סוגיא אהובה
כשאפרים קישון הגיע לבית מדרשו של רב נחמן
עו"ד אלישי בן-יצחק | י"א טבת 09.01
מרצה במרכז האקדמי שערי מדע ומשפט, הוד השרון, מכהן כדיין בבית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין מחוז תל-אביב, ועוסק בכתיבה תורנית.
הסוגיא הדנה בשאלה האם ניתן לבצע דין ללא בית משפט והאם זה תלוי בנסיבות.
תקציר הסוגיא
סוגייתנו פותחת בסיפור שהגיע לבית דינו של רב חסדא. שני שותפים בעלי בור מים סיכמו בניהם שבכל יום אחד מהם ישתמש במי הבור. פעם אחת הגיע אחד השותפים ביום שאינו שלו והחל לדלות את המים מן הבור. השותף השני טען שזהו היום שלו, אמנם חברו לא התייחס. אז נטל השותף קת של מעדר והכהו. רב חסדא רצה לדעת איזה קנס יש להטיל על המכה ושלח שאלה בעניין זה לרב נחמן. ענה לו רב נחמן שאין להטיל על המכה קנס כיוון שהכה על פי דין.

הגמרא מעירה שאף שבעניין זה קיימת מחלוקת עקרונית האם מותר לאדם לעשות דין לעצמו או שבכל מקרה עליו לפנות לבית דין. האם כאשר רכושו ביד אחרים עליו לפנות לבית דין ולתבוע את הרכוש או שמותר לו ליטול את רכושו בכוח ללא דין. רב נחמן סובר שמותר לאדם לעשות דין לעצמו, ורב יהודה סובר שאסור לאדם לעשות דין לעצמו – במקרה שיגרם לאדם הפסד אם יפנה לבית דין ולא יעשה דין לעצמו, מוסכם על כולם שמותר לו לעשות דין לעצמו והוא אינו חייב להפסיד כדי לתבוע את ממונו בבית דין. לפי זה במקרה שהובא לפני רב חסדא והיה בו הפסד של מי הבור (שאין לדעת כמה בדיוק נגנבו ולכן לא יוכלו לתובעם בבית דין), מוסכם שהיה מותר להכות את השותף. המחלוקת היא רק במקרה שאם יפנו לבית דין לא יגרם הפסד, לדעת רב יהודה כיוון שלא יגרם הפסד יש לפנות לבית דין. לדעת רב נחמן, כיוון שיש טורח בפנייה לבית דין, אין צורך לטרוח ויכול האדם לעשות דין לעצמו. 

בשלב זה ממשיכה הגמרא לנסות להביא הוכחה ממקורות שונים שניתן לעשות דין לעצמו גם ללא הפסד במקרה של תביעה בבית דין: 
התנא בן בג בג אמר שאין לאדם להיכנס לחצר שאינו שלו כדי ליטול את רכושו הנמצא שם בלי רשות, שמא הוא ייחשב גנב, אלא עליו לבוא בגלוי "לשבור את שניו ולומר לו: שלי אני נוטל". לדעת רב נחמן הדברים מובנים כפשוטם, אדם זה עושה דין לעצמו. בדעת רב יהודה נאמרו כמה תירוצים, הראשון שדברי בן בג בג הם דעת יחיד ולא נפסקו להלכה. הסבר נוסף בדבריו הוא שהכוונה בביטוי "שבור את שיניו" היא הוצאת הממון בבית הדין.

לפרוט הקושיות הנוספות על רב יהודה ראה בפרוט מהלך הסוגיא.
גם על רב נחמן מנסה הגמרא להקשות: במשנה נאמר "המניח את הכד ברשות הרבים, ובא אחר ונתקל בה ושברה – פטור". הגמרא מנסה לומר שיש לדייק מכאן שדווקא אם נתקל בלי כוונה פטור, אבל אם הזיקה בכוונה חייב. ואם כן אין לעשות דין לעצמו, והעושה דין לעצמו (מסלק את הכד החוסם את רשות הרבים) – חייב, כך אכן יוסבר לפי רב יהודה. ולפי רב נחמן נסביר שאין לדייק כך מהמשנה וגם אם הזיק בכוונה פטור.

לפרוט הקושיות הנוספות על רב נחמן ראה בפרוט מהלך הסוגיא.

תשע
"במשך יותר מאלפיים השנים שהגמרא קיימת, עסקו בחומר זה רבבות חכמים. טובי המוחות של עם ישראל הקדישו את חייהם כולם בהתמדה עצומה ללימוד הגמרא. משום כך לא ייפלא כי לעיתים דומה לו ללומד שכמעט אינו יכול לחדש דבר, שהרי כל נושא, כל עניין וכל משפט כבר עברו עליו כל כך הרבה חכמים מופלגים, שדנו בו מכל זוויות הראייה. ואף על פי כן, עם זאת לא נחתם בכל עת, בכל יום ממש מוצאים העוסקים בגמרא דברים חדשים ונקודות חדשות של הסתכלות. ברור, לא כל אדם מסוגל לבנות שיטות מושלמות גדולות בתחום זה כמו בתחומים אחרים, אולם דומה כי זווית הראייה המיוחדת של כל אדם לעצמו נותנת לו את האפשרות לראות דבר מה, לעיתים נקודה קטנה באור חדש."
הרב עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ)
התלמוד הבבלי על אלפי דפיו מחולק לסוגיות רבות הנוגעות כמעט בכל תחומי החיים, מסוגיות הלכתיות העוסקות בפרטי פרטים ועד סיפורי אגדה מופלאים בנושאים שונים. מאחורי כל שורה מתקיימים דיונים שונים חוצי דורות המציגים נקודות מבט שונות, כאשר דרך הדיון המשותף מנסים להגיע לאמת.
זוהי השנה השנייה של תכנית "הסוגיא האהובה" בה אנו מזמינים מרצים ממגוון רחב של עיון תלמודי מרבנים ואנשי רוח ועד אמנים ועיתונאים לבחור סוגיא מן התלמוד אשר הם רואים בה עניין וחשיבות או שמסמלת בענייהם את העיסוק התלמודי ולהציג את זווית הראיה שלהם מתוך הטקסטים השזורים לאורך ההיסטוריה ועד החיבור למציאות העכשווית.
"סוגיא אהובה זה כמעט כמו סיפורי אהבה אחרים, לא לכל אחד יש אותה אהבה, לא לכולם יש אותו סוג של חלום, לא לכל אחד יש אותו סוג של ראיה."
הרב עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ)
הפרוייקטים שלנו


אודות התלמוד המבואר

"מבחינות רבות נחשב התלמוד לספר היותר חשוב בתרבות היהודית והריהו בחינת חוט השדרה של יצירתה ושל חיי עם ישראל בכלל... אין לך ספר אחר שהשפיע כל כך על מהלך החיים היהודיים… התלמוד כולל בתוכו את אוצר החכמה היהודית של עם ישראל במשך אלפי שנים, בהיותו אוסף של חוק, אגדה ופילוסופיה, של שיטה לוגית מיוחדת, של חכמת חיים מעשית, של היסטוריה ומדע של סיפורי מעשיות ושל הומור..."

הרב עדין אבן ישראל – "התלמוד לכל".

לדף התלמוד המבואר

תוכנית "הסוגיא האהובה"
  
"סוגיא אהובה זה כמעט כמו סיפורי אהבה אחרים, לא לכל אחד יש אותה אהבה, לא לכולם יש אותו סוג של חלום, לא לכל אחד יש אותו סוג של ראיה." הרב עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ)

סדרת השיעורים בתלמוד במרכז שטיינזלץ. השיעורים צולמו והועלו לאתר בצירוף דף הלימוד.