סוגיא אהובה
"כיצד לומדים משנה"
משה אופיר | כ"ו אדר א' 06.03
סופר ומשורר, מלמד תקשורת ויהדות, דוקטורט לתלמוד ובוגר ישיבות גבוהות.
הסוגיא הדנה בדיני השומרים והדרך לדייק אותם מן המשנה.
תקציר הסוגיא
לשומר, שוכר ושואל שנמצא בידם רכוש של אדם אחר, יש אחריות לאותו רכוש. במידה והרכוש ינזק במקרים מסויימים הם יהיו חייבים לשלם עליו ובמקרים אחרים הם יהיו פטורים. שומר חינם (שאינו מקבל שכר על שמירתו) יהיה חייב לשלם רק במקרה של פשיעה או שהוא השתמש בפיקדון בלי רשות. שומר שכר יהיה חייב גם במקרה של גניבה ואבידה אבל יהיה פטור במקרה של אונס כגון שוד מזוין או מוות טבעי של בהמה וכדומה. חלקו תנאים האם דין השוכר כשומר חינם או כשומר שכר. שואל יהיה חייב אפילו במקרה של אונס ורק במקרה שמתה הבהמה אותה שאל מחמת המלאכה שלשמה הוא שאל אותה הוא יהיה פטור. ארבעת סוגי מחזקי הפיקדון  הללו נקראים 'ארבעת השומרים'. בכל המקרים בהם אחד מארבעת השומרים פטור מלשלם עליו להישבע שהוא לא שלח ידו בפיקדו ושאכן הפקדון ניזוק באופן הפוטר אותו.

המשנה עוסקת במקרה בו שומר חינם לא רצה להישבע (מחמת חומרת שבועת שקר היו אנשים שהיו נמנעים להישבע אפילו על אמת) על מקרה בו נגנב ממנו הפיקדון אלא העדיף לשלם. כיוון שהוא שילם הוא נעשה כבעל החפץ ובמקרה שימצא הגנב ויהיה עליו לשלם כפל (גנב שנתפס לפני שהודה על מעשיו נקנס ומשלם פי שניים ממה שגנב) התשלום יינתן לשומר. וכן במקרה שהגנב שחט ('טבח') או מכר הקנס כולו יינתן לשומר (במקרה שהגנב טבח או מכר את הבהמה שהוא גנב הקנס שלו גדל ועליו לשלם פי ארבע ממחיר בהבמה במקרה שגנב צאן ופי חמש במקרה שגנב בקר). במקרה בו השומר נשבע ולא שילם תשלום הקנסות של הגניבה יינתן לבעלים שהפיקדון שנשאו במחיר נזק הפיקדון.

הגמרא מסבירה שלמרות הכלל שאי אפשר להקנות דבר שלא בא לעולם, השומר קונה כבר בשעת קבלת הפיקדון את הזכויות על הקנס.
בהמשך פותחת הגמרא דיון לגבי מקרה בו השומר אמר שישלם ועדיין לא שילם. לדברי רבי יוחנן כיוון שאמר שאינו רוצה לשלם אף על פי שלא שילם, כבר קנה את הזכויות בפיקדון ופטור מלשלם. הגמרא מנסה להוכיח מדברי המשנה שכתבה "שילם ולא רצה להישבע" שמדובר רק במקרה שבו כבר שילם בפועל. אך דוחה את הדיוק הזה מהמשך המשנה שבה נאמר "נשבע ולא רצה לשלם" ואם נדייק אפשר לומר שאם רצה לשלם אפילו שעדיין לא שילם כבר זכה בזכיות שיש בפיקדון – לכן מסיקה הגמרא שאי אפשר לדייק מהמשנה בעניין זה.

רב פפא מוסיף וקובע שגם במקרה שהשומר אומר שפשע ולכן חייב לשלם, למרות שלא שילם הוא זוכה בכפל כשיצא הגנב. שכיוון שהיה יכול לפטור את עצמו מתשלום על ידי טענה שפיקדון נגנב (ובשומר שכר על ידי טענה שהפיקדון נאנס) הודאה שלו מקנה לו את הפיקדון. לעומת זאת, שואל שאמר שפשע או שנגנב ממנו והוא חייב לשלם, אינו קונה את הפיקדון ואינו זוכה בכפל, אלא רק כאשר שילם בפועל זכה בכפל שהרי הוא לא היה יכול לפטור את עצמו בשום טענה. גם אם הוא היה טוען טענת אונס הוא היה צריך לשלם ואין משמעות להודאה שלו, לכן כל עוד הוא לא שילם נשאר הפיקדון ברשות הבעלים.

בהמשך מביאה הגמרא את דברי רב פפא בלשון שונה, בלשון שנייה רב פפא טוען שגם שואל שמודה שחייב לשלם על הפיקדון זוכה בכפל עוד לפני ששילם, שהרי היה יכול לפטור את עצמו בטענת "מתה מחמת מלאכה". הגמרא מקשה על הלשון השנייה של רב פפא מברייתא: "השואל פרה מחבירו ונגנבה, וקידם השואל ושילם, ואחר כך נמצא הגנב - משלם תשלומי כפל לשואל" – מברייתא זו מדויק שדווקא כאשר כבר שילם השואל הוא זכה בכפל, ולא מספיקה ההודאה שלו.
תשע
"במשך יותר מאלפיים השנים שהגמרא קיימת, עסקו בחומר זה רבבות חכמים. טובי המוחות של עם ישראל הקדישו את חייהם כולם בהתמדה עצומה ללימוד הגמרא. משום כך לא ייפלא כי לעיתים דומה לו ללומד שכמעט אינו יכול לחדש דבר, שהרי כל נושא, כל עניין וכל משפט כבר עברו עליו כל כך הרבה חכמים מופלגים, שדנו בו מכל זוויות הראייה. ואף על פי כן, עם זאת לא נחתם בכל עת, בכל יום ממש מוצאים העוסקים בגמרא דברים חדשים ונקודות חדשות של הסתכלות. ברור, לא כל אדם מסוגל לבנות שיטות מושלמות גדולות בתחום זה כמו בתחומים אחרים, אולם דומה כי זווית הראייה המיוחדת של כל אדם לעצמו נותנת לו את האפשרות לראות דבר מה, לעיתים נקודה קטנה באור חדש."
הרב עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ)
התלמוד הבבלי על אלפי דפיו מחולק לסוגיות רבות הנוגעות כמעט בכל תחומי החיים, מסוגיות הלכתיות העוסקות בפרטי פרטים ועד סיפורי אגדה מופלאים בנושאים שונים. מאחורי כל שורה מתקיימים דיונים שונים חוצי דורות המציגים נקודות מבט שונות, כאשר דרך הדיון המשותף מנסים להגיע לאמת.
זוהי השנה השנייה של תכנית "הסוגיא האהובה" בה אנו מזמינים מרצים ממגוון רחב של עיון תלמודי מרבנים ואנשי רוח ועד אמנים ועיתונאים לבחור סוגיא מן התלמוד אשר הם רואים בה עניין וחשיבות או שמסמלת בענייהם את העיסוק התלמודי ולהציג את זווית הראיה שלהם מתוך הטקסטים השזורים לאורך ההיסטוריה ועד החיבור למציאות העכשווית.
"סוגיא אהובה זה כמעט כמו סיפורי אהבה אחרים, לא לכל אחד יש אותה אהבה, לא לכולם יש אותו סוג של חלום, לא לכל אחד יש אותו סוג של ראיה."
הרב עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ)
הפרוייקטים שלנו


אודות התלמוד המבואר

"מבחינות רבות נחשב התלמוד לספר היותר חשוב בתרבות היהודית והריהו בחינת חוט השדרה של יצירתה ושל חיי עם ישראל בכלל... אין לך ספר אחר שהשפיע כל כך על מהלך החיים היהודיים… התלמוד כולל בתוכו את אוצר החכמה היהודית של עם ישראל במשך אלפי שנים, בהיותו אוסף של חוק, אגדה ופילוסופיה, של שיטה לוגית מיוחדת, של חכמת חיים מעשית, של היסטוריה ומדע של סיפורי מעשיות ושל הומור..."

הרב עדין אבן ישראל – "התלמוד לכל".

לדף התלמוד המבואר

תוכנית "הסוגיא האהובה"
  
"סוגיא אהובה זה כמעט כמו סיפורי אהבה אחרים, לא לכל אחד יש אותה אהבה, לא לכולם יש אותו סוג של חלום, לא לכל אחד יש אותו סוג של ראיה." הרב עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ)

סדרת השיעורים בתלמוד במרכז שטיינזלץ. השיעורים צולמו והועלו לאתר בצירוף דף הלימוד.