סוגיא אהובה
ברכת האורח
אליהו ברקת | י"א סיון 05.06
ראש בית המדרש "ממזרח שמש" וסמנכ"ל כל ישראל חברים
דרך הסיפור על ר' אבהו שערך סעודה לכבוד ר' זירא הסוגיא דנה בברכה שמכבדים את האורח
תקציר הסוגיא
הגמרא מספרת שרבי זירא חלה וחשבו שהוא נוטה למות. רבי אבהו בא לבקרו וכשראה את מצבו נדר: 'אם יתרפא הגוץ חרוך השוקיים, אעשה יום טוב את החכמים'.

רבי אבהו מכנה את רבי זירא גוץ חרוך שוקיים משום שרבי זירא שהיה ירא שמים צם מאה תעניות כדי שאש הגיהנום לא תשלוט בו, הוא אף ניסה זאת על עצמו ונכנס כמה פעמים לתנור מוסק. למרות תעניותיו פעם אחת בכל זאת ניזוק ומאז קראו לו 'הגוץ חרוך השוקיים'. רבי זירא אכן התרפא ורבי אבהו קיים את נדרו וערך סעודה, בסעודה השתתפו חכמים רבים וכמובן גם רבי זירא בעצמו.

רבי אבהו רצה לכבד את רבי זירא שיבצע את הפת, אמר לו רבי זירא 'האם אינך סובר כדברי רבי יוחנן שאמר שבעל הבית צריך לבצוע', ורבי אבהו בצע בעצמו את הפת. בסיום הסעודה שוב רצה רבי אבהו לכבד את רבי זירא בברכת המזון. אמר לו רבי זירא 'האם אינך סובר כדברי רב הונא שאמר שהבוצע הוא מברך בסיום הסעודה ברכת המזון', ולכן עליך לברך.

הגמרא מבררת את דעת רבי אבהו מדוע הציע לרבי זירא לברך למרות שהוא בצע בעצמו, ומסיקה שדעתו כדעת רבי יוחנן בשם רבי שמעון בר יוחאי. רבי יוחנן אמר בשם רבי שמעון בר יוחאי שבעל הבית צריך לבצוע והאורח צריך לברך ברכת המזון. בעל הבית צריך לבצוע כדי שיכבד את המוסבים בעין יפה, והאורח צריך לזמן ולברך כדי שיוסיף ברכה לבעל הבית.

במהותה של ברכת האורח לבעל הבית כותבת הגמרא: "מאי מברך - יהי רצון שלא יבוש בעל הבית בעולם הזה ולא יכלם לעולם הבא". ורבי מוסיף בה דברים: "ויצלח מאד בכל נכסיו, ויהיו נכסיו ונכסינו מוצלחים וקרובים לעיר, ואל ישלוט שטן לא במעשי ידיו ולא במעשי ידינו, ואל יזדקר (יבוא ויעמוד) לא לפניו ולא לפנינו שום דבר הרהור חטא ועבירה ועוון מעתה ועד עולם".
תשע
"במשך יותר מאלפיים השנים שהגמרא קיימת, עסקו בחומר זה רבבות חכמים. טובי המוחות של עם ישראל הקדישו את חייהם כולם בהתמדה עצומה ללימוד הגמרא. משום כך לא ייפלא כי לעיתים דומה לו ללומד שכמעט אינו יכול לחדש דבר, שהרי כל נושא, כל עניין וכל משפט כבר עברו עליו כל כך הרבה חכמים מופלגים, שדנו בו מכל זוויות הראייה. ואף על פי כן, עם זאת לא נחתם בכל עת, בכל יום ממש מוצאים העוסקים בגמרא דברים חדשים ונקודות חדשות של הסתכלות. ברור, לא כל אדם מסוגל לבנות שיטות מושלמות גדולות בתחום זה כמו בתחומים אחרים, אולם דומה כי זווית הראייה המיוחדת של כל אדם לעצמו נותנת לו את האפשרות לראות דבר מה, לעיתים נקודה קטנה באור חדש."
הרב עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ)
התלמוד הבבלי על אלפי דפיו מחולק לסוגיות רבות הנוגעות כמעט בכל תחומי החיים, מסוגיות הלכתיות העוסקות בפרטי פרטים ועד סיפורי אגדה מופלאים בנושאים שונים. מאחורי כל שורה מתקיימים דיונים שונים חוצי דורות המציגים נקודות מבט שונות, כאשר דרך הדיון המשותף מנסים להגיע לאמת.
זוהי השנה השנייה של תכנית "הסוגיא האהובה" בה אנו מזמינים מרצים ממגוון רחב של עיון תלמודי מרבנים ואנשי רוח ועד אמנים ועיתונאים לבחור סוגיא מן התלמוד אשר הם רואים בה עניין וחשיבות או שמסמלת בענייהם את העיסוק התלמודי ולהציג את זווית הראיה שלהם מתוך הטקסטים השזורים לאורך ההיסטוריה ועד החיבור למציאות העכשווית.
"סוגיא אהובה זה כמעט כמו סיפורי אהבה אחרים, לא לכל אחד יש אותה אהבה, לא לכולם יש אותו סוג של חלום, לא לכל אחד יש אותו סוג של ראיה."
הרב עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ)
הפרוייקטים שלנו


אודות התלמוד המבואר

"מבחינות רבות נחשב התלמוד לספר היותר חשוב בתרבות היהודית והריהו בחינת חוט השדרה של יצירתה ושל חיי עם ישראל בכלל... אין לך ספר אחר שהשפיע כל כך על מהלך החיים היהודיים… התלמוד כולל בתוכו את אוצר החכמה היהודית של עם ישראל במשך אלפי שנים, בהיותו אוסף של חוק, אגדה ופילוסופיה, של שיטה לוגית מיוחדת, של חכמת חיים מעשית, של היסטוריה ומדע של סיפורי מעשיות ושל הומור..."

הרב עדין אבן ישראל – "התלמוד לכל".

לדף התלמוד המבואר

תוכנית "הסוגיא האהובה"
  
"סוגיא אהובה זה כמעט כמו סיפורי אהבה אחרים, לא לכל אחד יש אותה אהבה, לא לכולם יש אותו סוג של חלום, לא לכל אחד יש אותו סוג של ראיה." הרב עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ)

סדרת השיעורים בתלמוד במרכז שטיינזלץ. השיעורים צולמו והועלו לאתר בצירוף דף הלימוד.