי) הרג את כולם וכל שנשאר הוא מצאצאי הורדוס. לחיזוק הדין הזה הגיע רב מתנה שגם שמע את ההלכה הזו משמואל והעיד שכך באמת אמר שמואל. ומסופר שבאותו יום ביטלו כמה אנשים קשרי נישואין עם משפחתו של אותו האיש שנודע שהם עבדים. ולכן כאשר יצא רב יהודה מהעיר, יצאו אחריו אנשים רבים שרצו לרגום אותו באבנים. אמר לאנשי העיר אם אתם שותקים – מוטב, ואם לא אני אגלה על משפחות נוספות מהעיר ששמואל פסק עליהם שהם פסולים. כיון ששמעו זאת השליכו את כל האבנים לנהר, ומחמת ריבוי האבנים נעשה שם סכר.

תשע
"במשך יותר מאלפיים השנים שהגמרא קיימת, עסקו בחומר זה רבבות חכמים. טובי המוחות של עם ישראל הקדישו את חייהם כולם בהתמדה עצומה ללימוד הגמרא. משום כך לא ייפלא כי לעיתים דומה לו ללומד שכמעט אינו יכול לחדש דבר, שהרי כל נושא, כל עניין וכל משפט כבר עברו עליו כל כך הרבה חכמים מופלגים, שדנו בו מכל זוויות הראייה. ואף על פי כן, עם זאת לא נחתם בכל עת, בכל יום ממש מוצאים העוסקים בגמרא דברים חדשים ונקודות חדשות של הסתכלות. ברור, לא כל אדם מסוגל לבנות שיטות מושלמות גדולות בתחום זה כמו בתחומים אחרים, אולם דומה כי זווית הראייה המיוחדת של כל אדם לעצמו נותנת לו את האפשרות לראות דבר מה, לעיתים נקודה קטנה באור חדש."
הרב עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ)
התלמוד הבבלי על אלפי דפיו מחולק לסוגיות רבות הנוגעות כמעט בכל תחומי החיים, מסוגיות הלכתיות העוסקות בפרטי פרטים ועד סיפורי אגדה מופלאים בנושאים שונים. מאחורי כל שורה מתקיימים דיונים שונים חוצי דורות המציגים נקודות מבט שונות, כאשר דרך הדיון המשותף מנסים להגיע לאמת.
זוהי השנה השנייה של תכנית "הסוגיא האהובה" בה אנו מזמינים מרצים ממגוון רחב של עיון תלמודי מרבנים ואנשי רוח ועד אמנים ועיתונאים לבחור סוגיא מן התלמוד אשר הם רואים בה עניין וחשיבות או שמסמלת בענייהם את העיסוק התלמודי ולהציג את זווית הראיה שלהם מתוך הטקסטים השזורים לאורך ההיסטוריה ועד החיבור למציאות העכשווית.
"סוגיא אהובה זה כמעט כמו סיפורי אהבה אחרים, לא לכל אחד יש אותה אהבה, לא לכולם יש אותו סוג של חלום, לא לכל אחד יש אותו סוג של ראיה."
הרב עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ)
הפרוייקטים שלנו


אודות התלמוד המבואר

"מבחינות רבות נחשב התלמוד לספר היותר חשוב בתרבות היהודית והריהו בחינת חוט השדרה של יצירתה ושל חיי עם ישראל בכלל... אין לך ספר אחר שהשפיע כל כך על מהלך החיים היהודיים… התלמוד כולל בתוכו את אוצר החכמה היהודית של עם ישראל במשך אלפי שנים, בהיותו אוסף של חוק, אגדה ופילוסופיה, של שיטה לוגית מיוחדת, של חכמת חיים מעשית, של היסטוריה ומדע של סיפורי מעשיות ושל הומור..."

הרב עדין אבן ישראל – "התלמוד לכל".

לדף התלמוד המבואר

תוכנית "הסוגיא האהובה"
  
"סוגיא אהובה זה כמעט כמו סיפורי אהבה אחרים, לא לכל אחד יש אותה אהבה, לא לכולם יש אותו סוג של חלום, לא לכל אחד יש אותו סוג של ראיה." הרב עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ)

סדרת השיעורים בתלמוד במרכז שטיינזלץ. השיעורים צולמו והועלו לאתר בצירוף דף הלימוד.