הלכה: יחס הרמב"ם לישו ולנצרות
במסכת עבודה זרה דף ז עמוד ב' נאמר, שיום ראשון, בכל שבוע, הוא יום חג של עבודה זרה. זהו המקור התלמודי העיקרי לדעת הרמב"ם שהיא הדעה המקובלת לפי רוב הפוסקים, שיש להתייחס לנצרות כאל עבודה זרה לכל דבר. לדעת הרמב"ם לא רק פולחן לאלילים נחשב עבודה זרה, אלא כל פניה ותפילה לכל נברא (כפי שעושים הנוצרים) נחשבת לעבודה זרה. הרמב"ם מזכיר את שיטתו בפירוש המשניות למסכת עבודה זרה, בהלכות עבודה זרה ובהלכות מלכים. לעומתו המהר"ל מפראג כותב, שלמרות שהנצרות המקורית הייתה נחשבת עבודה זרה, הנוצרים של ימינו אינם עובדי עבודה זרה כיון שהם מאמינים בעיקרי הדת.

מקורות
"מתניתין: רבי ישמעאל אומר: שלשה לפניהם ושלשה לאחריהם אסור; וחכ"א: לפני אידיהן אסור, לאחר אידיהן מותר. גמרא: אמר רב תחליפא בר אבדימי אמר שמואל: יום א' לדברי ר' ישמעאל לעולם אסור" (מסכת ע"ז דף ז,ב)
"אלו החגים הנזכרים היו מפורסמים באותו הזמן אצל הנוצרים והנלוים אליהם. וכן כל חג אצל כל האומות בכל גלילות הארץ, אם היו עובדי עבודה זרה, יחויב בהם מה שזכר. ודע, שזאת האומה הנוצרית העומדת בטענת המשיח, על חילוף כיתותיה, כולם עובדי עבודה זרה, ואידיהן כולם אסורים, ונוהגים עמהם בכל התורה כמו שנוהגים עם עובדי עבודה זרה, ויום ראשון הוא מכלל אידיהן של גויים, ולפיכך אין מותר לשאת ולתת עם מאמין המשיח ביום ראשון כלל בדבר מן הדברים, אלא נוהגים עמהם ביום ראשון כמו שנוהגים עם עובדי עבודה זרה ביום אידן, וכך ביאר התלמוד" (רמב"ם פירוש המשניות ע"ז א,ג).
"...ולפיכך יש לדעת שכל עיר מערי האומה הנוצרית שיש להם בה במה, רצוני לומר בית תפילתם, אשר הוא בית עבודה זרה בלא ספק, הרי זו העיר אין מותר לעבור בה בכוונה, וכל שכן לדור בה...". (רמב"ם פירוש המשניות ע"ז א,ד)
ד  הנוצריים עובדי עבודה זרה הן, ויום ראשון יום אידם הוא.  לפיכך אסור לשאת ולתת עימהן בארץ ישראל, יום חמישי ויום שישי שבכל שבת ושבת; ואין צריך לומר יום ראשון עצמו, שהוא אסור בכל מקום.  וכן נוהגין עימהן, בכל אידיהן. (רמב"ם הלכות עבודה זרה פרק ה')
אף ישוע הנוצרי שדימה שיהיה משיח, ונהרג בבית דין--כבר נתנבא בו דניאל, שנאמר "ובני פריצי עמך, יינשאו להעמיד חזון ונכשלו".  וכי יש מכשול גדול מזה:  שכל הנביאים דיברו שהמשיח גואל ישראל ומושיעם, ומקבץ נדחיהם ומחזק מצוותן; וזה גרם לאבד ישראל בחרב, ולפזר שאריתם ולהשפילם, ולהחליף התורה, ולהטעות רוב העולם לעבוד אלוה מבלעדי ה"'
יא  אבל מחשבות בורא עולם אין כוח באדם להשיגם, כי לא דרכינו דרכיו ולא מחשבותינו מחשבותיו.  וכל הדברים האלו של ישוע הנוצרי, ושל זה הישמעאלי שעמד אחריו--אינן אלא ליישר דרך למלך המשיח, ולתקן את העולם כולו לעבוד את ה' ביחד:  שנאמר "כי אז אהפוך אל עמים, שפה ברורה, לקרוא כולם בשם ה', ולעובדו שכם אחד". (רמבם הלכות מלכים ומלחמותיהם פרק יא)

"לא אמרו חז"ל דבר זה אלא על העכו"ם שהיו בזמניהם שהיו עובדי כוכבים ומזלות ולא היו מאמינים ביציאת מצרים ובחידוש העולם. אבל אלו הגוים אשר אנחנו האומה הישראלית חוסים בצל שלהם ומפוזרים ביניהם הם מאמינים בחידוש העולם וביציאת מצרים ובעיקרי הדת וכל כוונתם לעושה שמים וארץ כמ"ש הפוסקים והביאו הרמה (או"ח קנו) לא די שאין איסור להצילן אלא אפילו אנחנו מחוייבים להתפלל בשלומן וכאשר האריך בזה בעל מעשה ה' בסדר ההגדה..." (מהר"ל, ספר באר הגולה)