סוגיא אהובה
"מנצפ"ך צופים אמרום ותרגום המקרא לארמית"
פרופ' משה בר-אשר | ט' ניסן 17.04
הדיון על קביעת האותיות הסופיות ותרגום המקרא והנביאים.
נשיא האקדמיה ללשון העברית, חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, חתן פרס ישראל , פרס בן-צבי, פרס רוטשילד ופרס א.מ.ת.
תקציר הסוגיא

הסוגיא פותחת במימרא "מנצפ"ך צופים אמרום" – הנביאים ('צופים') אמרו שיש לכתוב את האותיות: מ"ם, נו"ן צד"י, פ"ה, כ"ף בסוף מילה בצורה שונה ('אותיות סופיות'). הגמרא תוהה כיצד ייתכן שהנביאים חידשו דבר בצורת כתיבת התורה, הרי נאמר "אלה המצות אשר צוה ה' את משה אל בני ישראל בהר סיני" (ויקרא כז,לד), ומכאן למדו שנביא אינו רשאי לחדש דבר לאחר מתן תורה. שאלה נוספת יש להקשות על קביעה זו, הרי מכיוון שלוחות הברית היו חקוקים בכל עוביים מצד לצד, קיימת מסורת שתוך האותיות מ"ם וסמ"ך שבלוחות היו תלויים באויר באופן ניסי. אם כן צורת כתיבת האותיות הסופיות קדומה ביותר ולא תוקנה על ידי הצופים. הגמרא מתרצת שאכן היו באותיות אלו שני צורות, וצופים תיקנו שבאמצע מילה יכתבו בצורה אחת ובסוף מילה בצורה השנייה. גם תירוץ זה אינו מקובל על הגמרא שהרי נמצא עדיין שהצופים קבעו באיזה אופן יכתבו בסוף מילה ובאיזה אופן מאמצע מילה. לכן מסיקה הגמרא שגם האופן בו כתבו באמצע המילה ובו כתבו בסוף המילה היה ידוע מסיני, אמנם במהלך הדורות שכחו כיצד כותבים ובאו הצופים והזכירו מהי הצורה הנכונה בה יש לכתוב.

בדומה לכך דנה הגמרא במקורם של תרגומי המקרא. המסורת היא שתרגום התורה המצוי בארמית ומשתמשים בו בבתי הכנסת נכתב על ידי אונקלוס הגר בהדרכת רבי אליעזר ורבי יהושע, ותרגום של נביאים נכתב על ידי יונתן בן עוזיאל על פי מסורת מהנביאים חגי זכריה ומלאכי. שואלת הגמרא כיצד ייתכן שאונקלוס תרגם את התורה, הרי הפסוק "ויקראו בספר תורת האלהים מפרש ושום שכל ויבינו במקרא" (נחמיה ח, ח) מתאר את קריאת התורה בימי עזרא וכך יש לפרשו: "ויקראו בספר תורת האלהים" זה מקרא. "מפרש" זה תרגום המקרא לארמית. "ושום שכל" אלו הפסוקים (שחילקו את קריאת התורה לפסוקים). "ויבינו במקרא" אלו פיסקי טעמים ('טעמי המקרא') – אם כן התרגום היה קיים כבר בראשית ימי בית שני, ולא תורגם על ידי אונקלוס. שוב משיבה הגמרא: שכחום וחזרו ויסדום.

בקשר לתרגום הנביאים מסופר: כשתרגמו יונתן בן עוזיאל נזדעזעה ארץ ישראל ארבע מאות פרסה על ארבע מאות פרסה, ויצאה בת קול ואמרה: "מי הוא זה שגילה סתריי לבני אדם". עמד יונתן בן עוזיאל על רגליו ואמר: "אני הוא זה שגליתי סתריך לבני אדם, גלוי וידוע לפניך שלא לכבודי עשיתי, ולא לכבוד בית אבא, אלא לכבודך עשיתי, שלא ירבו מחלוקת בישראל", שאם אין תרגום מקובל לפסוקים סתומים, יבואו לידי מחלוקת בדבר משמעותם. ומסופר גם שכשהוא רצה להמשיך לתרגם את הכתובים, יצתה בת קול ואמרה לו: "דייך" (מספיק). הגמרא מסבירה שזה מפני גילוי קץ המשיח (מתי המשיח עתיד לבוא) המצוי בספר דניאל. הגמרא ממשיכה ומבררת מדוע בתרגום התורה לא הזדעזעה הארץ ובתרגום נביאים הזדעזעה. עונה הגמרא: דברי התורה מפורשים ותרגומה אינו מגלה סתרים, אך בדברי הנביאים יש דברים סתומים שהתרגום מגלה. הגמרא מדגימה את גילוי הסודות של תרגום הנביאים בפסוק: "ביום ההוא יגדל המספד בירושלים כמספד הדדרימון בבקעת מגידון" (זכריה יב, יא). אף שלא מצאנו במקרא מעשה זה של הדדרימון בבקעת מגידון הוא מוסבר על ידי התרגום כך:"ביומא [ביום] ההוא יסגי מספדא [יגדל המספד] בירושלים כמספדא [כמספד] אחאב בר עמרי דקטל יתיה [שהרג אותו] הדדרימון בן טברימון ברמות גלעד וכמספדא [וכמספד] יאשיה בר אמון דקטל יתיה [שהרג אותו] פרעה חגירא [נכה] בבקעת מגידו".

תשע
"במשך יותר מאלפיים השנים שהגמרא קיימת, עסקו בחומר זה רבבות חכמים. טובי המוחות של עם ישראל הקדישו את חייהם כולם בהתמדה עצומה ללימוד הגמרא. משום כך לא ייפלא כי לעיתים דומה לו ללומד שכמעט אינו יכול לחדש דבר, שהרי כל נושא, כל עניין וכל משפט כבר עברו עליו כל כך הרבה חכמים מופלגים, שדנו בו מכל זוויות הראייה. ואף על פי כן, עם זאת לא נחתם בכל עת, בכל יום ממש מוצאים העוסקים בגמרא דברים חדשים ונקודות חדשות של הסתכלות. ברור, לא כל אדם מסוגל לבנות שיטות מושלמות גדולות בתחום זה כמו בתחומים אחרים, אולם דומה כי זווית הראייה המיוחדת של כל אדם לעצמו נותנת לו את האפשרות לראות דבר מה, לעיתים נקודה קטנה באור חדש."
הרב עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ)
התלמוד הבבלי על אלפי דפיו מחולק לסוגיות רבות הנוגעות כמעט בכל תחומי החיים, מסוגיות הלכתיות העוסקות בפרטי פרטים ועד סיפורי אגדה מופלאים בנושאים שונים. מאחורי כל שורה מתקיימים דיונים שונים חוצי דורות המציגים נקודות מבט שונות, כאשר דרך הדיון המשותף מנסים להגיע לאמת.
זוהי השנה השנייה של תכנית "הסוגיא האהובה" בה אנו מזמינים מרצים ממגוון רחב של עיון תלמודי מרבנים ואנשי רוח ועד אמנים ועיתונאים לבחור סוגיא מן התלמוד אשר הם רואים בה עניין וחשיבות או שמסמלת בענייהם את העיסוק התלמודי ולהציג את זווית הראיה שלהם מתוך הטקסטים השזורים לאורך ההיסטוריה ועד החיבור למציאות העכשווית.
"סוגיא אהובה זה כמעט כמו סיפורי אהבה אחרים, לא לכל אחד יש אותה אהבה, לא לכולם יש אותו סוג של חלום, לא לכל אחד יש אותו סוג של ראיה."
הרב עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ)
הפרוייקטים שלנו


אודות התלמוד המבואר

"מבחינות רבות נחשב התלמוד לספר היותר חשוב בתרבות היהודית והריהו בחינת חוט השדרה של יצירתה ושל חיי עם ישראל בכלל... אין לך ספר אחר שהשפיע כל כך על מהלך החיים היהודיים… התלמוד כולל בתוכו את אוצר החכמה היהודית של עם ישראל במשך אלפי שנים, בהיותו אוסף של חוק, אגדה ופילוסופיה, של שיטה לוגית מיוחדת, של חכמת חיים מעשית, של היסטוריה ומדע של סיפורי מעשיות ושל הומור..."

הרב עדין אבן ישראל – "התלמוד לכל".

לדף התלמוד המבואר

תוכנית "הסוגיא האהובה"
  
"סוגיא אהובה זה כמעט כמו סיפורי אהבה אחרים, לא לכל אחד יש אותה אהבה, לא לכולם יש אותו סוג של חלום, לא לכל אחד יש אותו סוג של ראיה." הרב עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ)

סדרת השיעורים בתלמוד במרכז שטיינזלץ. השיעורים צולמו והועלו לאתר בצירוף דף הלימוד.