מושגים

תרומה – חלקו של הכהן מכל יבול (על פי ציווי התורה: מדגן, תירוש-ענבים, ויצהר-זיתים). לאחר הפרשת ביכורים חייבים להפריש מכל יבול כמות מסוימת כתרומה לכהן. מן התורה אין לתרומה שיעור, ויצא ידי חובה אפילו בחיטה אחת לכל הגורן. אבל חכמים קבעו שיעור של אחד מחמישים ('עין בינונית'). הסדר הוא שתחילה מפרישים תרומה ואחר כך מעשר. התרומה היא קודש ונאכלת רק לכוהנים ובני ביתם – ובכלל זה עבדים, ובדברים מסוימים גם בהמות – בטהרה. האוכל תרומה בטומאה חייב מיתה בידי שמים. תרומה שנטמאה היא עדיין רכוש הכהן, ואף שחייב לבערה, הוא רשאי להנות ממנה בשעת ביעורה

טבול יום – מי שהגיע זמנו להיטהר באותו יום וכבר טבל כדין אבל עדיין לא העריבה השמש (לא נעשה ערב, השמש לא שקעה). טבול יום אינו טהור לחלוטין ויש לו טומאה בדרגת 'ולד הטומאה'.

מחוסר כפרה- מי שנטמא וצריך להביא גם קורבן כדי לגמור את טהרתו: יולדת, זב, מצורע. עד שלא הביא את הקרבן הריהו 'מחוסר כפרה' ואסור לו להיכנס למקדש (אבל מותר לו לאכול תרומה).

צאת הכוכבים - הזמן לאחר שקיעת החמה בו מתחילים לראות כוכבים. זמן צאת הכוכבים נחשב כתחילת הלילה, וכיוון שהיום (חוץ מלעניין קודשים) מתחיל מן הלילה שלפניו, שעת צאת הכוכבים היא תחילתו של כל יום. שעת צאת הכוכבים נחשבת כשרואים שלושה כוכבים בינוניים.