בר כוכבא או בר כוזיבא, משיח אמת או שקר

כשאנו באים לדון בשאלת המשיחיות הדמות הראשונה שעלינו לדון בה היא דמותו של בר כוכבא. בר כוכבא היה המנהיג המדיני יהודי האחרון בארץ ישראל לפני שהרומאים השלימו את כיבוש הארץ באופן סופי.הוא הנהיג מרד ברומאים משך שנים עד שנוצח על ידם. בירושלמי מסופר שחלק מחכמי ישראל ובראשם רבי עקיבא ראו בו דמות של משיח והיו בטוחים שהגאולה תבוא על ידו. מצד שני היו שחלקו על רבי עקיבא ולא נתנו אמון בבר ככובא. בבלי מתואר חוסר אמון מצד חכמי ישראל במשיחיותו. חכמי ישראל העמידו אותו למבחן והוא לא עמד בו. לאחר מכן נאמר שהרגו את בר כוכבא. הראב"ד פירש שחכמי ישראל הרגו אותו, כיוון שהתברר שהוא משיח שקר. אחרים סוברים שהוא נהרג עי ידי הגויים (כפי שמתואר בירושלמי ובמדרשים). לדברי הרמב"ם בר כוכבא עד מותו נחשב למשיח ללא ספק, אך מכיוון שמת התברר בדיעבד שהוא לא היה משיח.

תלמוד ירושלמי מסכת תענית פרק ד ה"ה

"תני ר' שמעון בן יוחי עקיבה רבי היה דורש דרך כוכב מיעקב דרך כוזבא מיעקב רבי עקיבה כד הוה חמי (כשהיה רואה את) בר כוזבה הוה אמר (היה אומר) דין הוא מלכא משיחא (זה הוא מלך המשיח) אמר ליה רבי יוחנן בן תורתא עקיבה יעלו עשבים בלחייך ועדיין בן דוד לא יבא"

תלמוד בבלי סנהדרין צ"ג עמוד ב

מסופר: בַּר כּוֹזִיבָא (בר כוכבא) מָלַךְ תַּרְתֵּין שְׁנִין וּפַלְגָּא [שתי שנים ומחצה], אָמַר לְהוּ לְרַבָּנַן [להם לחכמים]: אֲנָא [אני] המָשִׁיחַ. אָמְרוּ לֵיהּ [לו]: בְּמָשִׁיחַ כְּתִיב דְּמוֹרַח וְדָאֵין [נאמר שהוא מריח ודן] נֶחֱזֵי אֲנַן אִי מוֹרַח וְדָאֵין [נראה אנחנו אם מריח הוא ודן], כֵּיוָן דְּחַזְיוּהוּ [שראוהו] שהוא לֹא מוֹרַח וְדָאֵין [מריח ודן] קְטַלוּהוּ [הרגוהו].

עיונים כיון דחזיוה דלא מורח ודאין קטלוהו לפי פשט הדברים כאן הרגו ראשי ישראל עצמם את בר כוזיבא, ואילו במדרשים (איכה ועוד) נאמר שנהרג בידי הגויים. והראב"ד סמך על דברי הגמרא כאן, ואילו הרמב"ם אינו מביא בחשבון כלל דברים אלה, אם משום שהוא סומך על המדרשים (כסף משנה), או משום שלדעתו גם אם עשו כן חכמים, שלא כהלכה עשו (ראה בלחם משנה). והיה מי שפירש שגם כאן הבין הרמב"ם כי "וקטלוהו" אינו מוסב על חכמי ישראל, אלא פועל סתמי הוא וכוונתו לגויים, שכיון שראו חכמים שאינו משיח ממילא מת על ידי הגויים (מגדול עוז). ובהסברת הדברים לפי השיטה שחכמים הרגוהו, יש לומר כי הטוען שהוא משיח וראוי לדון על פי רוח הקודש, הרי זה כמתיימר להיות נביא, ואם אין הדבר מוכח הריהו נידון כנביא שקר (רמ"ה).

רמב"ם הלכות מלכים פרק יא

הלכה ג

ואל יעלה על דעתך שהמלך המשיח צריך לעשות אותות ומופתים ומחדש דברים בעולם או מחיה מתים וכיוצא בדברים אלו, אין הדבר כך, שהרי רבי עקיבא חכם גדול מחכמי משנה היה, והוא היה נושא כליו של בן כוזיבא המלך, והוא היה אומר עליו שהוא המלך המשיח, ודימה הוא וכל חכמי דורו שהוא המלך המשיח, עד שנהרג בעונות, כיון שנהרג נודע להם שאינו, ולא שאלו ממנו חכמים לא אות ולא מופת, ועיקר הדברים ככה הן, שהתורה הזאת חוקיה ומשפטיה לעולם ולעולמי עולמים, ואין מוסיפין עליהן ולא גורעין מהן, וכל המוסיף או גורע או שגלה פנים בתורה והוציא הדברים של מצוות מפשוטן הרי זה בודאי רשע ואפיקורוס.

השגת הראב"ד אל יעלה על דעתך וכו', אמר אברהם והלא בן כוזיבא היה אומר אנא הוא מלכא משיחא ושלחו חכמים לבדקו אי מורח ודאין או לא וכיון דלא עביד הכי קטלוהו.