סוגיא אהובה
"שיר המעלות או שיר המורדות? - דוד המלך והתהום"
אליעז כהן | כ"ג תמוז 17.07
משורר, עורך ראשי בהוצאת ראובן מס, עובד סוציאלי, ממובילי "שתי מדינות, מולדת אחת", "צדק", תנועת ירושלום  (יחד עם הרב מנחם פרומן זצ"ל), "תג מאיר" ועוד.
הסיפור המסביר מדוע נבנו דווקא 12 מדרגות בבית המקדש.
תקציר הסוגיא
פרק חמישי במסכת סוכה עוסק בהרחבה בשמחת בית השואבה שהייתה נהוגה במקדש בחג הסוכות. שמחה זו התקיימה בלילות החג שבהם שאבו את המים למצוות ניסך המים. בחג הסוכות מידי יום עם קרבן תמיד של שחר, בנוסף ליין שניסכו על המזבח בכל יום - ניסכו גם מים. המשנה שם מתארת שעל חמש עשרה המדרגות - 'חמש עשרה המעלות' שבין עזרת הנשים לעזרת ישראל, עמדו לויים ונגנו בכלי שיר. המשנה ממשיכה ואומרת שחמש עשרה מעלות אלו הם כנגד חמש עשרה 'שיר המעלות' שבתהילים. חמש עשרה מזמורים בתהילים (פרקים קכ-קלד) שמתחילים במילים 'שיר המעלות'.

רב חסדא ניסה לברר אצל אחד מהחכמים שהיה בקי בדברי אגדה כנגד מה אמר דוד המלך בתהילים את חמש עשרה מזמורי שיר המעלות. ענה לו החכם, שכאשר דוד המלך כרה את ה'שיתין' - נקבים בקרקע יסוד המקדש שבהם מתנקזים הנסכים, עלו מי התהום ורצו לשטוף את העולם, אז אמר דוד המלך את מזמורי שיר המעלות והוריד בחזרה את מי התהום. הקשה רב חסדא על אותו חכם: אם כך, צריכים לקרוא למזמורים אלו 'שיר המורדות' ולא שיר המעלות שהרי הם הורידו את מי התהום. אמר לו החכם הזכרתי לי בשאלתך את דבר האגדה המקורי כפי שנאמר לי, והוא כך: דוד המלך כרה את השיתין ומי התהום עלו ורצו להציף את העולם. שאל דוד המלך, האם מי יודע האם מותר לכתוב את שם השם ולהשליכו לתוך התהום כדי להשקיט את מי התהום, אך איש לא ענה לו. אמר דוד המלך מי שיודע ואינו אומר: "יחנק בגרונו". ואז אחיתופל – יועץ המלך, אומר: דבר זה מותר. אחיתופל לומד את הדבר מקל וחומר: במצוות סוטה שבעלה חודש בה שנטמאה עם אחר, משליכים מגילה ובה שם ה' לתוך המים המרים, מוחקים את ה' כדי להביא לשלום בין איש לאשתו. על אחת כמה וכמה שמותר למחוק את שם השם כדי להציל את כל העולם. דוד המלך כתב את שם השם על גבי חרס והשליכו לתהום ואז התהום שקע שש עשרה אלף אמות. כיוון שראה דוד שמי התהום שקעו בעומק רב, העולם נעשה יבש יותר מידי ועל ידי כך יש נזק לחקלאות, אמר את חמש עשרה המזמורים של שיר המעלות והעלה את מי התהום חזרה. בכל מזמור שאמר דוד עלו מי התהום אלף אמות, ולאחר חמש עשרה מזמורים נשארו מי התהום בעומק של אלף אמות, כך הם לא מציפים את העולם ויש מהם תועלת.
תשע
"במשך יותר מאלפיים השנים שהגמרא קיימת, עסקו בחומר זה רבבות חכמים. טובי המוחות של עם ישראל הקדישו את חייהם כולם בהתמדה עצומה ללימוד הגמרא. משום כך לא ייפלא כי לעיתים דומה לו ללומד שכמעט אינו יכול לחדש דבר, שהרי כל נושא, כל עניין וכל משפט כבר עברו עליו כל כך הרבה חכמים מופלגים, שדנו בו מכל זוויות הראייה. ואף על פי כן, עם זאת לא נחתם בכל עת, בכל יום ממש מוצאים העוסקים בגמרא דברים חדשים ונקודות חדשות של הסתכלות. ברור, לא כל אדם מסוגל לבנות שיטות מושלמות גדולות בתחום זה כמו בתחומים אחרים, אולם דומה כי זווית הראייה המיוחדת של כל אדם לעצמו נותנת לו את האפשרות לראות דבר מה, לעיתים נקודה קטנה באור חדש."
הרב עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ)
התלמוד הבבלי על אלפי דפיו מחולק לסוגיות רבות הנוגעות כמעט בכל תחומי החיים, מסוגיות הלכתיות העוסקות בפרטי פרטים ועד סיפורי אגדה מופלאים בנושאים שונים. מאחורי כל שורה מתקיימים דיונים שונים חוצי דורות המציגים נקודות מבט שונות, כאשר דרך הדיון המשותף מנסים להגיע לאמת.
זוהי השנה השנייה של תכנית "הסוגיא האהובה" בה אנו מזמינים מרצים ממגוון רחב של עיון תלמודי מרבנים ואנשי רוח ועד אמנים ועיתונאים לבחור סוגיא מן התלמוד אשר הם רואים בה עניין וחשיבות או שמסמלת בענייהם את העיסוק התלמודי ולהציג את זווית הראיה שלהם מתוך הטקסטים השזורים לאורך ההיסטוריה ועד החיבור למציאות העכשווית.
"סוגיא אהובה זה כמעט כמו סיפורי אהבה אחרים, לא לכל אחד יש אותה אהבה, לא לכולם יש אותו סוג של חלום, לא לכל אחד יש אותו סוג של ראיה."
הרב עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ)
הפרוייקטים שלנו


אודות התלמוד המבואר

"מבחינות רבות נחשב התלמוד לספר היותר חשוב בתרבות היהודית והריהו בחינת חוט השדרה של יצירתה ושל חיי עם ישראל בכלל... אין לך ספר אחר שהשפיע כל כך על מהלך החיים היהודיים… התלמוד כולל בתוכו את אוצר החכמה היהודית של עם ישראל במשך אלפי שנים, בהיותו אוסף של חוק, אגדה ופילוסופיה, של שיטה לוגית מיוחדת, של חכמת חיים מעשית, של היסטוריה ומדע של סיפורי מעשיות ושל הומור..."

הרב עדין אבן ישראל – "התלמוד לכל".

לדף התלמוד המבואר

תוכנית "הסוגיא האהובה"
  
"סוגיא אהובה זה כמעט כמו סיפורי אהבה אחרים, לא לכל אחד יש אותה אהבה, לא לכולם יש אותו סוג של חלום, לא לכל אחד יש אותו סוג של ראיה." הרב עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ)

סדרת השיעורים בתלמוד במרכז שטיינזלץ. השיעורים צולמו והועלו לאתר בצירוף דף הלימוד.