מי נחשב ממזר
במשנה בפרק רביעי במסכת יבמות חלקו התנאים בשאלה מי נחשב ממזר. איסורי הביאה מחולקים לכמה סוגי איסורים. ישנם איסורים שעונשם מיתת בית דין, איסורי העריות (אמו, אחותו, ביתו, אם אשתו וכדומה), ואיסור אשת איש. כאשר אין עדים והתראה על ביאות אלו, העונש הוא כרת. הסוג השני, הוא איסור הביאה לאישתו כשהיא נידה. העונש על איסור זה הוא כרת. הסוג השלישי הוא איסור ביאה מן התורה שאין בו מיתה. העונש על ביאה זו הוא מלקות. בכלל איסור זה איסורי הביאה המיוחדים לכהנים (גרושה, חללה וכדומה), ואיסור ביאה לגויה. ישנם איסורים מן התורה שהם אינם בכלל מצוות לא תעשה אלא הם בכלל מצוות עשה, ולהם אין כלל עונש (כגון נישואים לגר מצרי או אדומי). בנוסך ישנם איסורי ביאה שונים מדרבנן. מוסכם שהנולד מביאת איסור שעונשה מיתת בית דין וכרת, נחשב ממזר. המחלוקת היא לגבי איסורי ביאה מן התורה שעונשם מלקות. בגמרא נאמר שמוסכם שהנולד מביאת איסור של אשתו נידה, אינו ממזר (למרות שהעונש על ביאה זו הוא כרת).

משנה אֵיזֶהוּ מַמְזֵר כָּל הנולד משְׁאֵר בָּשָׂר (מי שאסור משום קירבת משפחה) שֶׁהוּא בְּ"לֹא יָבא", כלומר, שיש איסור לא תעשה על ביאה זו. אלו דִּבְרֵי ר' עֲקִיבָא. שִׁמְעוֹן הַתִּימְנִי אוֹמֵר: כָּל שֶׁחַיָּיבִים עָלָיו כָּרֵת בִּידֵי שָׁמַיִם, הוולד הנולד מביאה כזו, הוא ממזר. וַהֲלָכָה כִּדְבָרָיו. וְר' יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: כָּל שֶׁחַיָּיבִין עָלָיו מִיתַת בֵּית דִּין. אָמַר ר' שִׁמְעוֹן בֶּן עַזַּאי: מָצָאתִי מְגִלַּת יוֹחֲסִין בִּירוּשָׁלַיִם, וְכָתוּב בָּהּ: אִישׁ פְּלוֹנִי מַמְזֵר מֵאֵשֶׁת אִישׁ, והרי זה בא לְקַיֵּים את דִּבְרֵי ר' יְהוֹשֻׁעַ שממזר הוא מאשת איש וכיוצא בה, שהוא איסור שיש בו מיתת בית דין. שאם לא כן מפני מה פירשו מה טעם ממזר הוא...

גמרא ... אָמַר אַבַּיֵי: הַכּל מוֹדִים בְּבָא עַל הַנִּדָּה או עַל הַסּוֹטָה (אשת איש שזנתה תחת בעלה ונאסרה עליו) ובכל זאת בא בעלה עליה שֶׁאֵין הַוָּלָד הנולד מביאה כזו מַמְזֵר. ומפרשים: נִדָּה מהיכן אנו יודעים שהוולד אינו ממזר? דְּהָא תָּפְסִי [שהרי תופסים] בָּהּ קִידּוּשִׁין, שֶׁנֶּאֱמַר: "וּתְהִי נִדָּתָהּ עָלָיו" (ויקרא טו, כד), לומר: אֲפִילּוּ בִּשְׁעַת נִדָּתָהּ תָּפְסֵי [תופסים] בָּהּ קִידּוּשִׁין, שלשון "ותהי" מתפרשת כלשון הויה=נישואין. סוֹטָה נַמִי [גם כן] לא יהא הנולד ממנה ממזר דְּהָא תָּפְסֵי [שהרי תופסים] בָּהּ קִידּוּשִׁין, שהריהקידושין הראשונים שקידש את האשה לא פקעו עם זנותה, והיא עדיין אשת איש לכל דבר" (יבמות מט,א-ב).

לגבי שיטת רבי עקיבא נחלקו התנאים האם גם הנולד בביאת איסור עשה נחשב לממזר. לדעת רבי סמאי רק בני החייבים מלקות נחשבים ממזרים, ולדעת רבי ישבב גם בני איסורי העשה נחשבים ממזרים.

"ר' סימאי אומר: מן הכל, כלומר, הנולד מכל איסורי לאוין, היה ר' עקיבא עושה ממזר, חוץ מהנולד מנישואי אלמנה לכהן גדול, שהרי אמרה בו תורה "ולא יחלל" (ויקרא כא, טו), ללמד: חילולים הוא עושה, שבניו מנישואין אלה נקראים חללים ואין הוא עושה ממזרות... ר' ישבב שאמר: בואו ונצווח על עקיבא בן יוסף שהיה אומר: כל שאין לו ביאה בישראל, כלומר, שיש איזשהו איסור על ביאתו ואפילו איסור של אלמנה לכהן גדול, הולד הנולד לו ממזר..."  (קידושין סח,א).