סוגיא אהובה
מתי מתחילים החיים
פרופ' יוסף שנקר | י"ב אייר 08.05
הסוגיא הדנה במעמדו של העובר דרך הדיון על זכותה של אלמנה לאכול בתרומה
תקציר הסוגיא
הכהן וכל בני ביתו (אשתו, בניו, בנותיו ועבדיו) רשאים לאכול תרומה. אפילו אם אשת הכהן היא בת ישראל, משעת נישואיה לכהן היא רשאית לאכול תרומה. מצד שני בת כהן שנישאה לישראל (שאינו כהן) נאסרת באכילת תרומה, אך אם מת הכהן או שהתגרשה ממנו ללא ילדים, רשאית בחזרה לאכול תרומה. 

הסוגיא שלנו עוסקת בברור מעמדה של אישה שנבעלה מחוץ למסגרת נישואים או שנישואיה לא היו תקפים. אם מדובר בבבת כהן שנאנסה או התפתתה לבעילת ישראל כשר או שנישאה לשוטה שקידושיו אינם תקפים, היא לא נפסלה בעצם  הביאה והיא רשאית להמשיך לאכול תרומה. אבל אם היא התעברה בביאה זו, נאסר עליה להמשיך לאכול תרומה מחמת העובר שאינו כהן. וכן להיפך בת ישראל שנאנסה או התפתתה לבעילת כהן או שנישאה לשוטה שקידושיו אינם תקפים, אינה רשאית להתחיל לאכול תרומה מחמת בעילת הכהן, אך אם היא התעברה ממנו היא רשאית לאכול תרומה לאחר שתלד מחמת  בנה הכהן.

בנוגע לבת כהן שנבעלה לישראל ויכולה להמשיך לאכול תרומה עד שיתברר שהיא מעוברת, מבררת הגמרא מדוע לא חוששים שהיא אכן התעברה ואוסרים עליה לאכול תרומה מיד לאחר הבעילה עד שיתברר שהיא אינה מעוברת. בדומה לכך שנינו בברייתא שבת כהן שנישאה לישראל ומת בעלה באותו יום, יכולה מיד לחזור לאכול תרומה – וגם כאן יש לברר מדוע לא חוששים שהיא התעברה בביאה ראשונה ונפסלה מאכילת תרומה מחמת עוברה הישראלי.

הגמרא עונה שאכן במקרים אלו יש לחשוש שהיא התעברה אפילו על ידי ביאה אחת, אך גם אם היא בהריון לא נאסר עליה מיד לאחר הביאה לאכול תרומה, אלא רק לאחר ארבעים ימים. שבארבעים הימים הראשונים של ההריון העובר אינו נחשב לנפש חיה והרי הוא כסתם מים ("מיא בעלמא") בגופה. המשנה והברייתא שהתירו לה לאכול תרומה עסקו בארבעים הימים הללו, שבהם אפילו אם היא מעוברת היא עדיין לא נאסרה באילת תרומה מחמת העובר. ולאחר ארבעים ימים אכן היא תיאסר באכילת תרומה עד שיתברר באופן וודאי שהיא אינה מעוברת.
תשע
"במשך יותר מאלפיים השנים שהגמרא קיימת, עסקו בחומר זה רבבות חכמים. טובי המוחות של עם ישראל הקדישו את חייהם כולם בהתמדה עצומה ללימוד הגמרא. משום כך לא ייפלא כי לעיתים דומה לו ללומד שכמעט אינו יכול לחדש דבר, שהרי כל נושא, כל עניין וכל משפט כבר עברו עליו כל כך הרבה חכמים מופלגים, שדנו בו מכל זוויות הראייה. ואף על פי כן, עם זאת לא נחתם בכל עת, בכל יום ממש מוצאים העוסקים בגמרא דברים חדשים ונקודות חדשות של הסתכלות. ברור, לא כל אדם מסוגל לבנות שיטות מושלמות גדולות בתחום זה כמו בתחומים אחרים, אולם דומה כי זווית הראייה המיוחדת של כל אדם לעצמו נותנת לו את האפשרות לראות דבר מה, לעיתים נקודה קטנה באור חדש."
הרב עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ)
התלמוד הבבלי על אלפי דפיו מחולק לסוגיות רבות הנוגעות כמעט בכל תחומי החיים, מסוגיות הלכתיות העוסקות בפרטי פרטים ועד סיפורי אגדה מופלאים בנושאים שונים. מאחורי כל שורה מתקיימים דיונים שונים חוצי דורות המציגים נקודות מבט שונות, כאשר דרך הדיון המשותף מנסים להגיע לאמת.
זוהי השנה השנייה של תכנית "הסוגיא האהובה" בה אנו מזמינים מרצים ממגוון רחב של עיון תלמודי מרבנים ואנשי רוח ועד אמנים ועיתונאים לבחור סוגיא מן התלמוד אשר הם רואים בה עניין וחשיבות או שמסמלת בענייהם את העיסוק התלמודי ולהציג את זווית הראיה שלהם מתוך הטקסטים השזורים לאורך ההיסטוריה ועד החיבור למציאות העכשווית.
"סוגיא אהובה זה כמעט כמו סיפורי אהבה אחרים, לא לכל אחד יש אותה אהבה, לא לכולם יש אותו סוג של חלום, לא לכל אחד יש אותו סוג של ראיה."
הרב עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ)
הפרוייקטים שלנו


אודות התלמוד המבואר

"מבחינות רבות נחשב התלמוד לספר היותר חשוב בתרבות היהודית והריהו בחינת חוט השדרה של יצירתה ושל חיי עם ישראל בכלל... אין לך ספר אחר שהשפיע כל כך על מהלך החיים היהודיים… התלמוד כולל בתוכו את אוצר החכמה היהודית של עם ישראל במשך אלפי שנים, בהיותו אוסף של חוק, אגדה ופילוסופיה, של שיטה לוגית מיוחדת, של חכמת חיים מעשית, של היסטוריה ומדע של סיפורי מעשיות ושל הומור..."

הרב עדין אבן ישראל – "התלמוד לכל".

לדף התלמוד המבואר

תוכנית "הסוגיא האהובה"
  
"סוגיא אהובה זה כמעט כמו סיפורי אהבה אחרים, לא לכל אחד יש אותה אהבה, לא לכולם יש אותו סוג של חלום, לא לכל אחד יש אותו סוג של ראיה." הרב עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ)

סדרת השיעורים בתלמוד במרכז שטיינזלץ. השיעורים צולמו והועלו לאתר בצירוף דף הלימוד.