סוגיא אהובה
חוטפין מצה לתינוקות בשביל שלא יישנו - ומה עם ההורים?
אסתר שקלים | י"ז באדר 4.3
משוררת, חוקרת קהילות ישראל ואוצרת אומנות יהודית
הדיון בהלכות פסח הגולש להפעלת הילדים ומנהגים אחרים.
תקציר הסוגיא
בנוגע לתקנת חכמים לשתות ארבע כוסות של יין מובאת בסוגיא ברייתא בה נאמר: "הכל חייבין בארבעה כוסות הללו, אחד אנשים ואחד נשים, ואחד תינוקות (ילדים קטנים).

אמר רבי יהודה: וכי מה תועלת יש לתינוקות ביין? אלא, מחלקין קליות ואגוזין בערב פסח, כדי שלא ישנו, וישאלו".

לדעת התנא הראשון בברייתא יש לחנך את הקטנים לשתיית ארבע כוסות, כשם שמחנכים אותם לקיים את כל המצוות. לעומת זאת רבי יהודה סובר שהטעם ששותים ארבע כוסות הוא כדי לנהוג בדרך חירות, וקטנים שלא נהנים בשתיית יין ולא מרגישים בכך 'בני חורין' – פטורים משתיית ארבע כוסות.

אך מכל מקום קיים חיוב אחר כלפי קטנים בליל פסח, והוא לחלק להם חיטים קלויים ואגוזים כדי שלא יירדמו וגם כדי שישאלו 'מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות'. ואכן כך מסופר שנהג רבי עקיבא וחילק קליות ואגוזים לקטנים: "אמרו עליו על רבי עקיבא שהיה מחלק קליות ואגוזין לתינוקות בערב פסח כדי שלא ישנו, וישאלו".

בדומה לכך נאמר בברייתא נוספת: "רבי אליעזר אומר: חוטפין מצות בלילי פסחים, בשביל תינוקות שלא ישנו". אוכלים את המצות במהירות ובחטף (רש"י, וראו פירושים נוספים בחוטפין מצות בלילי פסחים), ומתוך החידוש שיש בדבר הקטנים לא נרדמים וזה אף מעורר אותם לשאול מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות.  

מוסיפה הגמרא ברייתא נוספת העוסקת בחשיבות השתתפות הקטנים בליל הסדר: "אמרו עליו על רבי עקיבא: מימיו לא אמר (לתלמידים שרצו ללמוד אצלו) הגיע עת לעמוד בבית המדרש (להפסיק ללמוד ולעזוב את בית המדרש) חוץ מערבי פסחים וערב יום הכפורים.

בערב פסח - בשביל תינוקות, כדי שלא ישנו. וערב יום הכיפורים - כדי שיאכילו את בניהם". בערב פסח מוטל על הגדולים למהר ולא להתעכב כדי שהקטנים לא יישנו בזמן ליל הסדר. ובערב יום הכיפורים מוטל על הגדולים להאכיל את הקטנים (שהגיעו לגיל חינוך ועליהם לצום) כדי שיוכלו לצום.
תשע
"במשך יותר מאלפיים השנים שהגמרא קיימת, עסקו בחומר זה רבבות חכמים. טובי המוחות של עם ישראל הקדישו את חייהם כולם בהתמדה עצומה ללימוד הגמרא. משום כך לא ייפלא כי לעיתים דומה לו ללומד שכמעט אינו יכול לחדש דבר, שהרי כל נושא, כל עניין וכל משפט כבר עברו עליו כל כך הרבה חכמים מופלגים, שדנו בו מכל זוויות הראייה. ואף על פי כן, עם זאת לא נחתם בכל עת, בכל יום ממש מוצאים העוסקים בגמרא דברים חדשים ונקודות חדשות של הסתכלות. ברור, לא כל אדם מסוגל לבנות שיטות מושלמות גדולות בתחום זה כמו בתחומים אחרים, אולם דומה כי זווית הראייה המיוחדת של כל אדם לעצמו נותנת לו את האפשרות לראות דבר מה, לעיתים נקודה קטנה באור חדש."
הרב עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ)
התלמוד הבבלי על אלפי דפיו מחולק לסוגיות רבות הנוגעות כמעט בכל תחומי החיים, מסוגיות הלכתיות העוסקות בפרטי פרטים ועד סיפורי אגדה מופלאים בנושאים שונים. מאחורי כל שורה מתקיימים דיונים שונים חוצי דורות המציגים נקודות מבט שונות, כאשר דרך הדיון המשותף מנסים להגיע לאמת.
זוהי השנה השנייה של תכנית "הסוגיא האהובה" בה אנו מזמינים מרצים ממגוון רחב של עיון תלמודי מרבנים ואנשי רוח ועד אמנים ועיתונאים לבחור סוגיא מן התלמוד אשר הם רואים בה עניין וחשיבות או שמסמלת בענייהם את העיסוק התלמודי ולהציג את זווית הראיה שלהם מתוך הטקסטים השזורים לאורך ההיסטוריה ועד החיבור למציאות העכשווית.
"סוגיא אהובה זה כמעט כמו סיפורי אהבה אחרים, לא לכל אחד יש אותה אהבה, לא לכולם יש אותו סוג של חלום, לא לכל אחד יש אותו סוג של ראיה."
הרב עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ)
הפרוייקטים שלנו


אודות התלמוד המבואר

"מבחינות רבות נחשב התלמוד לספר היותר חשוב בתרבות היהודית והריהו בחינת חוט השדרה של יצירתה ושל חיי עם ישראל בכלל... אין לך ספר אחר שהשפיע כל כך על מהלך החיים היהודיים… התלמוד כולל בתוכו את אוצר החכמה היהודית של עם ישראל במשך אלפי שנים, בהיותו אוסף של חוק, אגדה ופילוסופיה, של שיטה לוגית מיוחדת, של חכמת חיים מעשית, של היסטוריה ומדע של סיפורי מעשיות ושל הומור..."

הרב עדין אבן ישראל – "התלמוד לכל".

לדף התלמוד המבואר

תוכנית "הסוגיא האהובה"
  
"סוגיא אהובה זה כמעט כמו סיפורי אהבה אחרים, לא לכל אחד יש אותה אהבה, לא לכולם יש אותו סוג של חלום, לא לכל אחד יש אותו סוג של ראיה." הרב עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ)

סדרת השיעורים בתלמוד במרכז שטיינזלץ. השיעורים צולמו והועלו לאתר בצירוף דף הלימוד.