מהות הקריאה בכל לשון
קראית שמע היא קריאה שיש בה קבלת מלכות שמים, התחייבות לקיים את המצוות והכרזה על נכונות האמונה. קריאה זו היא חובה מן התורה בכל בוקר וערב. בסוגיה התחדש שמותר לקרוא קריאה זו בכל שפה שרוצים. מצב זה מחדד לנו את השאלה מהי מהות הקריאה שעל האדם לקרוא בקריאת שמע. אחד מהדינים של קריאת שמע הוא שכאשר קוראים את קריאת שמע יש לדקדק בקריאה ולקרוא בדיוק כפי שהיא כתובה בתורה, ללא שיבושי לשון.

לדעת הרמב"ם גם כאשר קוראים קריאת שמע בלשון אחרת יש להיזהר משיבושי לשון של אותה שפה. הקריאה בלשון אחרת נחשבת על פי הסוגיה שלנו לקריאה לכל דבר ולכן יש להתייחס אליה כאל הקריאה בלשון הקודש.

הראב"ד חולק על הרמב"ם וכותב שכיוון שהקריאה בכל לשון היא בסך הכל פירוש של הקריאה בלשון הקודש, אין צורך לדקדק בקריאתה. הקריאה בלשון אחרת אינה קריאה במהות של הקריאה בלשון התורה, אי אפשר לומר שפירוש המילים של קריאת שמע בלשון אחרת הוא באמת קריאת שמע, אלא בסך הכל מדובר בפירוש של המילים המקוריות. הסוגיה שלנו מחדשת שגם אמירת הפירוש, אמירת המילים בשפה שונה, נחשבת לאמירה, אבל היא אינה הופכת את המילים הללו למילים בעלי משמעות עצמית, מלים שיש לומר אותם בצורה מדוקדקת.

ניתן לקשור מחלוקת זו לשאלה נוספת שעולה בדיוני הראשונים על סוגיה זו. האם יוצאים ידי חובה, כאשר קוראים קריאת שמע בשפה שלא מבינים אותה. ברור שכאשר קוראים קריאת שמע בלשון הקודש, יוצאים ידי חובה גם כאשר לא מבינים מה קוראים. בקריאה בעיברית מקיימים בדיוק מושלם את ציווי התורה לקרוא. החידוש של הסוגיה שלנו הוא שניתן לקרוא גם בשפה אחרת, הוא הרחבה של הדרך המקורית בה ניתן לקיים את המצווה. האם ניתן יהיה לקרוא באופן זה גם כאשר לא מבינים. על פי ההבנה הפשוטה של דברי הסוגיה, כן. ניתן לקרוא בכל שפה שהיא בין אם מבינים מה קוראים ובין אם לא. הבנה זו מתחברת לדברי הרמב"ם שכותב שיש לדקדק בקריאת שמע כשהיא נעשית בשפה אחרת. שוב אנו מתייחסים לקריאה בדיוק כפי שהיא בעברית כשם שבעברית יוצאים ידי חובה כשלא מבינים כך גם בלועזית יוצאים ידי חובה כשלא מבינים. התוספות מחדשים, שלא ניתן לצאת ידי חובה כשלא מבינים את השפה שבה קוראים קריאת שמע (בדומה למה שנאמר בגמרא לגבי קריאת מגילה שיוצאים ידי חובת קריאתה בשפה אחרת רק אם מבינים את השפה). ניתן לחבר את דעת תוספות לדעת הראב"ד ולומר, שלדעתם הקריאה בשפה זרה אינה זהה לקריאה בעברית. הקריאה בשפה זרה היא פירוש של המילים המקוריות אך אינו תחליף. אם הפירוש אינו מובן אין לו שום משמעות, ולכן לא ניתן לצאת באופן כזה ידי חובה.

מקורות

רמב"ם הלכות קריאת שמע פרק ב הלכה י  
קורא אדם את שמע בכל לשון שיהיה מבינה, והקורא בכל לשון צריך להזהר מדברי שבוש שבאותו הלשון ומדקדק באותו הלשון כמו שמדקדק בלשון הקדש.

 השגת הראב"ד
 קורא אדם את שמע בכל לשון כו' עד ומדקדק באותו הלשון כמו שהוא מדקדק אם קראה בלשון הקדש. כתב הראב"ד ז"ל אין זה מקובל על הדעת לפי שכל הלשונות פירוש הן ומי ידקדק אחר פירושו. 

תוספות מסכת סוטה דף לב עמוד א  
אלו נאמרין בלשונם - ופירוש כל אדם בלשונו שהוא שומע לאפוקי למדי שאינו אומר בלשון פרסי אם אינו שומעו אבל בכל לשון משמע בין שומע בין אינו שומע ובגמרא לא משמע הכי.