מדרש דמעת העשוקים
המדרש דורש את הפסוק: "ושבתי אני ואראה את כל העשקים אשר נעשים תחת השמש והנה דמעת העשקים ואין להם מנחם ומיד עשקיהם כח ואין להם מנחם" (קהלת ד,א), על מסכנותם של המזזרים. על פי המדרש הקב"ה בעצמו עתיד להציל אותם מהמצוקה ולעשות מהם 'זהב נקי'.

ויקרא רבה (מרגליות) פרשה לב
ושבתי אני ואראה את כל העשוקים (קהלת ד, א). חנינא חייטא פתר קרייה בממזרים. ושבתי אני ואראה את כל העשוקים, אילו הממזרים. והנה דמעת העשוקים (שם), אימותיהן של אילו עברו עבירה ואילין עליביא מרחקין להון [ואת העלובים האלה מרחיקים]. אביו שלזה בא על ערוה זה מה עשה וזה מה איכפת לו. ואין להם מנחם אלא ומיד עושקיהם כוח (שם), זה סנהדרין גדולה של ישראל שהיא באה עליהן בכוח התורה ומרחקתן, על שם לא יבא ממזר בקהל י"י (דברים כג, ג). ואין להם מנחם (קהלת ד,א), אמר הקב"ה עלי לנחמן. לפי שבעולם הזה יש בהן פסולת אבל לעתיד לבוא אמר זכריה אנא חמיתיה אולוכרוסון דדהב נקי [אני ראתיו כולו זהב נקי].