האם הגשם הוא תופעה טבעית
אחת מהשאלות המטרידות שעלולות לצוץ סביב שאלת הורדת הגשמים על ידי התפילות היא: האם התפילות מורידות את הגשם, הרי הגשם הוא תופעה טבעית שתלויה במצב המטורלוגי. האם אכן התפילות הם המורידות את הגשם. שאלה זו נשאלה על ידי 'שבור מלכא', מלך פרס, כשטענו לפניו שבזכות היהודים ותפילותיהם יורדים גשמים. כדי לענות על תשובה זו הוא הציב ליהודים מבחן, כפי שמתואר בסיפור המובא בתלמוד.

"ההוא גברא דאיחייב נגדא בבי דינא [אדם אחד שנתחייב מלקות בבית הדין] של רבא משום שבעל גויה, נגדיה [הלקהו], ציוה רבא להלקותו ומית [ומת] האיש מהמכות. אשתמע מילתא בי שבור מלכא, בעא לצעורי [נשמע הדבר בביתו של המלך הפרסי שבור, ורצה לצער] אתרבא על שדן דיני נפשות בלא רשות המלך. אמרה ליה [לו] איפרא הורמיז אימיה [אמו] של שבור מלכא [המלך] לברה [לבנה]: שלא ליהוי [יהיה] לך עסק דברים של קטטה בהדי יהודאי [עם היהודים], דכל מאן דבעיין ממרייהו יהיב להו [שכל מה שהם מבקשים מאדוניהם, הקדוש ברוך הוא, נותןלהם] אמר לה: מאי היא [מה הוא] הדבר? אמרה לו: בעין רחמי ואתי מיטרא [מבקשים רחמים ובא הגשם]. אמר לה: זו איננה הוכחה שה' שומע לקולם, כי הדבר ההוא קורה משום דזימנא דמיטרא [שזמן הגשם] הוא ובמקרה מזדמן שיורדים גשמים אחר תפילתם אלא אם רצונם להוכיח זאת, לבעו רחמי האידנא [שיבקשו רחמים עכשיו], בתקופת תמוז, וליתי מיטרא [ושיבוא גשם] ואז נראה אם אכן תפילתם היא הקובעת. שלחה ליה [לו] איפרא הורמיז לרבא: כוין דעתך ובעי רחמי דליתי מיטרא [כוון דעתך ובקש רחמים שירד גשם]. בעי רחמי ולא אתי מיטרא [ביקש רחמים ולא בא הגשם]. אמר לפניו: רבונו של עולם! כבר נאמר: "אלהים באזנינו שמענו אבותינו ספרו לנו פעל פעלת בימיהם בימי קדם" (תהלים מד, ב), ואנו בעינינו לא ראינו! וכיון שאמר זאת אתא מיטרא עד דשפוך מרזבי דצפורי לדיגלת [ירד גשם רב עד ששפכו מרזבי מחוזא מים לנהר חידקל]" (תענית כד,ב).