למי אלוהים נענה ראשון
בסוגיה שלנו מוזכר שהגשם שהגיע בזכות תפילותיהם של אבא חלקיה ואשתו, הגיע בכיוונה של אשת אבא חלקיה שלדבריו זכויותיה היו מרובות מזכיותיו. סיפור זה מעורר אותנו לשאלה כיצד הקב"ה מודד זכיותיהם של אנשים בשעה שהם מתפללים לפניו, ולמי הוא נענה ראשון. להלן לקט מקורות שעוסקים בנושא זה.
הסיפור של הסוגיה שלנו מזכיר את סיפור התפילות של יצחק ורבקה על עקרותה של רבקה. יצחק ורבקה נשואים עשרים שנה ועדיין אין להם ילדים. התורה כותבת שהם התפללו אחד מול השני, בדיוק כמו אבא חלקיה ואשתו, על הפסוק "ויעתר יצחק לה' לנוכח אשתו" (בראשית כה,כא).
ההסבר של רש"י המובא מהמדרש הוא: "זה עומד בזוית זו ומתפלל, וזו עומדת בזוית זו ומתפללת". המשך הפסוק הוא "ויעתר לו ה' ותהר רבקה אשתו", הקב"ה נענה לתפילותיו של יצחק. במדרש המובא ברש"י נאמר שהקב"ה שומע לתפילותיו של יצחק ולא לתפילותיה של רבקה כיוון שיצחק הוא 'צדיק בן צדיק' ורבקה היא 'צדיקה בת רשע', "ויעתר לו - לו ולא לה, שאין דומה תפלת צדיק בן צדיק לתפלת צדיק בן רשע לפיכך לו ולא לה"
.כאשר שרה נלקחת לבית אבימלך מלך פלשתים, כדי למנוע מאבימלך לגשת אליה וכעונש על לקיחתה, עוצר הקב"ה את כל הנקבים שבגופם שלא יוכלו להוציא את הפרשותיהם ("עצירת כל נקבים, של זרע ושל קטנים ורעי ואזנים וחוטם", רש"י בראשית כ,ט). הקב"ה מתגלה לאבימלך ודורש ממנו להחזיר את שרה ולבקש מאברהם להתפלל עליו וכך הוא יסיר ממנו את החולי שנפל עליו ועל בני ביתו. אבימלך מחזיר את שרה, ואברהם מתפלל עליהם: "ויתפלל אברהם אל האלהים וירפא אלהים את אבימלך" (בראשית כ,יז). בשלב זה שרה הייתה עדיין עקרה ללא ילדים, גם אצלה בגוף הייתה 'סתימה' מסוימת. מיד אחר כך נאמר "וה' פקד את שרה כאשר אמר ויעש ה' לשרה כאשר דבר. ותהר ותלד שרה לאברהם בן" (בראשית כא,א-ב). הסמיכות שבין הפרשיות ולשון הפסוק שנכתב בלשון עבר 'וה' פקד', מלמד אותנו שפקידתה של שרה הייתה לפני המתואר קודם, לפני פתיחת נקביהם של אבימלך ובני ביתו, מדוע. כיוון שאברהם שהתפלל על אבימלך היה צריך גם כן ישועה באותו עניין עליו הוא מבקש עבור אבימלך וכל המתפלל על חבירו והוא צריך את אותו דבר, הוא נענה ראשון. "כל המבקש רחמים על חבירו והוא צריך לאותו דבר הוא נענה תחילה" (רש"י שם).
כאשר הגר וישמעאל מגורשים מבית אברהם ושרה, הם הולכים במדבר הסמוך לבאר שבע. המים שאברהם נתן להם מסתיימים, ישמעאל מתעלף מצמא ועומד למות. בשלב זה הגר משליכה את ישמעאל, ובוכה ומתפללת: "ויכלו המים מן החמת ותשלך את הילד תחת אחד השיחם. ותלך ותשב לה מנגד הרחק כמטחוי קשת כי אמרה אל אראה במות הילד ותשב מנגד ותשא את קלה ותבך" (בראשית כא,טו-טז). בהמשך מתואר נס שארע לישמעאל, הקב"ה פוקח את עיני הגר והיא מוצאת באר מים. הנס הזה מתעורר מתפילתו של ישמעאל בפסוק נאמר "וישמע אלהים את קול הנער" (בארשית כא,יז). מסתבר שחוץ מתפילת הגר, המתוארת בתורה, התפלל גם ישמעאל. הקב"ה נענה דוקא לתפילותיו של ישמעאל, מדוע? כיוון שתפילת החולה על עצמו יפה מתקבלת יותר מהתפילות של אחרים. "מכאן שיפה תפלת החולה מתפלת אחרים עליו, והיא קודמת להתקבל" (רש"י שם).