מעמד המלך בתוספתא
התוספתא בסנהדרין פרק ד' מקבילה לפרק ב' במשנה ועוסקת בדיני המלך. דיני המלך שבתוספתא מפורטים יותר. התוספתא עוסקת גם בשאלה מה יש לעשות עם חפתיו האשיים של המלך אחרי שהוא מת, בדיני כתיבת ספר התורה המיוחד למלך, בראויים להיות מלכים ובדרך המלכתם.

תוספתא מסכת סנהדרין (צוקרמאנדל) פרק ד  
הלכה ב
במלך ישראל אין עומד בשורה להתנחם ואין עומד בשורה לנחם אחרים ואין הולך להברות אצל אחרים אבל אחרים באין אצלו להברותו שנ' ויבא העם להברות את דוד וגו' ואם עבר על מצות עשה ועל מצות לא תעשה ושאר כל המצות הרי הוא כהדיוט לכל דבר לא חולץ ולא חולצין לאשתו ולא מייבם ולא מיבמין את אשתו ר' יהודה אומ' רצה לחלוץ הרשות בידו אמרו לו נמצאתה פוגם כבודו של מלך ואין נושאין את אלמנתו שנ' ותהיינה צרורות עד יום מותן אלמנות חיות ובורר לו נשים מכל מקום שירצה כהנות לויות וישראלות ואין רוכבין על סוסו ואין יושבין על ניסלו ספסלו ואין משמשין בכתרו ובשרביטו ולא באחד מכל משמשין מת כולן נשרפין עליו שנ' בשלום תמות וכמשרפות אבותיך המלכים הראשונים:

הלכה ג
וכשם ששורפין על המלכים כך שורפין על הנשיאים אבל לא על הדיוטות מה הן שורפין עליהן מיטתן וכלי תשמישן:  

הלכה ד
כל העם עומדין והוא יושב ולא היתה ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד בלבד כל העם שותקין והוא מדבר היה קורא אותן אחיי ועמי שנ' שמעוני אחיי ועמי והן קורין אותו אדונינו ורבינו שנ' אבל אדונינו המלך דוד המליך את שלמה:  

הלכה ה
לא ירבה לו נשים כאיזבל אבל כאביגיל מותר דברי ר' יהודה לא ירבה לו סוסים סוסים בטלנים אפילו אחד שנ' למען הרבות סוס ר' יהודה אומ' הרי הוא אומ' ויהי לשלמה ארבע' אלף ארוות סוסים ויפה עשה שנ' יהודה וישראל רבים כחול אשר על שפת הים לרוב כשהוא אומ' שנים עשר אלף פרשים הוי שהשאר בטלנים היו והדיוט מותר בכולן ר' יוסי אומ' כל האמור בפרשת המלך מותר בה ר' יהודה אומר לא נאמרה פרשה זו אלא בשביל לאיים עליהם שנ' שום תשים עליך מלך וכן היה ר' יהודה אומ' שלש מצוות נצטוו ישראל בביאתן לארץ נצטוו למנות להן מלך ולבנות להן בית הבחירה ולהכרית זרעו של עמלק אם כן למה נענשו בימי שמואל אלא לפי שהקדימו עליהן ר' נהוראי אומ' לא נאמרה פרשה זו אלא מפני התרעומות שנ' ואמרת אשימה עלי מלך ר' אלעזר בר' יוסי אומ' זקנים שאלו כהלכה שנ' תנה לנו מלך לשפטינו אבל עמי הארץ חזרו וקילקלו שנ' והיינו גם אנחנו ככל הגוים ושפטנו מלכינו ויצ' לפ' ונלחם וגומ':  

הלכה ו
הרוגי בית דין נכסיהם ליורשיהם הרוגי מלך נכסיהם למלך וחכמ' אומ' הרוגי מלך נכסיהם ליורשים אמ' להם ר' יהודה הוא אומ' הנה בכרם נבות אשר ירד שם לרשתו אמ' לו מפני שבן אחי אביו ראוי לו לירושה אמ' להן וכי לא היו לו בנים אמרו לו והלא אותו ואת בניו הרג שנ' אם לא את דמי נבות ואת דמי בניו ראיתי אמש לפני י"י ושלמ' לך בחל' הזאת נאם י"י:  

הלכה ז
וכותב לו ספר תורה לשמו שלא יהא ניאות בשל אבותיו אלא בשלו שנ' וכתב לו שיהא כתיבה לשמו ואין רשות להדיוט לקרות בה שנ' וקרא בו הוא ולא אחר ומגיהין אותו בבית דין של כהנים ובבית דין של לוים ובבית דין של ישראל המשיאין לכהונה יוצא למלחמה הוא עמו נכנס הוא עמו יוצא בבית דין והוא אצלו נכנס לבית המים ממתנת לו עד הפתח וכן דוד הוא אומ' שויתי ה' לנגדי תמיד ר' יהודה אומ' ספר תורה מימינו ותפילין בזרועו ר' יוסי אומ' ראוי היה עזרא שתינתן תורה על ידו אילמלא קידמו משה נאמרה במשה עלייה ונאמרה בעזרא עלייה נאמרה במשה עלייה שנ' ומשה עלה אל האלהים נאמרה בעזרא עלייה הוא עזרא עלה מבבל מה עלייה האמורה במשה למד תורה לישראל שנ' ואתי צוה י"י בעת ההיא ללמד אתכם חקים ומשפטים אף עלייה האמורה בעזרא למד תורה בישר' שנ' כי עזרא הכין את לבבו לדרוש בתורת י"י ולעשות וללמד בישר' חוק ומשפט אף הוא ניתן בידיו כתב ולשון שנ' וכתב הנשתוון כתוב ארמית ומתורגם ארמית מה תורגמו ארמית אף כתבו ארמית ואומ' ולא כהלין כתבא למיקרי ופישרה להחוואה למלכא מלמד שבאותו היום ניתן ואומ' וכתב לו את משנה התורה הזאת וג' תורה עתידה להשתנות ולמה נקרא שמה אשורי על שום שעלה עמהן מאשור ר' אומר בכתב אשורי ניתנה תורה לישראל וכשחטאו נהפכה להן לרועץ וכשזכו בימי עזרה חזרה להן אשורית שנ' שובו לביצרון אסירי התקוה גם היום מגיד משנה אשיב לך:  

הלכה ח
ר' שמע' בן אלע' אומ' משום ר' אלעזר בן פרטא שאמ' משום ר' אלע' המודעי בכתב זה ניתנה תורה לישראל שנ' ווי העמודים ווין שהן דומין לעמודים ואומ' ואל היהודים ככתבם וכלשונם מה לשונם לא נשתנה אף כתבם לא נשתנה ולמה נקרא שמו אשור על שום שמאושרין בכתבן אם כן למה נאמר וכתב לו את משנה התורה הזאת מלמד ששתי תורות כותב לו אחת שנכנס ויוצאת עמו ואחת שמונחת לו בתוך הבית זו שנכנסת ויוצאת עמו לא תיכנס עמו לא לבית המרחץ ולא לבית המים שנ' והיתה עמו וקרא בו כל ימי חייו במקום הראוי לקרות והלא דברים קל וחומר ומה אם מלך ישראל שלא עסק אלא בצורכי ציבור נאמר בו והיתה עמו וקרא בו כל ימי חייו שאר בני אדם על אחת כמה וכמה:  

הלכה ט
כיוצא בו אתה אומ' ויהושע בן נון מלא רוח חכמה כי סמך משה את ידיו עליו וגומ' וכן הוא אומ' ומשרתו יהושע בן נון נער לא ימוש מתוך האהל וכן הוא אומ' לא ימוש ספר התורה הזה מפיך שאר בני אדם על אחת כמה וכמה:  הלכה יאין מעמידין מלך בחוצה לארץ אין מעמידין מלך אלא אם כן היה נשאוי לכהונה ואין מושחין מלכים אלא על גבי המעיין שנ' ויאמר להם קחו עמכם את עבדי אדוניכם והרכבתם את שלמה בני:  

הלכה י"א
אין מושחין מלכים אלא מפני המחלוקת מפני מה משחו את שלמה מפני מחלוקתו של אדוניה ואת יהוא מפני יורם ואת יואש מפני עתליה ואת יהואחז מפני יהויקים אחיו שהיה גדול הימנו שתי שנים מלך טעון משיחה בן מלך אין טעון משיחה כהן גדול בן כהן גדול אפילו עד עשרה דורות טעון משיחה ואין מושחין מלכים אלא על הקרן שאול ויהוא נמשחו מן הפח מפני שמלכותן עתידה לישבר דוד ושלמה נמשחו מן הקרן מפני שמלכותן מלכות עולמים: