סוגיא אהובה
'אותו היום' - על בית המדרש הפתוח ועל התחדשות יהודית
ד"ר רות קלדרון | ב' ניסן 10.04
ח"כ וסגנית יו"ר הכנסת לשעבר ממפלגת יש עתיד, חוקרת תלמוד ואגדה, אשת חינוך ומייסדת מכללת עלמא.
הסיפור על הדחת רבן גמליאל מן הנשיאות, והשינוי שעבר על בית המדרש.
תקציר הסוגיא

הסוגיא עוסקת בהתרחשויות שארעו ביום בו סולק רבן גמליאל מן הנשיאות ובמקומו מינו את רבי אלעזר בן עזריה. סילוקו של רבו גמליאל נעשה על רקע הנהגה תקיפה במיוחד כלפי רבי יהושע. רבי יהושע לא קיבל את עמדתו ההלכתית של רבן גמליאל כמה פעמים ורבן גמליאל החמיר מאוד ביחס אליו. משום כבודו של רבי יהושע הוחלט להעביר את רבן גמליאל מן הנשיאות ולמנות במקומו את רבי אלעזר בן עזריה.

באותו יום בא לידי ביטוי גם שינוי יסודי בגישה הכוללת של בית המדרש. בזמן רבן גמליאל הגישה הייתה לברור היטב את התלמידים, ולקבל לבית המדרש רק את הטובים והראויים ביותר. רבן גמליאל העמיד שומר בפתח בית המדרש שדאג שכל תלמיד 'שאין תוכו כברו' – פנימיותו אינה טובה כחיצוניותו והוא אינו שלם במידותיו ולימודו, לא יכנס לבית המדרש. באותו יום נתנה רשות לכל התלמידים להכנס, ננקטה גישה שכל הרוצה ללמוד יש לתת לו הזדמנות. מסופר שבאותו יום נוספו לבית המדרש מהתרבות התלמידים ספסלים רבים. יש אומרים ארבע מאות ספסלים. ויש אומרים שבע מאות ספסלים. כאשר ראה רבן גמליאל את הריבוי העצום במספר התלמידים חלשה דעתו, והוא אמר: שמא חס ושלום מנעתי תורה מישראל. הראו לו בחלומו כדים לבנים שמלאים אפר, לרמז שאותם תלמידים שנוספו אינם אלא אנשים ריקנים חסרי ערך. ומעירים על כך בגמרא: שלא כך היה הדבר, אלא אותו חלום היה כדי ליישב את דעתו שלא יצטער.

מסורת ביד חכמי התלמוד שמסכת עדיות נשנתה באותו יום. וכל מקום במשנה או בברייתא שנאמר בו "בו ביום", מדבר על יום זה. בגלל התרבות תלמידי החכמים, והגישה החדשה בבית המדרש לא היתה הלכה שהיתה תלויה (מסופקת) בבית המדרש שלא פירשוה, והגיעו בה לכלל מסקנה הלכה למעשה. ואף רבן גמליאל לא מנע עצמו מבית המדרש אפילו שעה אחת, שלא נטר שנאה או קנאה למדיחיו ונשאר יושב כאחד מבני החבורה, בבית המדרש, ועסק עימם בבירור ההלכה. שכן שנינו בברייתא: בו ביום (וכאמור: "בו ביום" הוא יום הדחת רבן גמליאל) בא יהודה שהיה גר עמוני לפניהם, לפני התלמידים בבית המדרש. ואמר להם: מה אני לבא בקהל? כלומר, האם מותר לי לשאת בת ישראל? אמר לו רבן גמליאל: אסור אתה לבא בקהל. אמר לו ר' יהושע: מותר אתה לבא בקהל. אמר לו רבן גמליאל לר' יהושע: והלא כבר נאמר "לא יבא עמוני ומואבי בקהל ה' גם דור עשירי לא יבוא להם בקהל ה' עד עולם" (דברים כג, ד), וכיצד אפשר להתירו לקהל? אמר לו ר' יהושע: וכי עמון ומואב במקומן הן יושבין? הרי כבר עלה סנחריב מלך אשור ובלבל את כל האומות, והושיב עמים אחרים במקום יושבי עמון, ואם כן יושבי עמון ומואב באותה תקופה אינם עמונים ומואבים על פי גזעם, שנאמר על סנחריב: "ואסיר גבלות עמים ועתודותיהם שושתי ואוריד כביר יושבים" (ישעיהו י, יג). ואף שיתכן שאותו גר הוא כן מצאצאיהם, מכל מקום אין לחשוש לכך שכן כלל הוא בהלכה ש הפורש מן הרוב הוא פורש, וכיוון שהרוב אינם עמונים יש להתירו בקהל. אמר לו רבן גמליאל: והלא כבר נאמר "ואחרי כן אשיב את שבות בני עמון נאם ה'" (ירמיהו מט, ו), וודאי חזרו כבר העמונים המקוריים לארצם, וגר זה הוא איפוא מצאצאיהם! אמר לו ר' יהושע: אין מכאן ראייה, שכן והלא כבר נאמר בנבואה גם כן "ושבתי את שבות עמי ישראל ובנו ערים נשמות וישבו ונטעו כרמים ושתו את יינם ועשו גנות ואכלו את פריהם" (עמוס ט, יד) ועדיין לא שבו, ואין לנו אם כן להתחשב אלא בדברים שיודעים אנו בבטחה שקרו. מיד התירוהו לבא בקהל. ואגב הדברים למדנו שאף באותם הימים ישב רבן גמליאל כרגיל בבית המדרש ונשא ונתן בהלכה.

תשע
"במשך יותר מאלפיים השנים שהגמרא קיימת, עסקו בחומר זה רבבות חכמים. טובי המוחות של עם ישראל הקדישו את חייהם כולם בהתמדה עצומה ללימוד הגמרא. משום כך לא ייפלא כי לעיתים דומה לו ללומד שכמעט אינו יכול לחדש דבר, שהרי כל נושא, כל עניין וכל משפט כבר עברו עליו כל כך הרבה חכמים מופלגים, שדנו בו מכל זוויות הראייה. ואף על פי כן, עם זאת לא נחתם בכל עת, בכל יום ממש מוצאים העוסקים בגמרא דברים חדשים ונקודות חדשות של הסתכלות. ברור, לא כל אדם מסוגל לבנות שיטות מושלמות גדולות בתחום זה כמו בתחומים אחרים, אולם דומה כי זווית הראייה המיוחדת של כל אדם לעצמו נותנת לו את האפשרות לראות דבר מה, לעיתים נקודה קטנה באור חדש."
הרב עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ)
התלמוד הבבלי על אלפי דפיו מחולק לסוגיות רבות הנוגעות כמעט בכל תחומי החיים, מסוגיות הלכתיות העוסקות בפרטי פרטים ועד סיפורי אגדה מופלאים בנושאים שונים. מאחורי כל שורה מתקיימים דיונים שונים חוצי דורות המציגים נקודות מבט שונות, כאשר דרך הדיון המשותף מנסים להגיע לאמת.
זוהי השנה השנייה של תכנית "הסוגיא האהובה" בה אנו מזמינים מרצים ממגוון רחב של עיון תלמודי מרבנים ואנשי רוח ועד אמנים ועיתונאים לבחור סוגיא מן התלמוד אשר הם רואים בה עניין וחשיבות או שמסמלת בענייהם את העיסוק התלמודי ולהציג את זווית הראיה שלהם מתוך הטקסטים השזורים לאורך ההיסטוריה ועד החיבור למציאות העכשווית.
"סוגיא אהובה זה כמעט כמו סיפורי אהבה אחרים, לא לכל אחד יש אותה אהבה, לא לכולם יש אותו סוג של חלום, לא לכל אחד יש אותו סוג של ראיה."
הרב עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ)
הפרוייקטים שלנו


אודות התלמוד המבואר

"מבחינות רבות נחשב התלמוד לספר היותר חשוב בתרבות היהודית והריהו בחינת חוט השדרה של יצירתה ושל חיי עם ישראל בכלל... אין לך ספר אחר שהשפיע כל כך על מהלך החיים היהודיים… התלמוד כולל בתוכו את אוצר החכמה היהודית של עם ישראל במשך אלפי שנים, בהיותו אוסף של חוק, אגדה ופילוסופיה, של שיטה לוגית מיוחדת, של חכמת חיים מעשית, של היסטוריה ומדע של סיפורי מעשיות ושל הומור..."

הרב עדין אבן ישראל – "התלמוד לכל".

לדף התלמוד המבואר

תוכנית "הסוגיא האהובה"
  
"סוגיא אהובה זה כמעט כמו סיפורי אהבה אחרים, לא לכל אחד יש אותה אהבה, לא לכולם יש אותו סוג של חלום, לא לכל אחד יש אותו סוג של ראיה." הרב עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ)

סדרת השיעורים בתלמוד במרכז שטיינזלץ. השיעורים צולמו והועלו לאתר בצירוף דף הלימוד.