תלמוד

במשנה שבתחילת פרק שני במסכת מגילה נאמר שיש לקרוא את מגילת אסתר לפי הסדר, ואם קרא את סוף המגילה לפני ההתחלה ('למפרע') – לא יצא. הברייתא המובאת שם קובעת שדין זה נכון גם לגבי הלל, קריאת שמע ותפילה.

לגבי תפילה הגמרא מביאה שני מקורות המבארים שהתפילה תוקנה לפי סדר מסוים, ואין לשנות את סדר הברכות. בברייתא נאמר "שמעון הפקולי (שעיסוקו היה בפקעות) התקין שמונה עשרה ברכות לפני רבן גמליאל על הסדר ביבנה". בנוסף נאמר על ידי רבי יוחנן "מאה ועשרים זקנים (אנשי כנסת הגדולה) ובהם כמה נביאים תיקנו שמונה עשרה ברכות על הסדר".

מכאן עוברת הגמרא להסביר את סדר הברכות כמבואר בברייתא: שלושת הברכות הראשונות (אבות - מגן אברהם, גבורות - מחיה המתים, קדושות – האל הקדוש) תוקנו על פי 'מזמור לדוד הבו ליי' (תהילים כט) ולפי הסדר המופיע שם. "הָבוּ לַייָ בְּנֵי אֵלִים", הזכירו לה' את האלים (חזקים ותקפים) החשובים, את האבות - כנגד ברכת אבות. "הָבוּ לַייָ כָּבוֹד וָעֹז (כוח וגבורה)" – כנגד ברכת גבורות. "הָבוּ לַייָ כְּבוֹד שְׁמוֹ הִשְׁתַּחֲווּ לַייָ בְּהַדְרַת קֹדֶשׁ" – כנגד ברכת קדושות.

הברכה הרביעית היא ברכת בינה ('חונן לאדם דעת') וסמכו אותה לברכת קדושת השם כפי שעניינים אלו סמוכים בפסוקים "וְהִקְדִּישׁוּ אֶת קְדוֹשׁ יַעֲקֹב וְאֶת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל יַעֲרִיצוּ וְיָדְעוּ תֹעֵי רוּחַ בִּינָה" (ישעיה כט,כג-כד). לאחר מכן תיקנו את ברכת התשובה ('השיבנו אבינו לתורתך'), שהיא השלב הבא אחרי הבינה בפסוק "וּלְבָבוֹ יָבִין וָשָׁב וְרָפָא לוֹ" (ישעיה ו,י). מיד אחר התשובה באה ברכת הסליחה כמופיע בפסוק "וְיָשֹׁב אֶל יְיָ וִירַחֲמֵהוּ וְאֶל אֱלֹהֵינוּ כִּי יַרְבֶּה לִסְלוֹחַ" (ישעיה נה,ז).

את ברכת הגאולה ('ראה נא... וגאלנו') תיקנו בברכה השביעית על פי המסורת שבמוצאי שביעית (שנת שמיטה) עתידים להיגאל. הברכה השמינית היא ברכת הרפואה ('רפאינו יי'), כיוון שברית המילה (הצריכה רפואה) נעשית ביום השמיני. הברכה התשיעית, ברכת השנים ('ברוך... מברך השנים') העוסקת בגשם שעל ידו נמנעת האפשרות לעלות את מחירי התבואות באופן שהעניים לא יוכלו לקנותם, תוקנה כנגד המזמור התשיעי בתהילים העוסק ברשעים העושים תחבולות וגוזלים את העניים וכפי שעושים מפקיעי השערים של התבואה. שני הפרקים הראשונים בתהלים ('אשרי האיש' ו'למה רגשו') נחשבים מזמור אחד, ואם כן הפרק העשירי 'למה ה' תעמד' (תהילים פרק י') הוא המזמור התשיעי, במזמור זה נאמר כנגד האורבים על העניים "שְׁבֹר זְרוֹעַ רָשָׁע" (פסוק טו).

לאחר ברכת השנים תיקנו את ברכת קיבוץ גלויות ('תקע בשופר... וקבצנו') כפי שמופיע בפסוק "וְאַתֶּם הָרֵי יִשְׂרָאֵל עַנְפְּכֶם תִּתֵּנוּ וּפֶרְיְכֶם תִּשְׂאוּ לְעַמִּי יִשְׂרָאֵל כִּי קֵרְבוּ לָבוֹא" (יחזקאל לו,ח), הרי שקיבוץ גלויות בא לאחר ברכת האדמה. בפסוקים "וְאָשִׁיבָה יָדִי עָלַיִךְ וְאֶצְרֹף כַּבֹּר סִיגָיִךְ וְאָסִירָה כָּל בְּדִילָיִךְ וְאָשִׁיבָה שֹׁפְטַיִךְ כְּבָרִאשֹׁנָה וְיֹעֲצַיִךְ כְּבַתְּחִלָּה" (ישעיה א,כה-כו) מתואר הדין שיעשה ברשעים לאחר קיבוץ הגלויות, ולכן תיקנו אחר כך את ברכת 'השיבה שופטינו'. לאחר שנעשה דין ומשפט כלים הרשעים והמינים, כפי שנאמר שם בהמשך הפסוקים "וְשֶׁבֶר פֹּשְׁעִים וְחַטָּאִים יַחְדָּו וְעֹזְבֵי יְיָ יִכְלוּ" (פסוק כח), ולכן תיקנו אחר כך את ברכת המינים ('ברוך... שובר אויבים'). לאחר מכן תיקנו את ברכת הצדיקים ('ברוך... משען ומבטל לצדיקים') שכיון שכלו המינים - מתרוממת קרן צדיקים, כפי שנאמר בפסוק "וְכָל קַרְנֵי רְשָׁעִים אֲגַדֵּעַ תְּרוֹמַמְנָה קַרְנוֹת צַדִּיק" (תהילים עה,יא). לאחר מכן תיקנו את ברכת 'בונה ירושלים' כי בירושלים מתרוממת קרן הצדיקים, כפי שנאמר בפסוק "שַׁאֲלוּ שְׁלוֹם יְרוּשָׁלִָם יִשְׁלָיוּ אֹהֲבָיִךְ" (תהילים קכב,ו). לאחר בניין ירושלים בא משיח בן דוד ולכן תיקנו אחר כך את ברכת 'את צמח דוד', כפי שנאמר "אַחַר יָשֻׁבוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל (לבית המקדש) וּבִקְשׁוּ אֶת יְיָ אֱלֹהֵיהֶם וְאֵת דָּוִד מַלְכָּם" (הושע ג,ה). לאחר ביאת המשיח באה תפילה, שנאמר "וַהֲבִיאוֹתִים אֶל הַר קָדְשִׁי וְשִׂמַּחְתִּים בְּבֵית תְּפִלָּתִי" (ישעיה נו,ז). לאחר התפילה מברכים את ברכת העבודה ('רצה... והשב את העבודה') שזה העניין הבא שמופיע שם בפסוק "עוֹלֹתֵיהֶם וְזִבְחֵיהֶם לְרָצוֹן עַל מִזְבְּחִי". לאחר מכן מכן מברכים את ברכת ההודאה ('מודים אנחנו') שהיא באה לאחר עבודת הקרבנות, כפי שנאמר "זֹבֵחַ תּוֹדָה יְכַבְּדָנְנִי" (תהילים נ,כג). סיום התפילה היא בברכת השלום ('שים שלום') שהיא גם ברכת הקדוש ברוך הוא, כפי שנאמר "יְיָ יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם" (תהילים כט,יא).