סוגיא אהובה
'השותפים שרצו': עיון בבא בתרא ב ע"א-ג ע"א
פרופ' יהונתן גארב | א' אדר 27.02
פרופסור לקבלה, וראש החוג למחשבת ישראל באונ' העברית, זוכה פרס  גרשם שלום לחקר הקבלה וחבר במערכת "קבלה: כתב עת לחקר כתבי המיסטיקה היהודית"
הסוגיא הדנה ביחס בין שותפים לחצר דרך הזכות לפרטיות
תקציר הסוגיא
המשנה בתחילת מסכת בבא בתרא פותחת בדיני חלוקת שותפות חצר: "השותפין שרצו לעשות מחיצה בחצר - בונין את הכותל באמצע". הגמרא מבררת מהו הביטוי 'מחיצה', אפשרות אחת לפרש שמחיצה היא כותל, ומשמעות הדבר שכיוון שהשותפים רצו לבנות כותל בונים, אבל אם אחד מהם אינו רוצה, על אף שהם מחלקים את החצר השני אינו יכול לכפות אותו לבנות כותל. מכאן ניתן להסיק ש'היזק ראיה' אינו נחשב היזק, שהרי לא כופים אותו לבנות כותל אף שכל אחד יכול לראות את החלק של חברו. אפשרות נוספת לפרש ש'מחיצה' משמעותה חלוקה, ופירוש המשנה הוא כך: השותפים שרצו לעשות חלוקה בחצר, מחייבים אותם לבנות כותל. אפילו אם אחד מבעלי החצר אינו מעוניין בכותל אנו מחייבים אותו לתת משטחו ולהשתתף בעלויות הבנייה. מכאן ניתן להסיק ש'היזק ראיה' נחשב היזק, וכל אחד מבעלי החצר יכול לדרוש מהשני לסלק את ההיזק על ידי כפייתו להשתתף בבניית כותל.

הגמרא מקשה על ההבנה הראשונה שמחיצה היא כותל, מדוע נאמר בסוף המשנה "בונין את הכותל" הרי אנו עוסקים במחיצה, והיה יותר נכון לכתוב "בונין אותו". ומתרצת הגמרא שאם היה כתוב רק 'בונין אותו' היה מקום לחשוב שלא צריך לבנות כותל ומספיק לשים חציצה כל שהיא ואין צורך לבנות כותל ממש, ולכן הייתה צריכה המשנה לכתוב בפירוש "בונין את הכותל".

על ההבנה השנייה שמחיצה היא חלוקה מקשה הגמרא, מדוע נאמר "לעשות מחיצה" הרי מתאים יותר לומר 'לחצות'. הגמרא עונה שלשון זו היא לשון בני אדם, שנוהגים לומר אחד לשני 'נעשה חלוקה'. הגמרא ממשיכה ושואלת על הבנה זו, אם היזק ראיה נחשב היזק ומחיצה פירושה חלוקה, מדוע דווקא כשרצו השותפים לעשות חלוקה כופים אותם לבנות את הכותל, הרי גם כשאחד מתנגד לחלוקה רשאי השני לבקש חלוקה ואז יהיה חייב השני להשתתף בבניית הכותל. ואכן הגמרא מסכימה שכך יש לומר בחצר רגילה, ובה מספיק שאחד מן השותפים ירצה לפרק את השותפות כדי לחייב את שניהם בבניית כותל. אמנם המשנה שלנו אינה עוסקת בחלוקת חצר רגילה, אלא בחלוקת חצר קטנה שלאחר חלוקתה לא יהיה בה מספיק מקום לכל אחד. רק בחצר כזו צריך את הרצון של שניהם כדי לחלק אותה ולכפות אותם לבנות כותל, ואם רק אחד רוצה לחלוק השני יכול למנוע את החלוקה. הגמרא מוסיפה שבחצר כזו גם לאחר ההסכמה יכול כל אחד מהשותפים לחזור בו ולבקש את המשך השותפות, ולכן יש להסביר שהמשנה מדברת שהם עשו קניין לחיזוק ההסכמה לחלוק את החצר, ובאופן זה החלוקה נעשית על ידי הסכמה בין שניהם ללא אפשרות להתחרט, וממילא יש לבנות כותל. 

במהלך הסוגיא הגמרא מנסה להביא ראיות שנות לשני האפשרויות, ראה בפירוט מהלך הסוגיא.
תשע
"במשך יותר מאלפיים השנים שהגמרא קיימת, עסקו בחומר זה רבבות חכמים. טובי המוחות של עם ישראל הקדישו את חייהם כולם בהתמדה עצומה ללימוד הגמרא. משום כך לא ייפלא כי לעיתים דומה לו ללומד שכמעט אינו יכול לחדש דבר, שהרי כל נושא, כל עניין וכל משפט כבר עברו עליו כל כך הרבה חכמים מופלגים, שדנו בו מכל זוויות הראייה. ואף על פי כן, עם זאת לא נחתם בכל עת, בכל יום ממש מוצאים העוסקים בגמרא דברים חדשים ונקודות חדשות של הסתכלות. ברור, לא כל אדם מסוגל לבנות שיטות מושלמות גדולות בתחום זה כמו בתחומים אחרים, אולם דומה כי זווית הראייה המיוחדת של כל אדם לעצמו נותנת לו את האפשרות לראות דבר מה, לעיתים נקודה קטנה באור חדש."
הרב עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ)
התלמוד הבבלי על אלפי דפיו מחולק לסוגיות רבות הנוגעות כמעט בכל תחומי החיים, מסוגיות הלכתיות העוסקות בפרטי פרטים ועד סיפורי אגדה מופלאים בנושאים שונים. מאחורי כל שורה מתקיימים דיונים שונים חוצי דורות המציגים נקודות מבט שונות, כאשר דרך הדיון המשותף מנסים להגיע לאמת.
זוהי השנה השנייה של תכנית "הסוגיא האהובה" בה אנו מזמינים מרצים ממגוון רחב של עיון תלמודי מרבנים ואנשי רוח ועד אמנים ועיתונאים לבחור סוגיא מן התלמוד אשר הם רואים בה עניין וחשיבות או שמסמלת בענייהם את העיסוק התלמודי ולהציג את זווית הראיה שלהם מתוך הטקסטים השזורים לאורך ההיסטוריה ועד החיבור למציאות העכשווית.
"סוגיא אהובה זה כמעט כמו סיפורי אהבה אחרים, לא לכל אחד יש אותה אהבה, לא לכולם יש אותו סוג של חלום, לא לכל אחד יש אותו סוג של ראיה."
הרב עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ)
הפרוייקטים שלנו


אודות התלמוד המבואר

"מבחינות רבות נחשב התלמוד לספר היותר חשוב בתרבות היהודית והריהו בחינת חוט השדרה של יצירתה ושל חיי עם ישראל בכלל... אין לך ספר אחר שהשפיע כל כך על מהלך החיים היהודיים… התלמוד כולל בתוכו את אוצר החכמה היהודית של עם ישראל במשך אלפי שנים, בהיותו אוסף של חוק, אגדה ופילוסופיה, של שיטה לוגית מיוחדת, של חכמת חיים מעשית, של היסטוריה ומדע של סיפורי מעשיות ושל הומור..."

הרב עדין אבן ישראל – "התלמוד לכל".

לדף התלמוד המבואר

תוכנית "הסוגיא האהובה"
  
"סוגיא אהובה זה כמעט כמו סיפורי אהבה אחרים, לא לכל אחד יש אותה אהבה, לא לכולם יש אותו סוג של חלום, לא לכל אחד יש אותו סוג של ראיה." הרב עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ)

סדרת השיעורים בתלמוד במרכז שטיינזלץ. השיעורים צולמו והועלו לאתר בצירוף דף הלימוד.