מגילה יז עמוד א
הסוגיה שלנו מופיעה גם במסכת מגילה בדיונים שעל גבי המשנה העוסקת בדיני קריאת המגילה. שם דנה המשנה בין היתר בקריאת המגילה למפרע ובקריאת המגילה בשפות שונות.

"קריאת שמע מניין לנו שאינו יוצא כשאינה נקראת כסדרה? דתניא [שכן שנינו בברייתא]: קריאת שמע קוראין אותה ככתבה כלומר בעברית, אלו דברי רבי, וחכמים אומרים: קוראים אותה בכל לשון. ושואלים: מאי טעמא [מה טעם] דבריו של רבי? אמר קרא [הכתוב] "והיו הדברים" (דברים ו, ו) לומר בהויתן (כמו שהם) בלשון הקודש יהו (יהיו) תמיד. ושואלים: ורבנן, מאי טעמייהו [וחכמים, מה טעמם]? אמר קרא [הכתוב]: "שמע" (דברים ו, ד), כלומר: הבן בכל לשון שאתה שומע. ושואלים: ורבי נמי [גם כן] הא כתיב [הרינאמר] "שמע"! ומשיבים: הפסוק ההוא מיבעי ליה [נצרך לו] כדי ללמוד ממנו דבר אחר: השמע לאזניך מה שאתה מוציא מפיך, שלא די שיאמר קריאת שמע בלבו, אלא צריך להשמיע בקול שישמעו אזניו. ושואלים: ורבנן [וחכמים] מה הם אומרים על כך? ומשיבים: הם סברי כמאן דאמר [כדעת מי שאומר] כי הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו יצא. ושואלים: ורבנן נמי הכתיב [ולדעת חכמים גם כן הרי נאמר] "והיו", ומה הם למדים מכאן? ומשיבים: "והיו" ההוא שנאמר, מיבעי ליה [נצרך לו] ללמד שלא יקרא למפרע. ושואלים: ורבי, עניין זה שלא יקרא למפרע מנא ליה [מניין לו]? ומשיבים: מכיון שלא נאמר "דברים" אלא "הדברים" ללמדנו כי צריך שיקרא אותם בסדרם זה ולא בשינוי. ושואלים: ורבנן [וחכמים] מה הם אומרים על כך? ומשיבים: הדיוק של "דברים" "הדברים" לא משמע להו [נשמע להם], שאינו נראה להם כראיה. ומציעים: לימא קסבר [האם לומר שסבור] רבי: כל התורה כולה, בכל לשון נאמרה, כלומר, כל התורה יכולה להיקרא בכל לשון? דאי סלקא דעתך [שאם עולה על דעתך] לומר שכל התורה כולה דווקא בלשון הקודש נאמרה ואינה נאמרת בכל לשון אחרת אם כן למה לי למכתב [לכתוב] "והיו" בקריאת שמע, תיחשב פרשה זו ככל שאר התורה! ודוחים, איןמכאן ראיה, כי אצטריך [צריך הדבר] להיאמר במיוחד, כי סלקא דעתך [יעלה על דעתך] לומר כי "שמע" פירושו: הבן, כרבנן [כדעת חכמים] ובגלל לימוד מיוחד זה יותר הדבר אף בניגוד לשאר כל התורה, על כן כתב רחמנא [כתבה כאן התורה] "והיו", ללמדנו שבכל זאת צריך לומר את הדברים כהווייתם. ושואלים מצד אחר: לימא קסברי רבנן [האם לומר שסברו חכמים]: כל התורה בלשון הקודש דווקא נאמרה? דאי סלקא דעתך [שאם יעלה על דעתך] לומר כי בכל לשון נאמרה למה לי למכתב [לכתוב] "שמע"? שהרי אם כל התורה נאמרת בכל לשון גם זו כך! ודוחים: איצטריך [הוצרך הדבר], כי סלקא דעתך אמינא [יעלה על דעתך לומר]: "והיו" פירושו כרבי שיאמרו דווקא בלשון הכתובה בתורה, על כן כתב רחמנא [כתבה התורה] "שמע" (מגילה יז,א-ב).