סוגיא אהובה
מודעא רבה לאורייתא - על ברית, כפייה ואהבה
שלומית רביצקי טור-פז | ח' אדר 06.03
ראש בית המדרש אלול, עורכת דין, מרצה ומנחת קבוצות בנושאי יהדות, חברה, מגדר ומשפט, בעלת תואר ראשון ושני במשפטים
ההסוגיא המספרת על מתן התורה והדרך בה ניתנה
תקציר הסוגיא
הסוגיא בפותחת בדרשתו של רב אבדימי בן חמא על הפסוק "ויתיצבו בתחתית ההר" (שמות יט,יז). שנאמר על בני ישראל בשעת מתן תורה. על פי הדרשה המילה 'תחתית' רומזת שישראל עמדו מתחת להר ממש, ומכאן לומדים הקדוש ברוך הוא הפך את הר סיני עליהם ואמר להם: 'אם אתם מקבלים את התורה מוטב, ואם לא תחת ההר תהיה קבורתכם'. רב אחא בר יעקב אומר על דרשה זו שמכאן ניתן ללמוד טענה והתנצלות למי שלא קיים את התורה שיכול לומר: 'קבלת התורה הייתה מאונס ולא מרצון'. רבא מוסיף ואומר שאף על פי כן בימי אחשורוש, לאחר נס פורים, קיבלו היהודים את התורה על עצמם מתוך רצון, עניין זה נרמז בפסוק: "קִיְּמוּ וְקִבְּלוּ הַיְּהוּדִים" (אסתר ט,כז), שכך יש לפרשו: היהודים קיימו מרצון את מה שכבר קיבלו על עצמם בעבר מאונס. 

בדומה לכך דרש חזקיה את דברי הפסוק בתהילים "משמים השמעת דין ארץ יראה ושקטה". 'משמים השמעת דין' – נתת את התורה, 'ארץ יראה' – הארץ שהייתה בהתחלה ביראה ופחד, 'שקטה' – נרגעה מן הפחד. שהקדוש ברוך הוא התנה בשעת בריאת העולם עם הנבראים: 'אם ישראל מקבלים התורה - אתם מתקיימין, ואם לאו - אני מחזיר אתכם לתוהו ובוהו'. תנאי זה נדרש על ידי ריש לקיש בפסוק המתאר את סיום מעשי הבריאה "ויהי ערב ויהי בקר יום השישי" (בראשית א,לד). הסיבה שבגללה הוסיפו ה' למילה 'השישי' היא כדי לרמז שקיום הבריאה תלוי ביום שישי הידוע  שהוא ו' בסיון שבו קיבלו ישראל את התורה.

הגמרא בהמשך הסוגיא מתמקדת באמירת ישראל 'נעשה ונשמע': "וַיֹּאמְרוּ כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר יְיָ נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע" (שמות כד,ז), באמירה זו הקדימו ישראל את קבלת הדברים לידיעתם והבנתם, הם הסכימו על קבלת התורה לפני שידעו מה היא. הגמרא אומרת שבאותה שעה באו שש מאות אלף מלאכי השרת וקשרו בראשו של כל אחד ואחד מישראל (שמנו באותו זמן שש מאות אלף אנשים) שני כתרים, אחד כנגד 'נעשה' ואחד כנגד 'נשמע'. כתרים אלו היו על ישראל עד שחטאו בחטא העגל ואז ניטלו מהם הכתרים. הגמרא מציינת את שמשה רבינו נטל כתרים אלו, ובעתיד לבוא יוחזרו הכתרים לישראל.

ממשיכה הגמרא בעניין זה ואומרת שבשעה שישראל הקדימו את אמירת 'נעשה' לאמירת 'נשמע' יצאה בת קול שיבחה אותם ואמרה: "מי גילה לבני רז (סוד) זה שמלאכי השרת משתמשים בו". קבלת הדבר לפני הידיעה מהו היא תכונה מלאכית כפי שכתוב בפסוק "בָּרֲכוּ יְיָ מַלְאָכָיו גִּבֹּרֵי כֹחַ עֹשֵׂי דְבָרוֹ לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל דְּבָרוֹ" (תהילים קג,כ), המלאכים קודם כל עושים ואחר כל שומעים. מפני הקדמה זו נמשלו ישראל בפסוק "כְּתַפּוּחַ בַּעֲצֵי הַיַּעַר כֵּן דּוֹדִי בֵּין הַבָּנִים" (שיר השירים ב,ג), לתפוח. תפוח הוא הפרי היחיד שפריו (פריחת עליו) קודם להתכסותו בעלים.
תשע
"במשך יותר מאלפיים השנים שהגמרא קיימת, עסקו בחומר זה רבבות חכמים. טובי המוחות של עם ישראל הקדישו את חייהם כולם בהתמדה עצומה ללימוד הגמרא. משום כך לא ייפלא כי לעיתים דומה לו ללומד שכמעט אינו יכול לחדש דבר, שהרי כל נושא, כל עניין וכל משפט כבר עברו עליו כל כך הרבה חכמים מופלגים, שדנו בו מכל זוויות הראייה. ואף על פי כן, עם זאת לא נחתם בכל עת, בכל יום ממש מוצאים העוסקים בגמרא דברים חדשים ונקודות חדשות של הסתכלות. ברור, לא כל אדם מסוגל לבנות שיטות מושלמות גדולות בתחום זה כמו בתחומים אחרים, אולם דומה כי זווית הראייה המיוחדת של כל אדם לעצמו נותנת לו את האפשרות לראות דבר מה, לעיתים נקודה קטנה באור חדש."
הרב עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ)
התלמוד הבבלי על אלפי דפיו מחולק לסוגיות רבות הנוגעות כמעט בכל תחומי החיים, מסוגיות הלכתיות העוסקות בפרטי פרטים ועד סיפורי אגדה מופלאים בנושאים שונים. מאחורי כל שורה מתקיימים דיונים שונים חוצי דורות המציגים נקודות מבט שונות, כאשר דרך הדיון המשותף מנסים להגיע לאמת.
זוהי השנה השנייה של תכנית "הסוגיא האהובה" בה אנו מזמינים מרצים ממגוון רחב של עיון תלמודי מרבנים ואנשי רוח ועד אמנים ועיתונאים לבחור סוגיא מן התלמוד אשר הם רואים בה עניין וחשיבות או שמסמלת בענייהם את העיסוק התלמודי ולהציג את זווית הראיה שלהם מתוך הטקסטים השזורים לאורך ההיסטוריה ועד החיבור למציאות העכשווית.
"סוגיא אהובה זה כמעט כמו סיפורי אהבה אחרים, לא לכל אחד יש אותה אהבה, לא לכולם יש אותו סוג של חלום, לא לכל אחד יש אותו סוג של ראיה."
הרב עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ)
הפרוייקטים שלנו


אודות התלמוד המבואר

"מבחינות רבות נחשב התלמוד לספר היותר חשוב בתרבות היהודית והריהו בחינת חוט השדרה של יצירתה ושל חיי עם ישראל בכלל... אין לך ספר אחר שהשפיע כל כך על מהלך החיים היהודיים… התלמוד כולל בתוכו את אוצר החכמה היהודית של עם ישראל במשך אלפי שנים, בהיותו אוסף של חוק, אגדה ופילוסופיה, של שיטה לוגית מיוחדת, של חכמת חיים מעשית, של היסטוריה ומדע של סיפורי מעשיות ושל הומור..."

הרב עדין אבן ישראל – "התלמוד לכל".

לדף התלמוד המבואר

תוכנית "הסוגיא האהובה"
  
"סוגיא אהובה זה כמעט כמו סיפורי אהבה אחרים, לא לכל אחד יש אותה אהבה, לא לכולם יש אותו סוג של חלום, לא לכל אחד יש אותו סוג של ראיה." הרב עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ)

סדרת השיעורים בתלמוד במרכז שטיינזלץ. השיעורים צולמו והועלו לאתר בצירוף דף הלימוד.