סוגיא אהובה
"בן סורר ומורה"- האם יש ילדים רעים?
הרב ירמי סטבינסקי | י"ט שבט 4.2
מנהל תיכון הימלפרב
הסוגיא הידועה העוסקת בפרשנות מחדש למושג של "בן סורר ומורה".
תקציר הסוגיא
נאמר בפסוק על בן סורר ומורה "זולל וסֹבא" (דברים כא,כ). מכאן למדו חכמים שבן סורר ומורה אינו נהרג עד שיגנוב ויאכל בשר ויין. בנוגע לדין זה נאמר במשנה שהגניבה צריכה להיות מרכוש אביו, והאכילה צריכה להיות במקום השייך לאדם אחר. הגמרא מסבירה שבאופן זה, מצד אחד הגניבה קלה ומצד שני אין לבן אימה (מאביו) בשעת האכילה, וכך הוא יימשך למעשה זה פעמים רבות. רבי יוסי חולק על התנא הראשון במשנה ומוסיף שהגניבה צריכה להיות גם משל אמו. בגמרא מבארים שהכוונה לגניבה מסעודה או מממון המיועד לסעודה של אביו ואמו. או שמדובר במתנה שקיבלה אמו ואין לאביו חלק בה.|

על בן סורר ומורה נאמר בפסוק: "ותפשו בו אביו ואמו" (דברים כ,יט), ולמדו מכאן שבן סורר ומורה נהרג כשגם אביו וגם אמו רוצים שיומת. כפי שנאמר במשנה: היה אביו רוצה ואמו אינה רוצה, אביו אינו רוצה ואמו רוצה – אינו נעשה בן סורר ומורה עד שיהיו שניהם רוצים". 
רבי יהודה אומר שכדי להרוג בן סורר ומורה צריך ש"אמו תהיה ראויה לאביו". הגמרא מסבירה שעל האבא והאימא של הבן להיות זהים זה לזה בקול, במראה ובגובה. הגמרא מוסיפה שבתנאים אלו לא ייתכן שיתקיימו הדרישות הנחוצות להריגת הבן, ורבי יהודה הוא בשיטה שמעולם לא היה, ולעולם לא יהיה – בן סורר ומורה. שיטה זו מובאת בברייתא: "בן סורר ומורה לא היה ולא עתיד להיות, ולמה נכתב – (כדי ל)דרוש ו(ל)קבל שכר". דעת זו תואמת גם לדברי רבי שמעון בברייתא: "אמר רבי שמעון: וכי מפני שאכל זה תרטימר בשר ושתה חצי לוג יין האיטלקי אביו ואמו מוציאין אותו לסקלו? אלא לא היה ולא עתיד להיות, ולמה נכתב - דרוש וקבל שכר". רבי יונתן חולק על גישה זו ומספר שהוא בעצמו היה במקום בו דנו בן סורר ומורה, ואף ישב על קברו לאחר הריגתו.

המשנה הבאה ממשיכה להביא את התנאים הנצרכים להריגת הבן: שני ההורים צריכים להיות בריאים – לא חיגרים, לא גידמים, לא אילמים, לא סומים (עיוורים) ולא חרשים. תנאים אלו נלמדים מן הפסוק: "וְתָפְשׂוּ בוֹ אָבִיו וְאִמּוֹ, וְהוֹצִיאוּ אֹתוֹ... וְאָמְרוּ... בְּנֵנוּ זֶה סוֹרֵר וּמֹרֶה אֵינֶנּוּ שֹׁמֵעַ בְּקֹלֵנוּ".
תשע
"במשך יותר מאלפיים השנים שהגמרא קיימת, עסקו בחומר זה רבבות חכמים. טובי המוחות של עם ישראל הקדישו את חייהם כולם בהתמדה עצומה ללימוד הגמרא. משום כך לא ייפלא כי לעיתים דומה לו ללומד שכמעט אינו יכול לחדש דבר, שהרי כל נושא, כל עניין וכל משפט כבר עברו עליו כל כך הרבה חכמים מופלגים, שדנו בו מכל זוויות הראייה. ואף על פי כן, עם זאת לא נחתם בכל עת, בכל יום ממש מוצאים העוסקים בגמרא דברים חדשים ונקודות חדשות של הסתכלות. ברור, לא כל אדם מסוגל לבנות שיטות מושלמות גדולות בתחום זה כמו בתחומים אחרים, אולם דומה כי זווית הראייה המיוחדת של כל אדם לעצמו נותנת לו את האפשרות לראות דבר מה, לעיתים נקודה קטנה באור חדש."
הרב עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ)
התלמוד הבבלי על אלפי דפיו מחולק לסוגיות רבות הנוגעות כמעט בכל תחומי החיים, מסוגיות הלכתיות העוסקות בפרטי פרטים ועד סיפורי אגדה מופלאים בנושאים שונים. מאחורי כל שורה מתקיימים דיונים שונים חוצי דורות המציגים נקודות מבט שונות, כאשר דרך הדיון המשותף מנסים להגיע לאמת.
זוהי השנה השנייה של תכנית "הסוגיא האהובה" בה אנו מזמינים מרצים ממגוון רחב של עיון תלמודי מרבנים ואנשי רוח ועד אמנים ועיתונאים לבחור סוגיא מן התלמוד אשר הם רואים בה עניין וחשיבות או שמסמלת בענייהם את העיסוק התלמודי ולהציג את זווית הראיה שלהם מתוך הטקסטים השזורים לאורך ההיסטוריה ועד החיבור למציאות העכשווית.
"סוגיא אהובה זה כמעט כמו סיפורי אהבה אחרים, לא לכל אחד יש אותה אהבה, לא לכולם יש אותו סוג של חלום, לא לכל אחד יש אותו סוג של ראיה."
הרב עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ)
הפרוייקטים שלנו


אודות התלמוד המבואר

"מבחינות רבות נחשב התלמוד לספר היותר חשוב בתרבות היהודית והריהו בחינת חוט השדרה של יצירתה ושל חיי עם ישראל בכלל... אין לך ספר אחר שהשפיע כל כך על מהלך החיים היהודיים… התלמוד כולל בתוכו את אוצר החכמה היהודית של עם ישראל במשך אלפי שנים, בהיותו אוסף של חוק, אגדה ופילוסופיה, של שיטה לוגית מיוחדת, של חכמת חיים מעשית, של היסטוריה ומדע של סיפורי מעשיות ושל הומור..."

הרב עדין אבן ישראל – "התלמוד לכל".

לדף התלמוד המבואר

תוכנית "הסוגיא האהובה"
  
"סוגיא אהובה זה כמעט כמו סיפורי אהבה אחרים, לא לכל אחד יש אותה אהבה, לא לכולם יש אותו סוג של חלום, לא לכל אחד יש אותו סוג של ראיה." הרב עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ)

סדרת השיעורים בתלמוד במרכז שטיינזלץ. השיעורים צולמו והועלו לאתר בצירוף דף הלימוד.