יכולים ממזרים להיטהר ?
הסוגיה שלנו הדנה בדינם של הממזרים, מגדירה אותם פסולי חיתון לעולם. בשום אופן ובכל דור הם לא יכולים לבוא בקהל. למרות שאסור לממזרים לבוא בקהל, מותר להם לשאת עבדים ושפחות כנעניים (העבדים אינם נחשבים יהודים ממש, ומצד שני הם הפסיקו להיות גויים). נחלקו התנאים במשנה מה דינם של הילדים שנולדים מנישואי ממזר ושפחה. לדעת רבי טרפון, הילדים שנולדים נחשבים עבדים (בני שפחות) וכאשר ישחררו אותם דינם יהיה כגרים רגילים. לדעת רבי אליעזר דינם של ילדי הממזר והשפחה מורכב מהמעמד של שני ההורים. הילדים נחשבים לעבדים ולממזרים יחד, גם לאחר שיחרורם הם ישארו ממזרים. הגמרא פוסקת שההלכה במחלוקת זו היא כרבי טרפון, ולדעתו אפשר לעשות כך לכתחילה.

"משנה ר' טרפון אומר: יכולין ממזרין ליטהר, שצאצאיהם לא יהיו ממזרים. כיצד? ממזר שנשא שפחה כנענית, הרי הולד הנולד להם עבד, אם שיחררו נמצא אותו הבן בן חורין, ואינו ממזר. ר' אליעזר אומר: אין הדבר מועיל, אלא הרי זה עבד ממזר.  

גמרא איבעיא להו [נשאלה להם לחכמים]: ר' טרפון לכתחילה קאמר [אומר] שלדעתו הממזר יכול לכתחילה לשאת שפחה, או רק בדיעבד קאמר [אמר], שאם נשא שפחה ונולדו לו בנים, שהם אינם ממזרים, אך לכתחילה אסור לו לשאת שפחה כמו לבן ישראל רגיל? ומשיבים: תא שמע [בוא ושמע] ממה ששנינו אמרו לו לר' טרפון: טיהרת את צאצאי הממזרים הזכרים על ידי כך, ולא טיהרת את צאצאי הנקיבות הממזרות שאף לדבריך אין להם תקנה. ואי אמרת [ואם אומר אתה] שלכתחילה קאמר [אמר] שמותר לממזר לשאת שפחה, ממזרת נמי תינסיב לעבדא [גם כן תינשא לעבד] ואחר כך ישתחרר הוולד ויהיה כשר! ומשיבים: עבד אין לו חייס [ייחוס], ואף אם היא נישאת לעבד אין הוולד הולך אחריו אלא הולך אחריה והוא ישראל ממזר כמותה. ועל כל פנים אין מכאן ראיה לבעיה שהעלינו. ומציעים עוד תא שמע [בוא ושמע] ממה ששנינו: דאושפזיכניה [שמארחו] של ר' שמלאי ממזר הוה [היה], ואמר ליה [לו] ר' שמלאי: אי אקדמתך [אם הייתי מקדים] ובא אליך לפני שנשאת אשה וילדה לך ילדים טהרתינהו לבנך [הייתי מטהר את בנך], שהייתי נותן לך עצה כר' טרפון לשאת שפחה. אי אמרת בשלמא [נניח אם אתה אומר] שדברי ר' טרפון הם לכתחילה שפיר [יפה], אלא אי אמרת [אם אומר אתה] שרק אם בדיעבד אמר שכן הוא, מאי ניהו [מה הוא] הדבר שיכול היה לייעץ לו לעשות? ומשיבים: דמנסיב ליה [שהיה נותן לו] עצה ואמר ליה [לו]: זיל [לך] גנוב ואיזדבן [והמכר] בעבד עברי ואז תהיה מותר בשפחה, והוולד יהיה עבד. ושואלים: ובשני [ובשנותיו, בימיו] של ר' שמלאי דין עבד עברי מי הוה [האם היה] נוהג? והאמר מר [והרי אמר החכם]: אין עבד עברי נוהג אלא בזמן שהיובל נוהג, ור' שמלאי חי שנים רבות לאחר שבטל היובל! אלא לאו שמע מינה [האם לא תלמד מכאן] כי ר' טרפון לכתחילה קאמר [אומר] שיכול ממזר לישא שפחה. ומסכמים: אכן, שמע מינה [למד ממנה] שכן הוא. אמר רב יהודה אמר שמואל: הלכה כר' טרפון.  

שנינו במשנה שר' אליעזר אומר: הרי זה עבד ממזר. אמר ר' אלעזר: מאי טעמיה [מהטעמו] של ר' אליעזר שאמר קרא [הכתוב] לגבי ממזר "גם דור עשירי לא יבוא לו בקהל ה'" (דברים כג, ג), שכוונתו שגם במקרה כזה שוולד שפחה מישראל כשר, הוולד כמותה. וכשהוא ממזר הלך אחר פסולו, שהוולד נחשב כמוהו. ורבנן [וחכמים], כלומר, ר' טרפון, מה הם אומרים: הכתוב ההוא מדבר בישראל שנשא ממזרת. סלקא דעתך אמינא [יעלה על דעתך לומר] הלא "למשפחתם לבית אבתם" (במדבר ד, ב) כתיב [נאמר], ולכן ילך הוולד אחרי אביו ולא אחרי אמו, אתא [באה] המלה "לו" אפקיה [והוציאה אותו] מכלל יחוס האב, שהוא הולך אחרי אמו הפסולה לענין זה. ור' אליעזר מההוא אומר על כך: לאו אף על גב [האם לא אף על פי] שכתב המקרא "למשפחתם לבית אבתם" בכל זאת אתא [באה] המלה "לו" אפקיה [והוציאה אותו], הכא נמי [כאן גם כן] אף על גב דכתיב [אף על פי שנאמר] "האשה וילדיה תהיה לאדניה" (שמות כא, ד) ומכאן למדנו שוולד השפחה כמותה, בכל זאת אתא [באה] המלה "לו" אפקיה [והוציאה אותו]. ורבנן [וחכמים] מה הם אומרים כנגד זה: כל ולד במעי שפחה כנענית כולד במעי בהמה דמי [נחשב], ולכן אין מקום לחשוב שהוולדות ילכו אחר האב" (קידושין סט,א).