סוגיא אהובה
ירושלים של שלום
ח"כ יהודה גליק | ז' ניסן 03.04
חבר הכנסת מטעם הליכוד ופעיל למען עלייה להר הבית.
הסוגיא הדנה בבתי ירושלים ולמי הם שייכים.
תקציר הסוגיא
לעניין צרעת הבתים (כתמים הנוצרים בקירות הבית ובאופנים מסוימים הם מטמאים את הבית) נאמר בתורה "כִּי תָבֹאוּ אֶל אֶרֶץ כְּנַעַן אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם לַאֲחֻזָּה וְנָתַתִּי נֶגַע צָרַעַת בְּבֵית אֶרֶץ אֲחֻזַּתְכֶם" (ויקרא יד,לד), ומכאן למדו שרק בתים הנמצאים במקום שניתן לישראל כאחוזה, שחולק לשבטי ישראל נטמאים בטומאת צרעת הבתים. בברייתא העוסקת בטומאת צרעת בבתי ירושלים, נאמר שבתי ירושלים אינם נחשבים 'אחזתכם' ולכן אינם מקבלים טומאת נגעים, ורבי יהודה חולק סובר שבתי ירושלים מקבלים טומאת נגעים, ורק מקום המקדש אינו מקבל טומאת נגעים.

הגמרא מעירה ששורש מחלוקתם של חכמים ורבי יהודה הוא האם העיר ירושלים התחלקה כשאר ארץ ישראל לשבטים או שהיא רכוש של כל העם ואינה שייכת לשבט מסוים. העיר ירושלים נמצאת בנחלת שבט בנימין (וחלקה מתפשט לנחלת שבט יהודה). רבי יהודה סובר שהבעלות של שבט בנימין על ירושלים אינה שונה מהבעלות על שאר ארץ ישראל, והיא רכוש פרטי של בני בנימין. חכמים חולקים עליו וסוברים שירושלים אינה נחלה פרטית, אלא שייכת לכל העם. לדעתם ירושלים לא הייתה שייכת לשבט בנימין, אלא רק פרווריה וסביבתה היו בבעלות בנימין. 

הגמרא מוסיפה שמחלוקת זו באה לידי ביטוי בברייתות שונות שסוברות כאחת מן השיטות. בברייתא אחת נאמר לעניין החלוקה של מקום המקדש בין שבט יהודה לבנימין כך: "מה היה בחלקו של יהודה - הר הבית, הלשכות (שבמקדש) והעזרות (עזרת נשים, עזרת ישראל ועזרת כהנים). ומה היה בחלקו של בנימין - אולם, והיכל, ובית קדשי הקדשים. ורצועה היתה יוצאה מחלקו של יהודה ונכנסת לחלקו של בנימין, ובה (באותה רצועה) היה מזבח בנוי. ובנימין הצדיק היה מצטער עליה לבלעה בכל יום (אנשי שבט בנימין רצו מאוד שחלק קטן זה יהיה בחלקם), שנאמר חופף עליו (מציק לו) כל היום". ומוסיפה הברייתא לומר על צערו של בנימים שלא כל המזבח בנוי בחלקו: "לפיכך זכה בנימין הצדיק ונעשה אושפיזכן (מארח) לגבורה, שנאמר ובין כתפיו שכן". הרי שלפי ברייתא זו ירושלים ומקום המקדש היו נחלתם של שבטי יהודה ובנימין. בברייתא אחרת נאמר שאסור להשכיר בתים בירושלים, כיוון שהבתים אינם רכוש פרטי של היושבים בהם. הרי שלפי הברייתא הזו ירושלים לא התחלקה לשבטים והיא שייכת לכל העם.

תשע
"במשך יותר מאלפיים השנים שהגמרא קיימת, עסקו בחומר זה רבבות חכמים. טובי המוחות של עם ישראל הקדישו את חייהם כולם בהתמדה עצומה ללימוד הגמרא. משום כך לא ייפלא כי לעיתים דומה לו ללומד שכמעט אינו יכול לחדש דבר, שהרי כל נושא, כל עניין וכל משפט כבר עברו עליו כל כך הרבה חכמים מופלגים, שדנו בו מכל זוויות הראייה. ואף על פי כן, עם זאת לא נחתם בכל עת, בכל יום ממש מוצאים העוסקים בגמרא דברים חדשים ונקודות חדשות של הסתכלות. ברור, לא כל אדם מסוגל לבנות שיטות מושלמות גדולות בתחום זה כמו בתחומים אחרים, אולם דומה כי זווית הראייה המיוחדת של כל אדם לעצמו נותנת לו את האפשרות לראות דבר מה, לעיתים נקודה קטנה באור חדש."
הרב עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ)
התלמוד הבבלי על אלפי דפיו מחולק לסוגיות רבות הנוגעות כמעט בכל תחומי החיים, מסוגיות הלכתיות העוסקות בפרטי פרטים ועד סיפורי אגדה מופלאים בנושאים שונים. מאחורי כל שורה מתקיימים דיונים שונים חוצי דורות המציגים נקודות מבט שונות, כאשר דרך הדיון המשותף מנסים להגיע לאמת.
זוהי השנה השנייה של תכנית "הסוגיא האהובה" בה אנו מזמינים מרצים ממגוון רחב של עיון תלמודי מרבנים ואנשי רוח ועד אמנים ועיתונאים לבחור סוגיא מן התלמוד אשר הם רואים בה עניין וחשיבות או שמסמלת בענייהם את העיסוק התלמודי ולהציג את זווית הראיה שלהם מתוך הטקסטים השזורים לאורך ההיסטוריה ועד החיבור למציאות העכשווית.
"סוגיא אהובה זה כמעט כמו סיפורי אהבה אחרים, לא לכל אחד יש אותה אהבה, לא לכולם יש אותו סוג של חלום, לא לכל אחד יש אותו סוג של ראיה."
הרב עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ)
הפרוייקטים שלנו


אודות התלמוד המבואר

"מבחינות רבות נחשב התלמוד לספר היותר חשוב בתרבות היהודית והריהו בחינת חוט השדרה של יצירתה ושל חיי עם ישראל בכלל... אין לך ספר אחר שהשפיע כל כך על מהלך החיים היהודיים… התלמוד כולל בתוכו את אוצר החכמה היהודית של עם ישראל במשך אלפי שנים, בהיותו אוסף של חוק, אגדה ופילוסופיה, של שיטה לוגית מיוחדת, של חכמת חיים מעשית, של היסטוריה ומדע של סיפורי מעשיות ושל הומור..."

הרב עדין אבן ישראל – "התלמוד לכל".

לדף התלמוד המבואר

תוכנית "הסוגיא האהובה"
  
"סוגיא אהובה זה כמעט כמו סיפורי אהבה אחרים, לא לכל אחד יש אותה אהבה, לא לכולם יש אותו סוג של חלום, לא לכל אחד יש אותו סוג של ראיה." הרב עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ)

סדרת השיעורים בתלמוד במרכז שטיינזלץ. השיעורים צולמו והועלו לאתר בצירוף דף הלימוד.